כתב נושא: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח  (נקרא 24710 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #300 ב- : July 11, 2012, 11:57:32 pm »
כשהגעתי אחרי הצהרים, לעמדה במבוא חמה הייתי לבד. הרוח דרומית מערבית מתחילה להחלש אז אני פורש מניף ויוצא התנאים, חמאה בשמש רכים ונוחים זה ממש מתאים לי עם החששות שהיו לי. חושב על יורם באויר ושומר על גובה של כ 200 מטר מעל העמדה. מחליט לתרגל TOUCH AND GO בעמדה ואחרי פעמים מוצלחות אני נוחת בעמדה. פוגש את אסף שהגיע מגלישה בכינרת. התנאים נחלשים אסף ממריא אז אני נשאר בעמדה כדי שישאר מישהו לאיסופים. אחרי כרבע שעה אסף נוחת בעמדה, אז אני ממריא שוב.
התנאים נחלשו ואני יורד מגובה העמדה אז מחליט לצאת אל הכינרת, בדרך לא מאבד גובה ומגיע מעל הכינרת בגובה של
כ-450 מטר מעל הכינרת. עובר את קו המים ונשאר באותו גובה  לא יורד אבל לא עולה. השקיעה בצבעי הכתום והשמש מתחבאת מעבר להרי נצרת. עדין באותו גובה מסתובב לעבר מנחת האון ומעליו לאט לאט מאבד גובה ונוחת בדימדומי יום עם חווית טיסה משחררת.

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #301 ב- : August 15, 2012, 02:02:09 pm »
מגיע ל TORRY ואומר לעצמי "הי זה קרוב יותר מנתניה" ואכן בשנים האחרונות אני לא מגיע לנתניה ו TORRY PINE בסן דיאגו ממלא לי מספיק את חווית הרכס. לכאן אני מגיע בעבודה לנתניה לא.
מחכה לי באתר קיי שהוא טנדמיסט ותיק במקום עם הציוד הרגיל (זה שהיה לי בפעם הקודמת לפני חצי שנה), התנאים לא מזהירים אז אחרי אימון הנפות קצר אני באויר מעל קו החוף של לה הויה. בשום שלב לא עולה יותר מ40 מטר מעל המצוק אבל ככה כולם אז נהיה צפוף באויר עם זכות קדימה לטנדמיסטים שחורשים את האויר הלוך ושוב עם נוסעיהם. הדבר העיקרי שאנו אנשי המזרח התיכון יכולים ללמוד הוא המשרוקיות, כאן במקום להרים ידים שורקים במשרוקיות להודיע על קרבת יתר או רצון להכנס לשדה הנחיתה. אני מציע לחבורת הרכס לאמץ פתרון זה ואולי המשטרה תהייה מחוסרת עבודה.
אחרי כשלושת רבעי שעה באויר התנאים מתחילים להחלש ואני נוחת אחרי טיסה נינוחה יפה ונטולת אירועים.

כמה אני אוהב טיסות נטולות אירועים


מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #302 ב- : September 01, 2012, 06:48:36 pm »
נחתתי כ- 200 מטר מהבית 12:45 עוד 15 דקות ארוחת צהרים וצריך להספיק להתרחץ. לפעמים הכל מצליח, כל טרמיקה בדרך כל החלטה של כיוון סיבוב מצליחה. המראתי בסביבות 11:00 בתבור אחד המצנחים האחרונים להמריא, בעמדה רוויית גלשנים. באויר כ 15 מצנחים בגבהים שונים. אני בוחר לטוס ישר מערבה ומתחיל בטיפוס עקבי, אחרי הקיטור הרגיל שלי שכולם מעלי אני מסתכל מסביב ואני הגבוה ביותר מעל ההר. הטרמיקות חלשות אבל גדולות מספיק כדי להמשיך ולעלות בהדרגה. בסביבות ה 1100 אני נותן לעצמי להגרר עם הטרמיקה אל כיוון כפר תבור. עכשיו אני הראשון שעוזב את ההר ואני תמיד מעדיף שיהיו לפני "סמני טרמיקו וסינקים". עכשיו לאט לאט סורק את האזור ואני כבר ב 1350 ומעל שדמות דבורה מיכי הוכשטטר ומצנח נוסף יצאו איתי מההר והם באים אלי לטרמיקה שלי. אני ממשיך לאזור הבריכות מיכי עו איתי בשלב מסוים
כ-100מטר מעלי מיכי חוזר מערבה ואני ממשיך לגלוש מזרחה מעל יבנאל אני כבר בגובה של כ 400 מטר, מוצא את הטרמיקה המיוחלת אני מתחיל לתרמל ולעלות בהתחלה לאט והקצב גובר בגובה 1100 אני רואה את מיכי דרומית לי נמוך מעל אלומות גולש לעמק והמצנח השני מחפש שדה נחיתה באזור יבנאל. אני עוד עולה ל 1200 לפני שאני יוצא לעמק. מעל העמק הכל שקט, אני רואה את מיכי נוחת ואני ממשיך מזרחה. הטרמיקה הראשונה בעמק מגיעה רק באזור צמת מעגן אבל האויר מחותחת והטרמיקה חלשה והרוח בכלל באה מצפון. אז מעל תל קציר מחליט לגשת נחיתה ליד תחנת הדלק של קיבוץ האון. אז מרגיש עילוי קטן מעל תל קציר, מחליט על סיבוב אחד לבדיקה ואחר כך עוד סיבוב בשלישי אני מתחיל לעלות במהירות של +5 ועוד ארבעה סיבובים אני מעל העמדה של מבוא חמה, עוד שלושה סיבובים ואני כמעט 300 מטר מעל העמדה של מבוא חמה, עכשיו נראה לי שהדרך הביתה לכפר חרוב כבר בכיס שלי. פונה צפונה מול הצפונית וכשאני מגיע לכפר חרוב אני מתחת לרכס וכבר שוקל לפנות למטה לעין גב. ליד כפר חרוב מאתר טרמיקה שמספיקה להרים אותי לכ 100 מטר מעל הרכס, וישר לשדה הקטן מול הבית שלי. עכשיו אחרי שעה ושולשת רבעי באויר, אני מגיע הבייתה לארוחת הצהריים של שבת ואפילו עוד מספיק להתרחץ  ;D

מנותק EldadYagen

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 524
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #303 ב- : September 01, 2012, 08:32:20 pm »
יפה אבנר... יפה.     סוג של חלום לנחות ליד הבית אבל לנו התל אביבים חלום רחוק משהו...

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #304 ב- : September 03, 2012, 10:51:59 pm »
עומדים בתור לפני ההמראה, יש סדר ואחרי כל אחד שממריא מתארגן אחר בשקט. התנאים טובים להמראה וכבר עשרה יצאו בפחות מעשר דקות והתבור כבר עטור מצנחים. יש עוד כעשרה ממתינים ואז הוא מגיע לבוש מוכן מצנחו בכדור בידו, עוקף את התור וככה לפני הממריא התורן הוא זורק את המצנח בתנועה נונשאלנטית, ואומר "לא איכפת לכם אם אני אמריא, בין ההמראות". אחרי הנסיון הכושל השלישי כבר מעז אחד החברה לומר לו, "אולי תחכה בתור" והוא לכאורה כאילו לא שומע, מנניף ידו בזלזול לקראת עוד נסיון, אחרי שעכב את כולם כ 10 דקות הוא מצליח להמריא ואני שומע את אחד החברה מסנן בין שיניו "..... תמיד עושה לנו את זה. ואני שמח שאני אפילו לא מכיר אותו, כי לא רוצה אותו בין חברי.

מנותק רולי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 4015
  • מין: בן
  • +MARGARITA GIN CARRERA
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #305 ב- : September 06, 2012, 11:27:18 am »
איך כותבים "חולרה"? sow tumbdown blue_face
מרחף כרוני עכשיו עם מצנח

מנותק ira_yifa

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 1718
  • מין: בן
  • Nova Mentor2 Red
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #306 ב- : October 19, 2012, 04:14:36 am »
לפעמים אנחנו שוכחים כמה אנחנו אוהבים. אנחנו רק זוכרים שאהבנו.
כבר מזמן לא התראינו, מה כבר יכול להשתנות ובכלל מה מרגש בה כ"כ?
אני זוכר את הפעם האחרונה שהיינו ביחד, לפני שטסתי לארה"ב. אח! כמה כיף היה לנו! פעימות הלב המואצות כאשר דיברה אלי, ההרגשה כאשר אני איתה, המגע שלה לפני שנפרדנו.
אבל היום ההוא חלף ואני עליתי על המטוס לארה"ב עם כמה תיקים וידיעה שלא נתראה בקרוב. רציתי, ניסיתי, בחנתי אפשרויות להפגש איתה שוב אך אף אחת מהן לא צלחה.
חצי שנה מאוחר יותר, אוקטובר 2012, נפגשנו שוב על ההר בפורטו ריקו. הקולות שהיא משמיעה כאשר היא מתקרבת אלי, יופיה פרוס על הדשא לפני, הגעגועים, הזכרון. כבר הרבה זמן לא היינו ביחד וכעת, כמו נפגשים שוב לראשונה אנחנו מתקרבים לאט, בזהירות, בעדינות. מניף אותה באויר אבל רק קצת, להרגיש שוב את הברקסים. אח"כ הנפה אל מעל הראש וקצת שליטה קרקעית. קארמה מתמקמת מעלי ורוצה כבר לצאת, להרגיש אויר. גם היא התגעגעה. "עוד רגע" אני אומר לה (בעצם לעצמי) ומחזיר אותה לדשא. הנפה אחת נוספת ואני והיא מוכנים להתקרב קצת יותר, להרגיש קצת יותר, לצאת לאויר, להזכר.
רק עכשיו, אחרי יומיים של טיסות, זה מכה בי בחזרה.
בחיי, כמה שהתגעגעתי לרחיפה!
טוב מצנח אחד ביד משניים על העץ.

מנותק צחי רייל

  • מנהל פורום
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *****
  • הודעות: 10310
  • מין: בן
  • ARTIK 4 29
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #307 ב- : December 15, 2012, 05:39:13 pm »
זה שלושה ימים רצוף שאני מגיע לתבור למרות התחזית הלא אופטימית כלכך במטרה של "לעשות קפה ואולי לגרזן" ובסוף מוציא טיסה של מעל שעה עם ביקור בבסיס ענן.

אני חולה על הימים המפתיעים האלה, בעיקר שהם באים בצרורות  ;D


מסכנה: אם התחזית נראית בלי רוח ובכללי על הפנים, סע לתבור יהיה בסדר.
don't fly faster then your guardian angel

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #308 ב- : December 15, 2012, 11:48:22 pm »
בפעם השלישית שהגעתי לטרמיקה הזו כבר היתי מוכן ונכנסתי אליה עם סיבוב חד נעצתי את השיניים ואחרי שלושה סיבובים צרים עלית במאה מטרים תוך כדקה וחצי. זה התחיל ביום רגוע שכבר חשבתי שלא נצא היום בתבור. זמן ארוך ל"פאראויטינג" (PARAWAITING) באו המשבים המיוחלים של חלון המראה קצר של יום חורפי שקט. מחוץ לעמדה תנאים סבירים, אבל הכל שקט. פתאום אני חוצה טרמיקה קצרצרה של +7 שליש מצנח מתקפל ואני מטולטל ונזרק הצידה, מסתובב חזרה לעבר הטרמיקה ושוב קיפול במצנח ואני נזרק החוצה ואז בשלישית אני כבר מגיע מוכן, במכה של הטרמיקה אני כבר בסיבסוב חד ומהודק טס למעלה במעלית של +7,  עכשיו במקום להזרק אני מרגיש שאילפתי את הטרמיקה. ומתחיל לתכנן איך אני תופס טרמפ עם הענן שנבנה מעל ההר.
בסיס הענן בסביבות ה 1200 כבר לא בעיה גדולה אך כשאני יותא לדרך זה כבר גלייד ארוך ליבנאל.

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #309 ב- : December 16, 2012, 04:10:02 pm »
ע.  :-X עמד להמריא בטנדם בלי קסדה!! שאלתי אולי הוא לא שם לב, לא! הוא שכח להביא קסדה. אז הוא בכל זאת החליט להמריא ומי אנו שנעצור אותו? אנחנו עמדנו בצד ללא לחץ חברתי ללא הסבר לנוסעת שאיתו, עמדנו נכלמים כגלמים.
לא ע. לא אשם, זה אנחנו שלא מעירים ואחר כך כואבים איך הספורט הזה שלנו מתדרדר, איך יש יותר תאונות ופחות מרחפים.
כן, גם אני הייתי ב"קרנפים" שעמדו מן הצד ולא העירו. עכשיו בבית שוב חושב וכואב את הספורט שלנו, שאנחנו מדרדרים בסטנדרטים ופוגעים בעתידו.
חברה שימרו על עצמכם ועל הספורט שלנו כי זילזול בכללים, יביא תאונות ותאונות יהרגו את הספורט.

מנותק ira_yifa

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 1718
  • מין: בן
  • Nova Mentor2 Red
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #310 ב- : December 16, 2012, 06:52:33 pm »
יום שבת בתבור. העמדה מלאה. גלשנים, מצנחים בפטריות, מצנחים בתיקים, אורחים. כולם יושבים ומחכים "שהתנאים יתבשלו".
אחרי שעשינו קפה, דברנו, נשנשנו והמתנו אני מחליט לצאת לגרזן. ברור לי שבחוץ לא יהיה כלום ואגיע למטה תוך כמה דקות. דגדוגים של עילוי אנבאטי מזיזים מעט את הסרט בתחתית העמדה. האוויר כ"כ סטטי שאני מוותר אפילו על הרעיון להניף הנפה הפוכה ובוחר בקדמית.
פורש את המצנח הכי גבוה שהעמדה והממתינים מאפשרים לי, ממתין לאיזה משבונצ'יק, כל מה שיוכל לעזור לי לצאת לתוך האויר ולא לתוך השיחים. נסו לדמיין לכם חזה של אדם ישן, עולה ויורד - האויר באותו רגע זז פחות, וזה הכי הרבה שהוא זז עד אותו הרגע. ריצה מהירה קדימה, המצנח עולה אל מעל הראש, תוך כדי ריצה מבט למעלה לבחון בזריזות את המיתרים והחופה למקרה שצריך לבטל. המצנח נראה בסדר. מביט אל האופק ורץ בכל הכח. כאשר העמדה נגמרת אני שוקע. לא זוכר את שלב המעבר לישיבה ברתמה אבל כמה רגעים אחרי ה"המראה" אני ברתמה ומקווה רק שהשיח שאני טס לתוכו לא יתפוס אותי ויחזיר אותי לקרקע. כשהרתמה נוגעת בצמרת שלו ואני עובר מעליו אני רושם את השם שלי על אחד הענפים. אין זמן לנשום לרווחה כי בינתיים יש מולי עץ. בעדינות מירבית אני מייצר פנייה ימינה, שטוחה ככל יכולתי באותו רגע. העץ עובר משמאלי ואנו נפרדים כידידים. עכשיו יש זמן לוודא שהכל בסדר. ב-5 הדקות שעוברות עד שאני פוגש את הקרקע ווידאתי שהרזרבי במקום, הידית לא נשלפה והמיתרים והחופה - כולם תקינים. עכשיו נותר רק לעבור את דבוריה.

כבר מספר ימים שאני מקבל החלטות מטופשות בצורה שקולה. בהתקדמות האיטית בה הולכים 2 צעדים קדימה וצעד אחורה חשוב לזכור להביט לאחור כשצועדים אחורה ולהתייחס לאתגרים במלוא הרצינות כשצועדים קדימה, אפילו אם כבר עברנו אותם. עכשיו, אחרי ההבנה הזו, אני יכול לשוב ולצעוד קדימה.
טוב מצנח אחד ביד משניים על העץ.

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #311 ב- : December 29, 2012, 05:51:04 pm »
איזו אחריות על כתפי. הגעתי ראשון לעמדה התנאים אמורים להשתפר, לפחות זה מה שהגורו אמר..... הרוח בהר הארי מזרחית. מהדרך מתקשרים אלי חברים האם להגיע או לא ? האם עדיף ללכת לכמון? אמרתי להם לבוא, עכשיו אם לא יהיו טיסות זה עלי. הרוח עדין מזרחית ומתחילים להגיע ראשוני החבורה, הם עלו להר על השיפוט שלי, עכשיו אני כבר אחראי על מזג האויר.
אבל אחרי כרבע שעה הרוח יורדת ומסתובבת לדרומית, אני נרגע חוץ מהעננים שבאים עלינו ממערב, פורש מהר ומחליט להיות ה"WIND DUMMY " וזה עובד לטובתי כי אני באויר ומי שלא המריא זה כבר באחריותו.

לא הייתה טיסה גדולה אלא מאבקים על פיפסים קטנים ואחרי כעשרים דקות שאני מצליח לשמור על הדובה והשמיים מתקדרים לאפור. אני גולש לכרמיאל ונוחת ליד הביג. טיסה נחמדה לשבת עם תנאים מוגבלים.

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #312 ב- : January 26, 2013, 08:01:44 pm »
כשהגענו למנחת שזור השאלה הרגילה " לאן? האם ללכת לטיסה טובה בהר הארי אבל רק אחרי שהמזרחית תתחלף ? או על בטוח לטיסה עם פוטנציאל פחות טוב אבל הסיכוי להמריא גבוה כי המזרחית עד לא התחלפה ?" בדרך כלל אני נוטה ללכת על כיוון הר הארי כי נפש המהמר שלי עדין מחפשת את הטיסה האולטימטיבית והקרוס הזה מהר הארי לכיוון בית שאן והלאה.....
הפעם אני אומר לחברה " בואו לכמון זה למהירי החלטה !!! " אז עולים לכמון ותוך 10 דקות אנחנו כבר 7 מצנחים בשמיים 200 עד 500 מטר מעל ההר כאן כבר ברור קרוסים גדולים לא יהיו היום אבל אויר פעיל, מאתגר ואין בעיה להשאר כמה שרק רוצים. אחרי שעה אני מביט לכיוון הר הארי ושם שקט. אין מצנחים באויר ואני יודע שהפעם החלנו את ההחלטה הנכונה.
אחרי שעתיים הידים כואבות ואני תוהה איך משה רבנו החזיק ידיו למעלה יומים ואני מקטר אחרי שעתיים. חלק מהחברה מחפשים לנחות למעלה בעמדה ואני שמח לעצמי שהפעם השארתי את הרכב למטה אז אין לי מה להיאבק על נחיתה בעמדה.
גולש לסלאמה , נוחת עייף,רצוץ ומרוצה על הטיסה ,השבת והספורט הכייפי הזה שלנו.

מנותק רולי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 4015
  • מין: בן
  • +MARGARITA GIN CARRERA
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #313 ב- : February 10, 2013, 10:08:49 am »
אתמול בהר ארי היה יום מיוחד עבורי. יש איזון שברירי בין פחד לאחראיות. אם הפחד שולטת קשה להיתקדם, ואם לא קיימת , הסוף שלנו בספורט יכול להופיע לתמיד, אחרי תאונה או כמעט.
לפני שנה וחצי יום יפה ניגמר בנחיתה לא מתוכננת ושבר קטן .
מהאירוע התווח ביטחון לנחיתות גדל ולפעמים לא מאפשר לי המשכים בקרוסים כי ״ אין מספיק גובה״ . אבל האמת שמחסום נפל ביני ובין הטיסה ולקח המון זמן להוריד את התווח למימדים הגיונים.
בשבת כמה פעמים שיקשקתי ורעדתי, אבל הפעם (התנאים הפשרו לי), התעקשתי ולא וויתרתי, עברתי מרכס לרכס מעבר כל וואדי עם העניים בדרום לנחיתה שעוד לא רציתי.
כמה חשוב לשמור על האיזון הזה , כי לי הכי חשוב להיות באוויר ולהנות עד 120.
מרחף כרוני עכשיו עם מצנח

מנותק EldadYagen

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 524
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #314 ב- : February 10, 2013, 10:18:39 am »
מברוק רוליק .. יופי של טיסה... ראיתי את ההתרגשות בעיניים שלך ( או שזה היה הבצל מהחומוס ;)

מנותק רולי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 4015
  • מין: בן
  • +MARGARITA GIN CARRERA
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #315 ב- : February 10, 2013, 10:39:55 pm »
מברוק רוליק .. יופי של טיסה... ראיתי את ההתרגשות בעיניים שלך ( או שזה היה הבצל מהחומוס ;)

לא... זה היו הדמעות מהצחוק מלשמוע אותך מספר על הטיסה שלך....(כולל צ'ינו והמצלמה, מריה והנחיתה בביצה).. lugh
מרחף כרוני עכשיו עם מצנח

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #316 ב- : April 13, 2013, 06:19:44 pm »
שאלתי "מי יהיה ה WIND DUMMY?" ולא קיבלתי תשובה , רולי וליאור עשו פרצוף של לא מתאים ואני נגש לפרוש.
יש מעט ימים טובים באתר"בית רימון" הצפונית הנקייה נדירה והרכיב המערבי לא מחמיא לעמדה, אבל היום הרוח על האף, אנחנו שלושה והרוח בשלב הראשון חלשה, אך מתחזקת והטרמיקות מגיעות לעמדה. אני מחליט לחכות עוד כחצי שעה אבל מתארגן.
הרוח אכן מתחזקת והציפיות גדלות.
אני מחליט להניף המצנח עולה יפה מעל הראש אני מסתובב ומתחיל לרוץ משב חזק שמגיע עוצר אותי ומרים אותי כ 10 ס"מ מעל הקרקע, אני נשאען קדימה כמה שיכול מגיע לשפת המצוק מצליח לדחוף עוד שלושה צעדים מתנתק ומאבד גובה במהירות אני כבר מתכנן את השיחים..... אך עובר כמטר מעליהם, אחר כך פונה לחפש עילוי יש טרמיקות קצרות ועצבניות לא מצליח להשלים סיבוב באף אחת מהן אך שומר על גובה, בציפרניים. עוד טרמיקה ועוד אחת וכל אחת אני מפסיד 2-3 מטר.
אני רואה את רולי אחרי וגם הוא לא מצליח להחזיק אחרי פחות מ 10 דקות אנחנו בשדה הנחיתה למטה וליאור שויתר על האפשרות להיות WIND DUMMY , הופך להיות "נהג איסופים" לפעמים כבר עדיף להיות WIND DUMMY.

 

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #317 ב- : April 13, 2013, 06:36:42 pm »
מהבית אני רואה מצנחים באויר ( זה היתרון היחסי של מגורים קרוב לאתר רחיפה) שם את המצנח על הרכב ואחרי 5 דקות אני ב"מבוא חמה" הרוח גבולית כ 25 קמ"ש אבל יציבה, המצנחים מקפלים ומחליטים לפרוש. אני מתלבט. אם כולם מקפלים האם אני פורש או פורש?
אני מחליט להתחיל להתלבש ולהתכונן הרוח עדין יציבה. פורש את המצנח, הרוח עדין יציבה. מניף בשקט והרוח יציבה, מסתובב וממריא והכל עולה הרבה סיסים מסמנים טרמיקות ומגיע עד 650 מטר גובה יוצא לטייל עד כפר חרוב עם הרכיב הצפוני לא תהייה בעיה לחזור (ומגיע בגובה של כ 500 מטר ) מסתובב והרכיב עכשיו דרומי ואני נגד הרוח ובמגמת ירידה. מתחיל לטפס בכל טרמיקה שנקרית על דרכי ומיד מאבד את הגובה כשאני פונה דרומה, למבוא חמה אני מגיע כ100 מטר מתחת למצוק אבל תוך שתי דקות אני שוב מאתיים מטר מעל העמדה, שוב הכל קל והכל עולה צמד חוויאים וצמד גלשנים מראים לי טרמיקות, ואני משחק לי עד שמחליט לרדת, הרוח עדין באזור ה 20-25 קמ"ש אז מחליט לנחות בעמדה, מאבד גובה לאט לאט ונוחת אחרי 55 דקות 2 מטר מהמכונית שלי. אחרי טיסה של 55 דקות אני מגיע הביתה אחרי שעה וחצי והאישה שואל האם הצלחתי לטוס כי חזרתי כל כך מהר. 

מנותק רולי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 4015
  • מין: בן
  • +MARGARITA GIN CARRERA
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #318 ב- : April 13, 2013, 06:53:18 pm »
מהבית אני רואה מצנחים באויר ( זה היתרון היחסי של מגורים קרוב לאתר רחיפה) שם את המצנח על הרכב ואחרי 5 דקות אני ב"מבוא חמה" הרוח גבולית כ 25 קמ"ש אבל יציבה, המצנחים מקפלים ומחליטים לפרוש. אני מתלבט. אם כולם מקפלים האם אני פורש או פורש?
אני מחליט להתחיל להתלבש ולהתכונן הרוח עדין יציבה. פורש את המצנח, הרוח עדין יציבה. מניף בשקט והרוח יציבה, מסתובב וממריא והכל עולה הרבה סיסים מסמנים טרמיקות ומגיע עד 650 מטר גובה יוצא לטייל עד כפר חרוב עם הרכיב הצפוני לא תהייה בעיה לחזור (ומגיע בגובה של כ 500 מטר ) מסתובב והרכיב עכשיו דרומי ואני נגד הרוח ובמגמת ירידה. מתחיל לטפס בכל טרמיקה שנקרית על דרכי ומיד מאבד את הגובה כשאני פונה דרומה, למבוא חמה אני מגיע כ100 מטר מתחת למצוק אבל תוך שתי דקות אני שוב מאתיים מטר מעל העמדה, שוב הכל קל והכל עולה צמד חוויאים וצמד גלשנים מראים לי טרמיקות, ואני משחק לי עד שמחליט לרדת, הרוח עדין באזור ה 20-25 קמ"ש אז מחליט לנחות בעמדה, מאבד גובה לאט לאט ונוחת אחרי 55 דקות 2 מטר מהמכונית שלי. אחרי טיסה של 55 דקות אני מגיע הביתה אחרי שעה וחצי והאישה שואל האם הצלחתי לטוס כי חזרתי כל כך מהר. 
LIKE
מרחף כרוני עכשיו עם מצנח

מנותק רולי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 4015
  • מין: בן
  • +MARGARITA GIN CARRERA
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #319 ב- : April 13, 2013, 07:35:20 pm »
שאלתי "מי יהיה ה WIND DUMMY?" ולא קיבלתי תשובה , רולי וליאור עשו פרצוף של לא מתאים ואני נגש לפרוש.
יש מעט ימים טובים באתר"בית רימון" הצפונית הנקייה נדירה והרכיב המערבי לא מחמיא לעמדה, אבל היום הרוח על האף, אנחנו שלושה והרוח בשלב הראשון חלשה, אך מתחזקת והטרמיקות מגיעות לעמדה. אני מחליט לחכות עוד כחצי שעה אבל מתארגן.
הרוח אכן מתחזקת והציפיות גדלות.
אני מחליט להניף המצנח עולה יפה מעל הראש אני מסתובב ומתחיל לרוץ משב חזק שמגיע עוצר אותי ומרים אותי כ 10 ס"מ מעל הקרקע, אני נשאען קדימה כמה שיכול מגיע לשפת המצוק מצליח לדחוף עוד שלושה צעדים מתנתק ומאבד גובה במהירות אני כבר מתכנן את השיחים..... אך עובר כמטר מעליהם, אחר כך פונה לחפש עילוי יש טרמיקות קצרות ועצבניות לא מצליח להשלים סיבוב באף אחת מהן אך שומר על גובה, בציפרניים. עוד טרמיקה ועוד אחת וכל אחת אני מפסיד 2-3 מטר.
אני רואה את רולי אחרי וגם הוא לא מצליח להחזיק אחרי פחות מ 10 דקות אנחנו בשדה הנחיתה למטה וליאור שויתר על האפשרות להיות WIND DUMMY , הופך להיות "נהג איסופים" לפעמים כבר עדיף להיות WIND DUMMY.

7:30 אני נוסע לנהריה לאסוף 13 ילדים שמשתתפים בפרויקט "להכיר את השכן" שזאת תוכנית ממומנת על ידי היחוד האורפי, למפגש נוער ישראלי ופלסטיני. מתקשר בדרך ואומרים לי "תתסתובב.. הילדים היבריזו".
מעוכזב אני עוצר במג'ד אל כרום לסדר מחשבות ו8:04 הנייד מצלצל.. אבנר שואל אם אני טס היום...
הציוד בבית, המחשבות עם התוכנית שהשתנה רגע לפני, אומר שבעוד רגע אחזור אליו , עושה עוד טלפון ונוסע הביתה. סוגר על 10:00 בבית רימון ומקבל עוד שיחה, עכשיו מליאור ומשתף אותו .
לטוס עם אבנר היה עד עכשיו כמו שעון שווצרי.. עובד ולא מפספס.
ב10:30 בעמדה ומחכים. כבר הייתי בסרט הזה.."עוד 20 דקות ויהיה אפשר להמריא."
רוחות שעולות בהדרגה מ5-עד משבים של 20 צפוני  עם רכיב קל מערבית.
לא רציתי להיות ווינדאמי, פעם השניה בעמדה ועם כל הכבוד (ויש כבוד) לכמות ענקית של שעות שטסתי לאחרונה, יש בעמדה שני מרחפים וותיקים ממני בהרבה. יש משהו מלהיות "בעמצא" כמו הפעם היחידה שטסתי כאן שנותן ביטחון.

ראיתי את אבנר יורד מהר יחסית..  ואני רתום מוכן עם קיר מולי... אולי משהו לא עבד טוב אצלו? אולי אני כן אצליח?
לא חשבתי על הסיפורים של הילדים אלימים למתה..מצנח מעל הראש רץ קדימה , ניתוק, עומד מעל הסלע, ניתוק, עומד מעל העדמה ומתנתק סופי (ל 7 דקות ארוכות). פונה מזרחה ומחפש את אבנר בדופן המזרחי של הבליתה הקרובה. אבנר 15-20 מ מתחת נילחם ומגרד את האימא של הגירודים. ואני עם תרמיקה של 0.2 מנסה גם לשרוד. אבל הבוע נעלמת ואני נופל בסינק של 1.8 ומזלי שהפעם לא גירדתי כמו בתבור או שרונה. כי בלי ספק הייתי נישאר על העצים ואין לי כח יותר על איתי.....
מספיק. אבנר יוצא אחוצה ואני אחריו.. 15 מ יותר גבוה. מגיע מעל שדה חיטה ירוק ושם מקבל עוד בועות שלא שוות את המעמץ.
נוחת והולך לאבנר 100 יותר מערבה ומחכה האיסוף של ליאור.

מסכנה ראשונה: גם שעון שווצרי יכול להתקלקל.
מסכנה שניה: עדיף להיות ווינדאמי שני (לא שמשנה משהו מלהיות הראשון) אבל בסרט של האיסופים הייתי ביום חמישי ...מצטער ליאור שדחפתי אותך לאיסופים היום... ;)
« עריכה אחרונה: April 14, 2013, 08:17:10 am על ידי ROLLY »
מרחף כרוני עכשיו עם מצנח