המראה ונחיתה אתמול במבוא חמה

[joessepe]

אתמול הגענו למבוא חמא, להמשך לימוד על הגלשנים החדשים.
הטיסות כבר משתפרות, החיבור הולך ונעשה...
בכל זאת היה לי מלחיץ להתקרב להר ביום עם עננות רבה שנראה היה לי מחותחת. למעשה הטרמיקות היו עדינות ובכלל לא בועטות כמו שחששתי שיהיו ביום מעונן שכזה. מהר מאוד ירדתי מתחת לגובה העמדה ובמשך 20 דקות נלחמתי להשאר באויר על טרמיקות חלשות. פעם אחת חזרתי לגובה העמדה, אבל אז כבר הייתי בשוליים של הטרמיקה שנסחפה מזרחית לי. בכנרת ראיתי את הענן הבא של הרחוב. מיהרתי לצאת אליו, אבל לא מיהרתי מספיק את הגלשן. לא משכתי VG ולא טסתי מהר מספיק (עדיין לא הכל יושב לי במקום) כשהגעתי לשוליים של הטרמיקה כבר הייתי נמוך מאוד מעל החממות. 7 דקות של סיבובים בגובה 30 - 60 מעפ"י ונחיתה.

לפני ההמראה עמדתי הרבה עם הגלשן והתאמנתי על עמידת מוצא ושליטה על האף (פיץ' וכיוון). עדיין יש מקום רב לשיפור.
לקראת נחיתה העברתי ידיים. משום מה חשבתי על חגי...
בפאלקון, ידיים נמוכות לקראת הנחיתה איפשרו לי משיכה טובה וצבירת מהירות. עם ה T2 זה לא הולך. עד שלא הרמתי ידיים לגובה הכתפיים לא הצלחתי לייצר משיכה משמעותית. גם כאן יש הרבה מקום לשיפור.

ערכתי סרטון של המראה ונחיתה

וכאן יש דימוי הטיסה בדוארמה

[צחי רייל]

פעם אחת חזרתי לגובה העמדה, אבל אז כבר הייתי בשוליים של הטרמיקה שנסחפה מזרחית לי. בכנרת ראיתי את הענן הבא של הרחוב. מיהרתי לצאת אליו, אבל לא מיהרתי מספיק את הגלשן. לא משכתי VG ולא טסתי מהר מספיק (עדיין לא הכל יושב לי במקום) כשהגעתי לשוליים של הטרמיקה כבר הייתי נמוך מאוד מעל החממות. 7 דקות של סיבובים בגובה 30 - 60 מעפ"י ונחיתה.

הטעות היא לא שלא טסת מהר מספיק אלא שלא היית בגובה של עבודה עם עננים.

הכלל הוא די פשוט. אתה מחלק את הגובה בין בסיס ענן והקרקע ל3, בשליש העליון אתה טס (מחפש את התרמיקה הבאה) לפי העננים, בשליש התחתון אתה טס לפי הטופוגרפיה, ובשליש האמצעי אתה טס לפי שניהם. אם בסיס הענן נמוך (כמו ביציאה מזיכרון בהרבה ימים) פשוט מחלקים ל2 ועובדים על חצי עליון/חצי תחתון בלי אמצע.

הסיבה. בהרבה מאוד ימים יש שינויים בכיווני הרוח בגבהים שונים וככל שבסיס הענן גבוה יותר יש יותר סיכוי לשינויים ופחות סיכוי למצוא את התרמיקה שיוצרת את הענן. לכן בשליש הנמוך אתה לא מנסה לחפש את התרמיקה של הענן (שגם יתכן שהיא כבר איבדה קשר עם הקרקע והיא כולה מעליך) ובמקום זאת אתה מחפש את הטריגרים הטובים מתחתיך איפה שאתה יכול למצוא תרמיקה בגובה שלך. וכמובן הפוך גם נכון, בשליש העליון אין לך מה לחפש טריגרים על הקרקע שקשה לחזות לאן התרמיקות שלהם יסחפו אם הרוח בקרקע שונה ממה שאתה מרגיש. במקום זאת העננים מסמנים לך איפה יש תרמיקות שעובדות כרגע בשליש העליון. באמצע אתה פשוט מנסה להתיחס לשני המצבים ומחליט לפי התחושה למי מהם ליחס יותר חשיבות בכל רגע נתון.

במקרה שלך, בסיס ענן באותו היום היה באזור ה1600-2000 (תלוי באיזה שעה), גובה העמדה זה לגמרי בשליש התחתון ולגמרי בממלכת הטופוגרפיה. אם היית עולה ל1000 אז כבר היה הגיון להתחיל להתיחס לענן שבא ממול. אם היית ב1500 זה כבר בכלל לא משנה באיזה מהירות היית טס לכיוון הענן אם הוא לא רחוק מידי, אם היית מגיע למתחתיו גם היית מוצא את התרמיקה שלו.

[חגי]

ראשית אל תתן ליוטיוב לתקן לך רעידות. זה מנזיל את כל המשולש ויש סכנה שהצלעות יתפרקו לך באוויר.

לקראת נחיתה אתה עובר מוקדם לעמידה וחוזר לשכיבה.
משום מה נראה לי שכל הקטע של מעבר לעמידה מצריך הפעלת כח עם הידיים. זה לא אמור להיות כך. אצלי המעבר לעמידה הוא  תוצאה של החלקת הרצועה קדימה במסילה . אני לא צריך לטפס בכח על הצלעות.
אני רואה את זה אצל הרבה .

לגבי טרמול - אני לא יודע איך אתה תלוי על הגלשן(קדימה מדי/ אחורה מדי או במקום הנכון) אבל לפחות מזווית הצילום נראה שהחזה שלך בולט מהספיד בר קדימה וזה ממש לא מצב של טרמול בדרכ אלא של משיכה. לכן אני חושד שאתה לא מטיס על המינימום סינק אלא הרבה יותר מהר ומאבד בשל כך הרבה הרבה עילוי. אצלי בגדול במצב טרמול רגיל בלי לדחוף יותר מדי הספיד בר נמצא לפני הקסדה מעט, כלומר כל הגוף אצלי מקו הספיד בר אחורה.
שוב - זה תלוי בכל גלשן והמיקום של רצועת התלייה אבל אני ממליץ לך לבדוק את נקודת המינימום סינק של הגלשן ולוודא שהגעה אליה לא מצריכה דחיפה רבה מדי(ומעייפת לאורך זמן)

[יובל ענבר]

חגי, אני לא יודע איפה ראית תרמול, לדעתי יש כאן רק את שלב ההמראה ואחריו שמיניות לפני נחיתה בהן לדעתי יוסי עם רגלים בחוץ ותנוחה יחסית זקופה.

יוסי,
מהקצת שראיתי אחרי המראה לדעתי תנוחת הטיסה שלך לא אופטימלית, אתה מאד זקוף (יוצר גרר) וזה אומר שמרכז הכובד שלך יחסית גבוה והמנוף שהידיים שלך יוצרות עם הביס בר לא מיטבי. שני הדברים יקשו עליך את השליטה בגלגול (להערכתי אתה מרגיש את זה לא?). אם אתה נשען על קיר, מה יותר קל? לדחוף את עצמך מהקיר בגובה הכתף או כשכף היד בגובה המרפק ולמטה?
אני תלוי הרבה יתר אופקי והחזה/סנטר במרחק אגרוף מהביס בר, נסה ותראה שיפור ניכר.
לגבי הקושי במשיכה לקראת נחיתה, לא ברור לי למה, ידים נמוכות יוצרות מנוף יותר טוב למשיכה וגם כך ההתנגדות של הגלשן למשיכה הרבה יותר קלה משל הפאלקון.
בכל מקרה זה גרם לך לשים ידים במקום הנכון אז זה בסך הכל בסדר.

[gider]

יוסקה רואים שאתה מתחיל להתחבר לגלשן אבל עדיין חסר לך קצת יותר רגישות וזרימה בניהוג .

ההרגשה הזאת של חוסר שליטה מהצלעות למטה מטעה , דווקא משם ההניהוג הוא האפקטיבי ברגעים הקריטים . ולכן מציע לך בטיסה הבאה להקדיש כמה דקות טובות של הטסה מהצלעות בגובה .

בתהליך הנחיתה עדיין היה לך אובר ניהוג קל, והעלאת הידיים כלכך גבוה מראש עלתה לך בתיקונים מאוחרים ובמהירות גבולית בסוף הפיינל .

בגלל שלגלשן הזה לוקח זמן לאבד את האנרגיה , כשאתה מגיע משוך על הצלעות למטה נשאר לך מלא זמן לשחרר ולהעלות אותם בזמן ההצפה ולפני הדחיפה .

עוד כמה טיסות וכל האסימונים יפלו

אה ובכל מקרה אל תנסה להשתמש בשיטת שקובידו עם הרגל , מיותר מסוכן ולא מתאים לגלשנים שלנו

[עודד גשוי]

אני מבקש לא להפר זכויות יוצרים...
 

[joessepe]

קצת אנסה לומר כמה דברים.

צחי:
בחלוקה שלך אני מרשה לעצמי להכניס את "צל של ענן" ל"טופוגרפיה". שינויי הטמפרטורות על הקרקע אני תופס כטריגר. וזה לא שחשבתי על זה לבד, אבל אם את גובה העמדה אנחנו מייחסים לטופוגרפיה, אז ברור שכאשר העמדה מוצלת מענן (במיוחד בשעות המוקדמות) יש בה יותר רוח, וכאשר היא מוארת הרוח נרגעת. בשעות המאוחרות הרוח מתחזקת בכל מקרה ולצל הענן יש קצת פחות השפעה. כשאני ממריא אני ממתין לצל שיחלוף כדי שהרוח תרגע ותתיצב. אז מכאן אני לומד להתייחס לצל הענן כאל טופוגרפיה.
לגבי טיסה לפי עננים (שליש עליון), פה יש לי עוד המון מה ללמוד ולצערי אני לא כל כך מוצלח בזה

חגי.
אני עובר לעמידה וחוזר למצב שכיבה כי גם לאחר שנתליתי על צלע ימין הגלשן לא פנה ימינה. אז חזרתי לבייס בר, פניתי ימינה וחזרתי לעמידה. חשבתי שתבחינו בכך, אבל אולי לא ממש אפשר לקרוא את המחשבות שלי דרך הסרטון. בכל מקרה, במעבר לעמידה הראשון לא הרגשתי שהצלחתי לנהג את הגלשן כמו שאני רוצה ולא רציתי להמשיך לבזבז זמן בטיסה לכיוון שאני לא רוצה להגיע אליו. אגב, אני לא חושב שאני מתאמץ כל כך להעמד, זה דווקא בא לי טבעי. מצד שני גם אדם שרגיל ללכת עקום חושב שהוא הולך ישר עד שמעירים לו... אולי בריתמה אחרת אני אגלה שזה שונה.

שקובידו, את מבחן דרגה 2 שלי במבוא חמה לפני שנתיים וחצי עברתי עם רגל על הבייס-בר (חוטי חשמל מול העיניים זה לא דבר יפה. בסוף נחתתי כ 30-50 מטרים לפני). אני שמח שאימצת את השיטה שלי  
לי אגב אין טענות לגבי זכויות יוצרים

ושייקה, לפני כמה ימים נחתתי במ"ח למטה עם רגל על הבייס-בר. אני חושב שזה כן עזר למרות הטענות החוזרות ונשנות שזה רק מגדיל את יחס הגלישה ולא מוריד אותו. מאיך שאני מבין את הגרף הפולארי, הוספת מהירות מעלה את יחס הגלישה עד נקודה מסויימת, ואחריה כל הוספה של מהירות מורידה את יחס הגלישה בחזרה. תקנו אותי אם אני טועה (בהסברים ברורים ולא בססמאות בבקשה). אולי אני טועה ואולי לא הוספתי מספיק מהירות בשביל להקטין את יחס הגלישה, אבל מה שכן נחתתי טוב ובתחומי השדה.
בשבת כמעט חשבתי לעשות זאת שוב אך החלטתי שזה הרגל מאוד לא טוב שעלול להתפתח. במקום זה עשיתי הטיה מזרחה בשביל לאבד עוד קצת גובה (אולי זה היה נראה כמו אובר ניהוג?) ואז חוזר ושוב פונה לכיוון צפון מערב לסוף הפיינל.

כולכם נוגעים בנקודה מאוד חשובה והיא מצב התליה, זוית התליה והמרחק שלי מהבר בשלבי הטיסה השונים.
כמו שיובל אבחן, אכן היו לי בהתחלה קשיים לנהג את הגלשן בזוית הנראית בסרטון. אני רגיל לזוית הזו מגלשן המתחילים, אך היא לא מתאימה לגלשן מתקדם ואני עובד על לשנות את זה. כמו כן גם יתכן שאני ממש בפועל תלוי גבוה מדי ואני שוקל הארכה של רצועת התליה.
העליתי סרטון נוסף מהטיסה עם כל מיני מצבי תליה ותמרון (רובם עדינים) כך שתוכלו לנתח ולהדריך עם כלים טובים יותר (יובל צודק, בסרטון אני בגישה לנחיתה והוא לא מספר את כל הסיפור).

חלקים נוספים מהטיסה

ב- 1:10 ניתן לראות אותי מנמיך את הראש ומשנה את זוית התליה. משום מה אני לא נשאר כך לאורך זמן (הרגל מתקופת הפאלקון, כמו שרשמתי קודם)

[צחי רייל]

צחי:
בחלוקה שלך אני מרשה לעצמי להכניס את "צל של ענן" ל"טופוגרפיה". שינויי הטמפרטורות על הקרקע אני תופס כטריגר. וזה לא שחשבתי על זה לבד, אבל אם את גובה העמדה אנחנו מייחסים לטופוגרפיה, אז ברור שכאשר העמדה מוצלת מענן (במיוחד בשעות המוקדמות) יש בה יותר רוח, וכאשר היא מוארת הרוח נרגעת. בשעות המאוחרות הרוח מתחזקת בכל מקרה ולצל הענן יש קצת פחות השפעה. כשאני ממריא אני ממתין לצל שיחלוף כדי שהרוח תרגע ותתיצב. אז מכאן אני לומד להתייחס לצל הענן כאל טופוגרפיה.
לגבי טיסה לפי עננים (שליש עליון), פה יש לי עוד המון מה ללמוד ולצערי אני לא כל כך מוצלח בזה

צל הענן יכול להיות טריגר, זה לא אומר שהוא תמיד הטריגר הדומיננטי. והוא לרוב לא. הוא דומיננטי כשהקרקע שטוחה ואחידה, כשיש טופוגרפיה אמיתית, עצים, בתים וכו' צל הענן לרוב לא יהיה ההימור הראשון שלי.
בשטחים שבין שדה הנחיתה של התבור לדוברת הייתי הולך עליו, בשדה הנחיתה של מבוא הייתי הולך על בתי הרשת או קו העצים קודם. קרוב יותר לקו הרכס הייתי הולך על כתמי הצמחיה של המעיינות (שם יש הפרש טמפרטורה תמידי בין הסלעים והמים/צמחיה או מפנים שפונים יותר לרכיב הרוח ברכס.

בכלל לא ברור שכשהעמדה מוצלת מהענן יש יותר רוח. א) כמעט תמיד זווית הסחיפה של התרמיקה לא זהה לזווית בין השמש והענן ככה שלא תמיד כשהענן עושה עליך צל אתה קרוב לתרמיקה שלו. ב) כשיש צל יש פחות חימום של הרכס ולכן פחות זרימה אנבטית.

במצבים בהם צל הענן הוא אכן טריגר זה הגבול בין הצל לשמש שיכול להוות טריגר, זה ממש לא אומר שבצל יש יותר רוח. התרמיקה לא חייבת להסחף לכיוון אליו נסחף הענן. לדוגמא אם הרוח בקרקע היא דרום מערבית ובגובה היא צפון מערבית, הצל יסחף לדרום מזרח והתרמיקה תסחף לצפון מזרח (ואם תגיע לנקודת הטל תיצור ענן אחר).

אם הענן מספיק מפותח הוא כבר שולט בכל המיקרו מסביבו ויכול לא רק להגביר את עוצמת הרוח נקודתית אלא גם לשנות את כיוונה, אבל זה כבר ענן די גדול שצריך כבר להזהר ממנו.


ביום מיוחד מאוד בו אין רוח בכלל והשמש בדיוק בזניט:
השמש מחממת את הקרקע ונוצרת תרמיקה, התרמיקה עולה ויוצרת ענן, הענן גדל ויוצר צל, הצל חוסם את אור השמש והקרקע מפסיקה להתחמם, הקרקע מתקררת והתרמיקה גוועת, התרמיקה נחלשת והענן מתפרק, הענן מתפרק ומפסיק לעשות צל, השמש מחממת את הקרקע ...........

[חגי]

לא הבנתי למה חזרת לשכיבה. בעמידה יכולת הגלגול הרבה יותר טובה משכיבה- גם התיקונים מהירים יותר וגם בכח גדול יותר.
הסיבה היחידה לחזור לשכיבה היא אם בעמידה אתה לא מצליח לחדור את הרוח ונסחף אחורה ואז מומלץ לנחות בשכיבה.
כמה VG היה לך בנחיתה?

[joessepe]

שליש  vg.
תסתכל שוב, אני תלוי על הצלע הימנית והגלשן ממשיך לטוס ישר. זה לא אומר שאתה טועה, זה אומר רק שאני עוד לא שולט בעניינים כמו שצריך, ובידיים על הבייס אני קצת יותר בעניינים...

[יובל ענבר]

יוסי, אתה לא טועה, אתה צודק, השליטה בגלשן יותר קלה עם ידיים על הבייס בר.
זה פיזיקה פשוטה, מנוף יותר גדול ייצר תנועה יותר ארוכה אבל הרבה יותר קלה.
(בנקודה הזו חגי חלוק על הרבה מאד אנשים ואין סיבה לפתוח את הויכוח שוב).

כל זה לא אומר שצריך להגיע לנחיתה עם ידיים על הבייס בר. זה עניין של טכניקה, אני לא אוהב את זה.

לגבי משיכה עודפת לפני נחיתה:
בגלשן שאתה טס עליו עכשיו בכל מצב בוא תגיע לנחיתה עם רכיב רוח אף כלשהו כל משיכה תגרום לך לנחות יותר רחוק. כמות המשיכה שתגרום למצב הפוך היא משהו כמו בייס בר בקו הברכיים!
בכלל, כמות המשיכה הנדרשת בגלשן מתקדם ממש אינה גדולה, יותר מידי משיכה תגרום לך להגיע בתחום מהירות שרגיש ל PIO.
עוד ״עקרון״ שצריך עידון בגלשן מתקדם הוא מיתוס ״מהירות יותר גדולה תתן גלגול יותר מהיר״.
זה נכון בתחום המהירות בין מינימום סינק לקצת יותר מהר מבסט גלייד אבל ממש לא נכון במהירות גבוהה יותר.
במהירות גבוהה ישנם כוחות דינמיים שמתנגדים לפעולת הגלגול וכיוון שאנחנו מגלגלים עם הטיית משקל (ולא עם מאזנות) אז מהירות גבוהה רק תאט את הקצב...
(באופן מפתיע זה נכון גם לחלק מהמטוסים אבל שם ההסבר קצת יותר מורכב)

לא הבנתי את עניין הרגל על הבייס בר?
על מה אתם מדברים?

[gider]

בגלשן שאתה טס עליו עכשיו בכל מצב בוא תגיע לנחיתה עם רכיב רוח אף כלשהו כל משיכה תגרום לך לנחות יותר רחוק. כמות המשיכה שתגרום למצב הפוך היא משהו כמו בייס בר בקו הברכיים!

בכלל, כמות המשיכה הנדרשת בגלשן מתקדם ממש אינה גדולה, יותר מידי משיכה תגרום לך להגיע בתחום מהירות שרגיש ל PIO.
עוד ״עקרון״ שצריך עידון בגלשן מתקדם הוא מיתוס ״מהירות יותר גדולה תתן גלגול יותר מהיר״.
זה נכון בתחום המהירות בין מינימום סינק לקצת יותר מהר מבסט גלייד אבל ממש לא נכון במהירות גבוהה יותר.
במהירות גבוהה ישנם כוחות דינמיים שמתנגדים לפעולת הגלגול וכיוון שאנחנו מגלגלים עם הטיית משקל (ולא עם מאזנות) אז מהירות גבוהה רק תאט את הקצב...

 

כאחד מההבדלים המהותיים בהטסת גלשן מתקדם למתחילים ,ניסיתי להסביר את זה ליוסקה אבל לא בצורה כלכך ברורה

לגבי הרגל על הבייס  - שקובידו פיתח הרגל (מגונה) של הוספת משיכה נוספת בנחיתה ע"י העברת הרגל מעבר לבייסבר .
אצלו העניין כנראה נחוץ בגלל שינוי מיקום המשולש בגלשן (שקובידו יפרט) ואינו בעייתי בזכות היציבות העצמית של הגלשן בנחיתה .

בכל גלשן אחר לדעתי זה סתם קריאת תיגר לצרות , ובמיוחד בגלשן תחרותי שזו כבר התגרות בגורל :/
 

[joessepe]

קודם כל אני רוצה להבהיר, רגל על הבייס בר זה לא פתרון מבחינתי. אני מעדיף להשקיע את מרצי בגישה ותכנון נחיתה מוצלחים. מקרה ולנסי עליו השלום, מדגיש עד כמה אף אחד לא חסין ועד כמה נחיתה היא דבר מורכב. וכמה חשוב תכנון הנחיתה. רגל על הבייסבר זה קיצור דרך שגוי!
עכשיו אני מוכן להתייחס לנסיבות, הסיבות והטכניקה...
בשדה התחתון של מ"ח כשהרוח אף היא אולי 5 קמ"ש, אני לא חושב שיש הבדל בין זה לבין 0 רוח מבחינת התוצאות. כך שהטענה שבכל רכיב של רוח אף הוספת מהירות תגדיל את הגלייד קצת לא תופסת פה להערכתי.
הטכניקה (חבל שאין לי צילום): במצב עמידה מביאים ברך לחזה, מניחים כף רגל על הבייסבר ודוחפים את הבייסבר למטה בראבק !! אני מעריך שזה אולי שקול למשיכה עד המותניים, אבל כנראה שזה אפילו יותר אגרסיבי מזה. התוצאה מהממת בנוגע למה שזה עושה לזוית ההתקפה.
מכיון שבאתי לנחיתה מכיוון צפון וחששתי מכבלי החשמל שעברתי מעליהם. מכיוון שאחרי שעברתי את כבלי החשמל ראיתי שהגלייד שלי יגיע רחוק רחוק בשדה. מכיוון שבצד השני יש חממות. מכיוון שתכנון הנחיתה שלי לאפס רוח בשדה מוקף מכשולים ועם שיפועים היה לקוי. מכיוון שזו הייתה הטיסה השלישית בלבד על טופלס. מכיוון שאני עדיין לומד. מכיוון שפעם אחת זה כבר הצליח...
ושוב. זה חרא פתרון וכולכם צודקים. עדיף ללמוד לנחות ולא לקצר דרכים

[gider]

יוסקה זה שגוי גם בהנחה שאין רוח בכלל -
* המהירות המוגזמת כמו שיובל כתב היא מתכון לPIO וכבר הבנת שזה לא נחמד
* המצב הלא טבעי מונע יכולת תיקון במישור הגלגול , והמעבר ממנו וחזרה בעייתי וגם יכול לגרום לבריחת אף והזדקרות חריפה עם גלשן כזה
* משיכה מהבייס יכולה לתת לך את גבול המהירות ה"מותרת" בשלב זה גם ככה
* אתה לא תצליח להשיג את המטרה של קיצור הפיינל בכל מקרה

בוקצור תחשוב טופלס און דה רגוע

[joessepe]

שייקה. זה בדיוק מה שאני אומר שאני חושב גם בפתיחה של הדברים וגם בסיכום.
אגב, גם בגלשן מתחילים עשיתי את התרגיל הזה רק פעם אחת באותו מבחן הסמכה מדובר. נחיתה דורשת הרבה כבוד.
 זו לא דרך להביע כבוד...

[יובל ענבר]

חברים, אני חייב לומר שהרעיון הזה של רגל על הבייס בר נשמע לי הזוי וכמו שכתב שייקה מתכון לצרות.
אני לא מכיר גלשן שאי אפשר להגיע בו למהירות מספיקה לנחיתה עם הידיים בלבד, ואם קיים כזה גלשן אז הוא לא בטיחותי לטיסה.
ואם הבעיה היא שהגולש לא מסוגל למשוך אז שילך להתאמן.
סיכון מיותר לחלוטין.
(בכלל, אני לא מציע לכל אחד לנסות לחכות את עודד, הבחור כישרוני הרבה יותר מכולנו...)

[עודד גשוי]

אוקיי, זה נעשה מוגזם.
תודה יובל, אבל...

המשולש אצלי בגוסבאסטר הוסט קדימה כי המון גולשים דחפו את הבייס באר קדימה בטרמולים כמו בגלשן רגיל וזה גרם להמון סחרורים.
קשיח לרוב לא יוצא בקלות מהזדקרות כמו טופ לס אחר ולכן השינוי נעשה. היתרון היה פחות סחרורים, והחסרון הוא שנדרש כח רב יותר למשיכה בעמידה.

בתחילת הדרך שלי ניסיתי גם יד על הצלע ויד על הבייס באר ובמזא בועט לפעמים המעבר לשני ידיים על הצלעות לא הולך חלק.
בסופו של דבר, שאני צופה שמפל הרוח בהנמכה יהיה גדול או לחילופין מזא פעיל, אני מעדיף את הגישה המוזרה כי כך שני הידיים נשארות על הצלעות ולכן יש שליטה מלאה בגלגול. הפיטצ עי הרגל עד להגעה לאפקט הקרקע.

אני אחדד שוב, אך ורק בגלל שזה הקשיח הספציפי הזה.

הקשיחים החדשים כבר תוכננו נכון יותר (לחץ בייס באר נמוך יותר)

[חגי]

אני שמח שיש פה דיון שלם של ממציאי גלגל חדשים.
אני לא המצאתי את מצב העמידה - יתאורונותיו ברורים ואני משוכנע שליובל הכלים להבין כמה קל יותר (ומהיר יותר) לשלוט בגלגול במצב עמידה. חבל שהוא לא עשה עדיין שיעורי בית ועדיין לא פיצח את העניין הפשוט של מרכז כובד נמוך יותר(במצב עמידה זקוף)  ותנועה קצרה יותר לביצוע תיקון מקסימלי המתקיימים במצב עמידה לעומת מצב שכיבה. להערכתי מדובר בפער של כמעט 100% יותר שליטה במצב עמידה לעומת מצב שכיבה בעניין הגלגול.
יש סיבות נוספות משניות שמצב שכיבה נחות כמו הזרקות הגוף במצב שכיבה לתוך הפנייה והחרפתה כשהיכולת לתקן מיידית נחותה משמעותית לעומת מצב עמידה זקוף.

אני מציע לכל ממציאי הגלגל החדשים להיות מאד זהירים בהמלצותיהם אלא אם כן הם נסמכים על מחקר חדש ומבוסס ולא על נסיונם האישי שאולי מושפע מכך שעדיין לא התנסו בדבר הנכון.....

[חגי]

הסתכלתי שוב. אכן יש לך בעייה במצב עמידה. רואים שבעמידה אתה טס הרבה יותר לאט (מצב אף מאד גבוה מעל האופק). גם המעבר לעמידה מקפיץ לך את האף ומכניס אותך לתנודות.
לא יודע מה הקטע אבל אולי צריך לראות צילום שלך מבחוץ כדי להבין למה אתה כל כך מתקשה להוריד אף בעמידה.
כדאי לבדוק אולי אתה תלוי אחורה מדי.

[joessepe]

המחשבה שאני תלוי אחורה מדי אכן עולה פה ושם.
בינתיים אני מעדיף להתרכז בהנחה שהטכניקה שלי שגויה ועוד לא מלוטשת.
בהתחלה היה לי ממש קשה לנהג את הגלשן, מאוד התאמצתי וסיימתי טיסות של חצי שעה עם זרועות עייפות וכואבות.
חשבתי שזה עניין של משקל, אבל העדפתי להאמין שאני אונס את הגלשן ומרסן אותו מדי ולא נותן לו לטוס משוחרר, ושכל זה עולה לי בהמון מאמץ.
אז נרגעתי ועכשיו הדברים יותר זורמים.
עדיין יש לי בעיה עם שליטה במצב האף בעמידה.
שמתי טיסה מיום שלישי בשרשור חדש, אפשר להמשיך להתרשם מההתקדמות ולתת הערות בהתאם להמראה, טרמול ונחיתה.