טוב די טחנו את הנושא הנאמר וכל מה שאכתוב יהיה טחינת הנושא לאבקה דקה מאוד.
אבל בכל זאת קשה לי לא להתיחס למה שנכתב כאן לפני, בכל זאת דויד הינו יותר מחבר קרוב או מרחף, ותאונה זאת נוגעת לי אישית מאוד מאוד.
במקרה, ענת ביקרה אותי בשבת בבסיס עם הבנות, יצאנו לפיקניק מקומי ביערות בית גוברין, איך שאנחנו עורכים את השולחן קיבלנו הודעה מטדי לגבי התאונה, ושהמסוק בדרך, מיותר לתאר את הדאגה והחרדה, והאוכל שנתקע לנו בגרון, בשניות אלו היינו בטוחים שדויד מת!
כעסתי, וכעסתי מאוד על דויד, כי תמיד כשאני מדבר עם דויד אני רואה את ההתלהבות שלו מכל דבר שהוא עושה ומצליח (well... כמעט תמיד) ואני תמיד מנסה למתן או להעיר ואני יוצא מהשיחה כמו איזו אמא פולניה שמזכירה לבן שלה שייצא עם סוודר, תמיד יוצא שאני יוצא מהשיחה כמו "מר ביטחון",
אמרו כאן שהכתובת היתה על הקיר, וזה נכון, היא היתה על הקיר, בכל מקום שדויד ריחף היו הדיבורים בעמדה שהוא יחטוף וזה רק עניין של זמן, כולנו חרדנו לדויד בכל תימרון שהיה עושה, ואפשר לשמוע את זה גם בסרטון האחרון מהגילבוע, תמיד הוא היה נמוך מדי, קרוב מדי וכדומה,
דויד מרחף כבר יותר מ 12 שנים (תקן אותי אם אני טועה.) הבן אדם וירטואוז בכל מה שקשור לטיסה אם זה מבחינת, הנפות, המראות, נחיתות, שליטה באויר, טיסה עם ממ"ר (אלוף), ודויד היה המורה הרוחני / אישי שלי בתחילת דרכי, הבעיה היא שאת כל חוויות הטיסה למינהם דויד לומד לבד, על ידי ניסוי וטעיה (שהיא שיטה יפה ללמוד מטעויות, אבל בטיסה זה מסוכן מאוד, ולמה לא ללמוד מטעויות של אחרים?)
דיברנו על קורס אקרו של ג'וקי, ונראה לי שיש כוונה לביצוע קורס כזה אם על ידו או על ידי מדריך אחר, מיותר לומר שהקורס הזה נחוץ לכל מי שמעוניין לנסות ולהתנסות בטיסות אקרו לסוגיהם.
אני כועס על דויד ושמח באותו משפט, שמח שלא היה נזק רציני (אני בטוח שזה כואב מאוד) אבל רצוי לכולנו להבין שזה היה יכול להסתיים אחרת, אני ממאן לכתוב כאן את המילים, אבל עוד שניה אחת או שתיים בתמרון, או פחות 10 מטר גובה בתחילת התימרון, ויתכן שהיינו כולנו נפגשים במקום אחר.
דויד את הלקח למד היטב, את זה אני בטוח, ויש לבחור אומץ להודות בטעות, לוותר על האגו, להבין ולהסתכל על כל הנושא בצורה בוגרת (אם בצורה הומוריסטית / צינית ) ועכשיו גם ללקק את הפצעים.
דויד, זה לא כעס אישי עליך, כעסתי גם על ברק פרידמן, שלמה ניסן, בני ישי, נחמני ועוד רבים וטובים שנפצעו, בכל המקרים (כולל שלך) הפציעות נבעו מהחלטות שגויות של הטייס, אני לא אומר לאף אחד מהפצועים להפסיק לרחף, ולכן גם לא אומר לך להפסיק לעשות אקרו, רק בבקשה תעשה את זה מסודר, ומסודר אומר : קורס אקרו, ובטיחות,
בתור אחד שבא מהמנטרה של אינטל safety is number one אתה מבין שברחיפה, בטיחות היא לא עניין של כסת"ח ולא סתם משפט שנזרק באויר, זו האמת לאמיתה וזו הדרך שלי ושלך לחזור הביתה בשלום לאחר כל טיסה
האירוניה שהתרסקת על צלע הר בגלל חוסר גובה באתר הרחיפה הכי גבוה בארץ משאיר טעם מר בפה
אני מאחל לך שתחלים מהר, שתחזור מהר לטוס ולחיים נורמליים, ושהכי חשוב שהכאב יחדל! (אני מתאר לעצמי מה אתה סובל, חבר, וזה כואב גם לי)
אני חייב גם התיחסות למה שאוהד רשם כאן,
אני (אמיר מליק, ואני מאמין שעוד טייסים אחרים) באים לרחף על מנת להרגיש את החיים ולא כדי לטעום מהמוות, הטיסה בשבילי היא הרגשה עילאית שאי אפשר לתאר, אין לי צורך בשום תמרון (אפילו ווינגאובר) כדי להינות מהספורט הנפלא הזה, גם טיסה "משעממת" הלוך וחזור לאורך הרכס, או אפילו טיסת גירזון בגילבוע ימלאו לי את בטריות האדרנלין שבתוכי, אם אתה מרגיש שאתה צריך לטעום מהמוות, אני בשמחה מזכיר לך את הטעם "הנפלא" כשנחתת לאחר קיפול חצי כנף ברכס תל אביב ישר לתוך בית הקברות (אירוני, כבר אמרנו?), אם זה הטעם שאתה מוכן לקבל במודע כל פעם שאתה יוצא לטיסה, אז סחטיין, אני לעומת זאת עושה הכל כדי שטעם זה ירחק מפי, וב"מודע" אני מנסה למנוע בכל דרך אפשרית את האפשרות שאטעם ולו במעט, על ידי כלל אחד חשוב : עשה את הבסיס, המראה בטוחה, נחיתה בטוחה, כל מה שבאמצע זה בונוס!, בטיחות, בטיחות, בטיחות.
זהו כתבתי הרבה, מקווה לשבוע שקט ובטוח (רחיפה או במילואים)
אמיר
נ.ב יש למישהו לינק לוידאו התאונה שעובד? זה שכאן בשירשור מוביל לערוץ 10 אבל הוידאו לא פועל אצלהם.