הרבה רוח היתה היום בעמדה.
אני הגעתי בסביבת 14:00, קצת אחרי הנחיתה של קרנהשפע (אחרי לילה עם יוסי במ"ח).
למרות קבלת הפנים הנחמדה של קרנה ויוסי בשדה הנחיתה העליון, בעמדה המצב היה שונה לגמרי.
נמצאים בעמדה - שי עטיה, שאול, יקיר ומצטרפים מאוחר יותר דב, רן ונדב.
גם אדריאן והילד מגיעים בערב לעמדה ביחד עם כמה צנחנים (זיהיתי את עומרי ואת צוק).
בשל בריזה חזקה מאוד, שמגיעה על ל- 55 קמ"ש אף אחד מהנוכחים לא יוצא.
רק לקראת 18:00 הרוח מגלה סימנים של החלשות.
חלק יוצאים. חלק מחכים שירגע עוד קצת ורק אז יוצאים.
בין הראשונים, דב, יקיר, יוסי ורן.
דב ויקיר, נלחמים על הרכס. נראה לרגע שאפילו נהנים. אבל אחרי דקות ארוכות נוחתים למטה.
אני, נדב, אדריאן, שי עטיה, שאול - ממריאים, וכולם (חוץ ממני...) נאלצים לנחות כמעט מיד בשדה התחתון.
למעשה, רק יוסי ורן, שהספיקו להגיע לכנרת, מצאו תנאים שהביאו אותם לשיאים חדשים (בעזרתה של שריפה באיזור צמח).
חוגגים, צוהלים וכמובן נוחתים למעלה.
גם אני נלחמתי על הרכס, ללא הועיל, ומהר מאוד יוצא לכיוון השדה למטה.
בדרך, הוריומטר מספק כמה פיפסים עדינים מדי פעם, אבל אני עדיין לא מבין את הרמז.
יש לומר - טיסה ראשונה שלי עם וריומטר!!
בגובה של 250, כלומר כ- 450 מעל שדה הנחיתה, כשאני כבר ממש מעל לשדה, אני מחליט לבדוק מה הפשר של הצפצפים.
יוצא ל- 360, ואז עוד אחד, קצת ימינה, קצת שמאלה ומגלה טרמיקה קלה מאוד, של +1, ולא יותר מ- 1.5.
אני לא מתאייש.
נדב עובר מתחתי, הייתי בטוח שהוא מצטרף, אך לא.
נדב - למה לא

החמודה הקטנה מביאה אותי בסבלנות רבה ותוך משיכה חזקה מערבה, עד לגובה של 270 מעל מבוא חמה. לאט ובזהירות.
יכולתי להמשיך איתה, אבל לא רציתי לעבור את קו הרכס.
שוב מנסה את קו הרכס החלש, אך הפעם אני לא לוקח עוד סיכון ויוצא לנחיתה למעלה, אחרי 30 דקות טיסה.
לא משהו, אבל עדיף מכלום.
שמתי לעצמי 3 יעדים היום:
1. לבדוק מה זה הדבר הזה "אפקט כנרת".
2. להשיג עוד שעת טיסה לפחות.
3. להמריא בשלום, לנחות בשלום ולהגיע הביתה בשלום.
לפחות השגתי את היעד השלישי והחשוב מכולם. על האחרים עוד צריך לעבוד...
מברוק לרן חלף על השיא החדש - שאפו ענק!! 2500 מעפ"י. כל הכבוד.
ליוסי, אני מאמין שגם אתה שברת שיא גובה (1600)? שמעתי את צהלות האושר מהקרקע...
לקרנהשפע על הנחיתה הראשונה למעלה.
שיהיה לכולם שבוע נפלא!