פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: רולי על May 04, 2014, 11:45:11 am
-
יום מיוחד בלי ספק. המתנה ארוכה וציפיות גבוהות שהפכו לאין ציפיות עד שבשעה 13:00 ההמראות היתחילו והפעם בלי דרומיות, ליסיידים , כולם מתפסים מהר יותר או פחות אבל נשארנו באוויר.
חלק מהחבר'ה פרצו את הינוורסיה עד 2700, אני היסתפקתי עם 1700, מהירויות של מעל 90 קמש... עילוי בכל מקום אבל לא פציפיסט במיוחד. הרבה ACTION , פיפים מטורפים שניגמרים תוך שניות, ופתאום בגובה 1200 (כנראה זה כבר לא מיקרי... כי הפעם הקודמת היה בדיוק באותו מקום ובאותה גובה.....) החופה רוצה לבדוק ערנות.
גם לפני שנה וחצי הסיפור היה לדעתי פחות ארוך ופחות מפחיד. יכול להיות שאני (שלא רגיל לכריסות) חוויתי את כל הבלגן הזה בצורה קשה כדי לרוקן את כל האדראנלין שהיה לי...אבל לא חשבתי לרגע להפסיק את הטיסה.
שאלו אתי עם חשבתי על רזרווי ואני מיד אחרי שאלתי את עצמי גם.... הייתי עסוק מלהשאיר חופה פתוחה ובלי טוויסט, לא לתת לה לרוץ לספירלה ולהגיב בלי להגזים ולא היה לי סיבה לחשוב על רזרווי יותר ממה שאני חושב שממריא. הרזרווי שם.
לא זוכר שהיגעתי אי פעם כל כך דרוך ועייף לאבו ג'מאל....
https://vimeo.com/93821737
הסתבכתי עם הטראק, אשים אותו יותר מאוחר.
-
http://www.paraglidingforum.com/leonardo/flight/909320 (http://www.paraglidingforum.com/leonardo/flight/909320)
https://holywind.yuvdi.com/index.php?option=leonardo&op=show_flight&flightID=3830 (https://holywind.yuvdi.com/index.php?option=leonardo&op=show_flight&flightID=3830)
-
רולי,
לעניות דעתי המרחק מהמצב שהיית ועד לרזרבי עדיין גדול.
חווית אויר פעיל עם טלטולים וקריסות ונראה שתפעלת ביעילות כך שהחופה שמרה על צורתה ברוב שלבי האירוע.
-
רולי,
לעניות דעתי המרחק מהמצב שהיית ועד לרזרבי עדיין גדול.
חווית אויר פעיל עם טלטולים וקריסות ונראה שתפעלת ביעילות כך שהחופה שמרה על צורתה ברוב שלבי האירוע.
לא מסכים לצערי. נראה שבעקבות הלחץ\ההתרגשות היית עמוק מאוד על הברקסים לזמנים ממושכים מידיי וברגעים מסויימים בגבול הספין. מאוד חשוב לדעת מתי לתת לחופה לטוס. האירוע לא היה רחוק מהתפתחות דרמטית בהרבה. תיפעול נכון באוויר אלים (שאינו מכיל בגלישת זנב) יראה מהצד כסדרת פימפומים - כל פימפום יסתיים כשהחופה עודנה מלפני הטייס או ממש מעליו - לעולם לא כשהיא מאחוריו.
*אין קשר בין פימפום של נחיתת פרפר לסדרת הפימפומים הנ"ל. כמובן שכל פימפום הוא תלוי צד ולא בהכרח יתבצע בשני הברקסים באותו העומק אם בכלל...
-
רולינק'ה,
נראה שחווית אוויר פעיל וחוויה לא נעימה אם כי אני בטוח שקידמה אותך בהכרת החופה ובכלל חשפה אותך למצב חדש שזה תמיד טוב - כיוון שכך מתקדמים. hug
בנוגע לתפעול - קצת קשה להבחין בסרט אך נראה שעברת דרך הזדקרות עמוקה בשנייה 26?
נראה שבשנייה 28 החופה "רצה" חזרה קדימה וחוזרת לטוס.
-
דוגמה לתפעול נכון, להלן סרטון של בדיקוב התותח מה - PWC בברזיל. שימו לב לאירוע המתחיל ב - 2:10
התמקדו במשיכות הברקס על שפת הזרימה.
PWC-Brasil-2012.mp4 (http://www.youtube.com/watch?v=sEiH7Y8br2U#ws)
-
איתי,
אני לא מבחין איפה הוא בגבול הספין. אולי תוכל לכוון אותי לפי שניות. לפי מצב שפת הזרימה, אני לא רואה עודף ברקס.
גונן
-
ע"פ שפת הזרימה ועומק הברקסים אני מסכים עם איתי .
שי
-
אני כותב בזריזות אתייחס אח"כ.
המצנח רץ אחורה בסביבות שניה 12 שימוש מיותר בברקסים גורם להחרפת המצב ושימוש נוסף ברקסים מכניס את המצנח לפרשוטל עם ספינים מסביבות שניה 18 ועד 30.
-
18- עודף ברקסים- כניסה לפרשוטל/טייל סלייד/בק פליי.
20-23 שחרור צד ימין והשארת צד שמאל מביא לספין ברור מאוד שמאלה.
23-24 שחרור לא מלא וחזרה לספין ימינה.
24-26 שחרור לא מלא וחזרה לספין שמאלה.
29- שחרור וחזרה לטיסה.
-
אין לי כרגע זמן לנתח שניה אחרי שניה, אולי מחר. אבל מסכים עם טקסי ולנואל(ים) נקודת הספין ובאק פליי לא נגרמים מאוויר פעיל. יכול להיות גם שלגיל המתקדם של המצנח יש תרומה לכך, במצנח לקראת סוף חייו מהירות ההזדקרות עולה וכמות הברקס שפעם הספיקה לבלום את המצנח היום יכולה לזקר אותו (קצת כמו לטוס על מצנח מתקדם יותר).
בכל אופן בהתאוששות מבלימה חזקה אני אוהב את המצנח שלי כמה מעלות קדימה וצובר מהירות בהדרגה.
-
אגב רולי'נקה ושאר החברים. שימו לב איך רולי אוחז בברקס ימין בתום הסרט. הברקס נותר מלופף על היד אך האגודל והאצבע כלל אינן על קצה הברקס \ המיתר. אלו הן האצבעות החשובות ביותר בכל הנוגע לחישת החופה ותפעול ראוי במצב חירום! נראה במהלך הסרט שרולי משמיט את האגודל והאצבע שוב ושוב (כנראה כדי לתפוס ברייסר בעקבות הבהלה). הרייסר לא יעזור לכם!!!!! במקרה קיצוני של כניסה לטוויסט אפשר לשבור כך כמה אצבעות ובמקרה קיצוני יותר אף לא להגיע לרזרבי (אנשים נהרגו כך!). אני ממליץ לכל טייס קרוס קאנטרי מתקדם הטס על חופת EN B ומעלה לעבוד על הרגלי ההטסה באוויר אקטיבי עם דגש על אחיזה נכונה של ידית הברקס (היתרון של אחיזת ברקס נכונה אינה רק קבלת אינפורמציה מהחופה, אלא שליטה מקסימלית על עומק וקצב המשיכות) ובכל מקרה יש להימנע מליפוף היד סביב כל הרייסר!
-
לדעתי כל מה שטקסי הסביר עליו נובע מההרגל הגרוע להחזיק ברייזרים בזמן הטיסה. חובה חובה להתרגל לטוס בלי להחזיק ברייזרים ולהרגיש את החופה במהלך כל הטיסה. ככה אתה מפתח הרגלים של להגיב לתחושות שאתה מקבל מהחופה במקום לחפש את הרייזר עם היד.
0:13 המצנח נזרק אחורה לא רואים אם קריסונת או סתם כניסה חזקה לעילוי חד - הידיים על הרייזרי.
0:15 המצנח צולל לא סימטרי קדימה - תגובה על הברקסים
0:18 המצנח חוזר אחורה - ברקסים עדיין משוכים - מגיע לנקודת הספין בימין.
0:20 המצנח צולל לא סימטרי לימין ביציאה מספין - ברקס נגדי מביא ל...
0:21 ספין שמאלי 90°. ברקסים לא משוחררים סימטרי ו...
0:24 ספין ימני חזרה 90° ותופס ברייזר שוב. ברקסים לא משוחררים לגמרי ולכן ...
0:27 המצנח נזרק אחורה והברקסים עדיין לא מושחררים לחלוטין ולכן ...
0:28 back fly.
0:30 המצנח צולל חזק יותר קדימה ולכן מצליח לחזור לטיסה למרות הברקסים.
0:33 הטייס מייד תופס חזרה ברייזרים כמעט בגובה הקרבינות. מצנח מתקדם יותר לא בטוח שהיה חוזר לטוס !
-
רולי אני חושב שיש לך יותר מידי בראש "הכל רק שלא יכנס לספירלה", רואים את זה גם באירוע הזה וגם בקודם.
במקרה הזה אפילו לא מדובר בקריסה (כמו בפעם הקודמת אם לא טועה). היית גם ככה בטרמול ימינה אז אני לא מבין למה ניסת לשמור כיוון בכלל, נתקעת בבועה חזקה שזורקת אותך ימינה? סבבה תמשיך את הסיבוב 270 מעלות ותחזור אליה.
יכול מאוד להיות שכדאי לך לתרגל (בתנאים המתאימים) קצת ספירלות ווינגים כדי להרגיש ולדעת איך לעבוד יותר נכון עם האנרגיה של הסיבוב.
קרלוס נראה לי באחד הסיפורים מספר בצורה יפה איך המדריך שלו מסביר לו לא לבלום את הכנף ולהשתמש באנרגיה של הנפילה מהטרמיקה כדי לחזור אליה.
כמובן שSIV אף פעם לא מזיק כדי לרענן את המצבים השונים ולהזכר איך מרגיש ספין...
גונן לגבי זיהוי מתוך הוידאו-
20-23 ממש צועק ספין לפי התנועה של המצנח, זה מזכיר קצת סאט. הוספתי תמונה עם הסברים שלא משאירה מקום לספק לגבי אם היה או לא היה ספין או מצב של טיסה אחרוה.
-
רגע.. כאן זה לא טלגרם?.. אני יכול להגיב!!! ;D
בזמן שרומן עשה מיני SIV במבוא,אני עושה SIV כמעט מלא (רזרווי כבר ראיתי בזכרון).... :'(
ועכשיו ברצינות....
תודה לכל המגיבים... תודה על המטלפנים... על הדואגים.כולכם. אני לוקח את כל הדברים, מחשבה עמוקה ותיכנון מעשי בכוונה לא לחזור על אותם טעויות. חלק לא קטן זו ההרגל שלהישתמש ברייסרים כ'ציר וכך אני מאבד חלק באינפורמציה.
-
מהדהדות לי המילים של דוד מבלו סקיי בפוקארה... let fly, let the wing fly
מזכיר לי את הנחיתה הראשונה בביר. אמרתי לגורפריט: " היה לי 70% קולפס" ענה לי: "פה, זה רגיל"
באוויר עם טרמיקות שכיחות של +16 וסיפורים על +20 הכנף תאבד צורתה ואתה אמור להפנים את זה לטיסה שלך. קיפול, גוף לצד הפתוח, ניעור ברקס (אם צריך... עדיף נייס אנד איזי מאשר מכת ברקס שעלולה להוות אוברקומפנסיישן) והמשך טיסה. נקסט. שום דבר לא קרה. זה חלק מהעניין.
מצד שני יש את האסכולה של "למנוע קיפול". לפי האסכולה הזו טייס טוב הוא טייס שלא מקבל קיפולים.
זה מביא לטיסה יותר פאסיבית ובתנאים החזקים בהם היית, פחות כייפית.
כאשר אתה יודע שקיפול זה משהו שאתה יודע להתמודד איתו כמו שאתה קושר שרוכים, אתה יכול לפגוש את האנרגיה באוויר עם אנרגיה תואמת לסביבה.
-
מצד שני יש את האסכולה של "למנוע קיפול". לפי האסכולה הזו טייס טוב הוא טייס שלא מקבל קיפולים.
זה מביא לטיסה יותר פאסיבית ובתנאים החזקים בהם היית, פחות כייפית.
?????????????
קרלוס אני מת עליך ועל הכתיבה שלך אבל לפעמים באמת שאני לא מבין אותך....
נראה לי שאתה לבד באסכולה של "לא למנוע קיפולים", לא ברור לך שטייס טוב מקבל כמה שפחות קיפולים?? (אגב יש לי המון קיפולים על הכנף החדשה :P). איך בדיוק מניעת קיפולים מביאה לטיסה פאסיבית??? כדי למנוע קיפולים צריך לטוס כמה שיותר אקטיבי!
לגבי LET FLY אני איתך לגמרי, אצלי זה מת'יו במבטא צרפתי כבד.
-
טקסי ואחרים, תוכלו להסביר מהי אחיזה נכונה בברקסים?
-
יד אחת בדש יד אחד על הזרוע, אה סליחה זה ג'ודו :P
-
מצד שני יש את האסכולה של "למנוע קיפול". לפי האסכולה הזו טייס טוב הוא טייס שלא מקבל קיפולים.
זה מביא לטיסה יותר פאסיבית ובתנאים החזקים בהם היית, פחות כייפית.
כאשר אתה יודע שקיפול זה משהו שאתה יודע להתמודד איתו כמו שאתה קושר שרוכים, אתה יכול לפגוש את האנרגיה באוויר עם אנרגיה תואמת לסביבה.
הפוך גוטה הפוך.
א. האסכולה של למנוע קריסות אינה נגד להגיב נכון אם כבר קיבלת אחת.
ב. מניעת קריסות היא בפרוש טיסה יותר אקטיבית לא פסיבית. פסיבי זה לקבל את מה שמגיע כגזירה משמיים, אקטיבי אומר "רגע רגע אני לא רוצה שהמצנח יקרוס עכשיו".
-
טקסי ואחרים, תוכלו להסביר מהי אחיזה נכונה בברקסים?
להלן תמונות של האחיזה המועדפת עלי:
-
לדעתי אין דבר כזה אחיזה נכונה בברקסים. האחיזה הלא נכונה היא ברייזרים. מעבר לזה כל אחד איך שנוח לו להרגיש הכי טוב את הלחץ בברקס.
-
לדעתי אין דבר כזה אחיזה נכונה בברקסים. האחיזה הלא נכונה היא ברייזרים. מעבר לזה כל אחד איך שנוח לו להרגיש הכי טוב את הלחץ בברקס.
מסכים חלקית. נכון שאין צורת אחיזה נכונה אחת, במיוחד היום עם כל הכדורים והידיות הקשיחות למניהן היושבות ישירות על מיתר הברקס. אמנם יש צורת אחיזה לא נכונה והיא אחיזת הברקס מהצינורית בבסיסו - לא רק בעקבות טשטוש הלחץ משפת ההתקפה. מיקום היד הנמוך יצריך את הטייס להוריד אותה רחוק יותר מתחת לגובה הקרבינה בעת תפעול מצב חירום אל איזור שבו קשה יותר לשלוט על דיוק אורך המשיכה. טייסים עם חופות מתקדמות ותחרותיות פשוט אינם טסים כך ולא סתם...
-
שלום לכולם.
אנסה להסביר מתוך הניסיון שלי, מה הייתי עושה במצב כזה
ממש שניה לפני הספין אפשר לשמוע שמנצח עובר את הcore של הטרמיקה
יש פה שתי אפשרויות:
1. במידע ויש מספיק מהירות לכנף ,הייתי מבצע פניה ממש חדה כדי להישאר בתוך הcore (השיטה עובדת מצויין על מצנחי competition)
2. שאין מספיק מהירות לכנף, מעביר משקל גוף ימינה ומושך קצת ברייקס ימין, כדי שהטרמיקה לא תזרוק אותי החוצה.
בכל אופן תמיד חשוב לשמור על מהירות הכנף. מהירות=אנרגיה=שליטה. וכמובן שלא להחזיק ברייזרים.
אם לקחת בחשבון את התקינה של המצנח של רולי (EN B), כל מה שהיה צריך לעשות במצב של ספין, זה להרים את הידיים ולתת לו לצאת מזה.
בנוגע לידיים על ברייקסים. אני תמיד שם אצבע אחת על מיתר הברקס בזמן הטיסה. לדעתי זה נותן יותר אינפורמציה על מה שמתרחש מסביב.
כל מה שכתבתי בא מניסיון האישי, ויש מצב שאני לא צודק ב100%.
-
אמנם יש צורת אחיזה לא נכונה והיא אחיזת הברקס מהצינורית בבסיסו
לזה בדיוק התכוונתי, ממש לא נכון. על הארטיק 2 שהברקס שלו קצר וקשה, נהגתי להטיס עם 3 אצבעות בבסיס הידית. לא טסתי עוד על מצנח השרגשתי אותו טוב כמו שהרגשתי את הארטיק2.
לכל טייס נוח אחרת. המתח בברקס הוא אותו המתח לא חשוב איפה אתה מחזיק זה הרגישות של היד שלך שחשובה. יש אנשים שצריכים את הרגישות באצבע המורה ויש אנשים שמרגישים מספיק בכל האצבעות. חמו למשל מחזיק את כל הידית בתוך כף היד (אגרוף סגור), ולא נראה לי שיש לו בעיות להרגיש את המצנח (לא כולל ה4 חודשים האחרונים).
מה שבטוח שאם אתה מחזיק ברייזר זה לא משנה בכלל הרגישות של האצבעות שלך.
-
סחטיין אנדרי, טוב לשמוע את דעתך! tumbup
צחי הדגש בתגובה שלי צריך להיות על:
מיקום היד הנמוך יצריך את הטייס להוריד אותה רחוק יותר מתחת לגובה הקרבינה בעת תפעול מצב חירום אל איזור שבו קשה יותר לשלוט על דיוק אורך המשיכה.
זו נכון פי כמה בחופות בהן הלחץ בברקס גבוה מאוד באיזור נק' ההזדקרות.
-
סחטיין אנדרי, טוב לשמוע את דעתך! tumbup
צחי הדגש בתגובה שלי צריך להיות על:
מיקום היד הנמוך יצריך את הטייס להוריד אותה רחוק יותר מתחת לגובה הקרבינה בעת תפעול מצב חירום אל איזור שבו קשה יותר לשלוט על דיוק אורך המשיכה.
זו נכון פי כמה בחופות בהן הלחץ בברקס גבוה מאוד באיזור נק' ההזדקרות.
זה מאוד תלוי באורך הברקסים של המצנח, ושוב בעיקר בטייס עצמו. בארטיק אפשר להחזיק בתחתית הידית, בקאיין הוספתי ידית מעל הסביבל וגם ככה אני מחזיק את הידיים נמוך בגלל הסלאק האדיר שיש לו אבל מהלך הברקס אחרי תחילת הלחץ קצר.
כשאני טס עם אצבע האינדקס על המיתר אני בתחושה של יותר מידי אינפורמציה, אני מרגיש המון דברים שבכלל לא צריך להגיב להם. באחיזה של כמה אצבעות אני מרגיש כל מה שצריך להגיב בלי הרעש המיותר. אבל כמו שאמרנו זה מאוד אינדיבידואלי וכנראה שאני לא שייך לרוב גם בזה.
בתמונה אותה אחיזה כמו בארטיק רק מעל הידית.
אגב לחץ גבוהה בנק' ההזדקרות, לזקר את הארטיק מרגיש כמו לשבור קרש :P
-
רולי,
אני יודע שעשית בזמנו יחד עם ארואסטי קורס SIV ואני בטוח שהמדריך היה בסדר.
אם תעבור בין החברה שעשו אצלי קורס תשמע מהם שהדבר שנשאר להם חזק בתודעה אלו המילים "תנו למצנח לטוס".
תזכור תמיד שמצנח שקורס הוא עדין מצנח שטס ויש לו אנרגיה ניתנת לשימוש לצורכי הטסה.
מצנח מזוקר אינו ניתן להטסה (משום שאינו טס).
בסרטון ישנה תחושה שאתה דואג מפני קריסות והמצנח כל הזמן מרוסן מאוד (חנוק). טרמיקה חזקה ומצנח קצת עייף מביאים את המצב בקלות לידי פרשוטל.
ואגב, גם אני טס עם אצבע על המיתר ברקס (כשאני זוכר לטוס סולו).
-
ועכשין שכל אחד יכתוב איפו הוא שם את האצבע שלו בזמן הטיסה :)
-
באף. na
-
ועכשין שכל אחד יכתוב איפו הוא שם את האצבע שלו בזמן הטיסה :)
וגם בסלפי אחרי הנחיתה ;)
-
אני גם התרגלתי לטוס עם אצבע על הברקס עם המנטור, אבל בטיסה על הדלתא זה לא כל כך עובד. אני חושב שמהלך הברקס די דומה למנטור, אולי קצת יותר ארוך, אבל הוא מתחיל להיות אפקטיבי יותר נמוך.
בחוברת של הדלתא הם ממליצים לטוס עם ליפוף אחד. טסתי כך ביום ראשון, וזה הרגיש מצוין, אבל די כואב ביד.
הם גם ממליצים לא לקצר את הברקסים.
יש עצות?
בטיסה הבאה חשבתי לעשות את הליפוף על הידית עצמה כדי שיזרום קצת יותר דם שמה...
-
בדי,
יש פה אחד שטס עם אצבע בפה ואצבע בתחת ומחליף אותן אחת בשניה כל טרמיקה .... :-X lugh
-
בדי,
יש פה אחד שטס עם אצבע בפה ואצבע בתחת ומחליף אותן אחת בשניה כל טרמיקה .... :-X lugh
גם אתה התחלת לדבר על עצמך בגוף שלישי?! lugh
-
אני גם התרגלתי לטוס עם אצבע על הברקס עם המנטור, אבל בטיסה על הדלתא זה לא כל כך עובד. אני חושב שמהלך הברקס די דומה למנטור, אולי קצת יותר ארוך, אבל הוא מתחיל להיות אפקטיבי יותר נמוך.
בחוברת של הדלתא הם ממליצים לטוס עם ליפוף אחד. טסתי כך ביום ראשון, וזה הרגיש מצוין, אבל די כואב ביד.
הם גם ממליצים לא לקצר את הברקסים.
יש עצות?
בטיסה הבאה חשבתי לעשות את הליפוף על הידית עצמה כדי שיזרום קצת יותר דם שמה...
היי עומר, הרבה מן ההמלצות בחוברות של אוזון הן גנאריות ונמצאות ב-manuals של כל החופות. ב-M6 כתוב אותו הדבר למרות שממש אין צורך ב-wrap. מהניסיון שלי איתם עד כה, הברקסים תמיד היו קלים מאוד בתחילת המהלך ואז התקשו באופן פרוגרסיבי - זה שהם קלים לא אומר שאינם אפקטיבים... אישית תמיד טסתי עם היד בתוך לולאת הברקס ללא ליפוף כאשר האגודל והאצבע על הטאבים הקשיחים בחלקו העליון (כמו בתמונה שהעלתי) זה מאוד נוח והאינפורמציה מצויינת. אופי מהלך הברקס תמיד ידרוש תקופת הסתגלות במעבר בין חופות.
-
צוק וצחי, אני מקבל את הערתכם. אנסה להסביר את כוונתי.
צוק כתב:
איך בדיוק מניעת קיפולים מביאה לטיסה פאסיבית???
השתמשתי במושג בלי להסביר אותו. אין הרי מושג "טיסה פאסיבית" והוא נשמע ההיפך מ"טיסה אקטיבית".
טיסה אקטיבית, נשלטת פחד מקריסה מביאה לטיסה שכל כולה נתונה לכנף ולא לטיסה. לזה התכוונתי ב"טיסה פאסיבית", ואני מחפש לזה מושג יותר טוב שיבטא את החרדה מקריסה על חשבון ההתמזגות עם הטיסה.
ברור שלטייסים טובים לא תהיה קריסה במקום בו לטייס פחות טוב כן תהיה. אבל זה לא ההבדל היחיד. טייס טוב יעצור מצב מתפתח תוך כדי המשך תכנית הטיסה שלו, לא רק מצב הטיסה של הכנף.
במקרה של רולי, טייס מנוסה יותר היה מרגיש את הטיפ מתקפל, משחרר ברקסים, נותן הטיית גוף שמאלה ומחזיר כנף לצורתה תוך כדי שמירה על זרם הטיסה.
ברגע שההתנהלות בטיסה באוויר אקטיבי הופך להיות "טבע שני" הטיסה לא נפסקת על מנת לתפעל תקלה... באןתה מידה שלוחם מתפעל תקלה תוך כדי הסערות.
טייס טוב הוא טייס שבאופן קונסיסטנטי (תמידי?) טס טוב.
אני רחוק משם.
היה לי המזל, ברגעים מיוחדים בהם האיזון הפנימי שלי פגש את הטבע הגועש בשלמות, ביר בטרמיקות של +14 כזה, לחוות טיסה כאשר אני משוחרר מפחד, מתפעל ארועים כדרך אגב (הטיסה האקטיבית is in the back of my mind, לא בקדמתה) כאשר כל כולי נתון להתמרכזות. אולי צריך לקרוא לזה "טיסה אטיבית + "
לא בטוח שאני מצליח להסביר עצמי עד תום. בטאכלס STU מתאר את שאני מנסה להסביר...
-
אני מתחיל להבין את כוונתך אבל לא ממש מבין את בחירת המילים.
מניעת קריסות לא באה מתוך פחד מקריסות אלא לשם טיסה אפקטיבית יותר של הכנף. חצי מצנח טס פחות טוב מאחד פתוח. כנ"ל ההתמרכזות בתרמיקה.
-
אני מתחיל להבין את כוונתך אבל לא ממש מבין את בחירת המילים.
מניעת קריסות לא באה מתוך פחד מקריסות אלא לשם טיסה אפקטיבית יותר של הכנף. חצי מצנח טס פחות טוב מאחד פתוח. כנ"ל ההתמרכזות בתרמיקה.
איתי כתב מה לא:
"בסרטון ישנה תחושה שאתה דואג מפני קריסות והמצנח כל הזמן מרוסן מאוד "
STU כותב מב כן:
"יש פה שתי אפשרויות:
1. במידע ויש מספיק מהירות לכנף ,הייתי מבצע פניה ממש חדה כדי להישאר בתוך הcore (השיטה עובדת מצויין על מצנחי competition)
2. שאין מספיק מהירות לכנף, מעביר משקל גוף ימינה ומושך קצת ברייקס ימין, כדי שהטרמיקה לא תזרוק אותי החוצה."
אני מנסה לתאר את הלך הרוח, את המצב המנטאלי הנדרש על מנת לעשות את אשר איתי וSTU ממליצים.
מסכים שבחירת המילים שלי דורשת יותר דיוק.
hug
-
אוקי קרלוס הבנתי אותך, הדברים מתקשרים לי מאוד להרצאה המעולה שויקטור העביר לנו בערב האחרון (ערב טרמיקות ב7WINDS שבדיעבד חבל שלא קיבל פרסום יותר גדול כי היה מרתק גם לטייסים מתקדמים).
אני כותב את הדברים כפי שהבנתי ואני זוכר אותם אז אני מקווה שאני לא מעוות יותר מידי.
חלק מהדברים שאמר שהוא נגד ההפרדה שעושים בדרך כלל בין מצב טיסה "נורמלי" למצב "חירום" בו אנו לומדים את ההוראות היבשות "מבט לחופה" "שמירת כיוון" "זיהוי הבעיה" וכו'. מבחינתו כשהוא טס, הוא במצב מנטלי אחד והוא לשמור את החופה במצב טיסה ושימוש בברקסים לפי הצורך, גם אם זה אומר למצוא את עצמך עם ברקסים בתחת מבלי שעברת במודע דרך "מצב חירום" מוגדר בו החופה רצה קדימה, כנ"ל לגבי שמירת כיוון וכו'.
אני מסכים עם רוח הדברים, אבל עם הסתייגות- לפי דעתי המצב הזה הוא רמה גבוהה של טיסה, שכדי להגיע אליה חייבים לעבור קודם דרך שלב טכני של הבנת המצבים השונים ותפעולם.
נראה לי שרוב הטייסים יכולים לראות את זה בקלות דרך הדוגמא הפשוטה של שליטה בפיצ'- בהתחלה לומדים את זה בצורה טכנית, ולאורך זמן גם מגיבים בצורה מודעת "המצנח הולך אחורה- אני צריך לשחרר" "המצנח עכשיו רץ קדימה- אני חייב למשוך". עד שלאט לאט זה הופך לפעולה טבעית שאנו מרגישים דרך הברקסים ומגיבים בצורה אינטואיטיבת וכמעט לא מודעת.
במישור הזה אפשר להפסיק לדבר על "טכניקות לטיסה במצנח רחיפה" ולדבר על "אומנות הטיסה במצנח רחיפה".
-
במישור הזה אפשר להפסיק לדבר על "טכניקות לטיסה במצנח רחיפה" ולדבר על "אומנות הטיסה במצנח רחיפה".
אמן. :-*
-
ועכשיו אני אספר
קודם כל אני מודה , כמו שאמרתי בפוסט הקודם ,לכולם.
יש לי בעיה שלפעמים מופיע (פעם היה יותר גרוע אפילו) וזה אחיזה בברקס שהרייזר משתמש כציר. אני לא תופס אותו ביד סגור אבל גם כך אני חייב להיפתר מההרגל הזה.
לגבי הארוע... כן עשיתי SIV אבל כנראה שיש הבדל בין לגרום לחופה להשתולל שאתה יודע מה עשיתה ולאן נכנסת.
וכאן אני חייב לפצל בין ההרגשה ותגובות אינסטינטיביות ומה שאני רואה ביחד איתכם בכורסה מול המחשב.
מה שאני זוכר.:לחץ חופה נעלם בצד ימין (תוך כדי תירמול) החופה רצה לי קדימה בסירוגים שמאל וימין פעמיים שהמצב כמו שאני זוכר מגיע בגובה די נמוך ואני בולם כל פעם. אני מרגיש בחוסר שליטה שכל פעם שירד לפניי נטיה להכנס לספירלה וזו הסיבה שבולם בצורה חזקה כל כך. גם שמשכתי ברקסים לא זכור לי בלימה סימטרי והרגשה של בק פליי, למרות שרואים משהו דומה ביקר בגלל הטיפ שמאל. אני הייתי קרוב כ300/400 מ מטרמיקה ענקית שחדר את הינוורסיה עד 2700, וכנראה שחלק מהזרמים הגיעו אליי. גם מעדויות של עוד מרחפים וגלשנים, היום הזה היה פעיל/אלים במיוחד. בניהג שלי אני פחות מושך ברקסים ואין לי מושג (או לא היה לי) איך מרגיש ספין בחופה הזאת.(כי פשות עד הארוע לא נכנסתי).
דרך הטלוויזיה הכל נראה קל וברור... גם אני שמעתי אלפי פעמים לתת לחופה לעוף. קשה לי לתת לה שאני מרגיש שהיא לפני ואוטוטו אני נופל פנימה, למרות שזו לפי הרוב רק הרגשה.. כי יותר בטוח היה לשחרר... הבעיה שאין שידור חוזר. lugh
יש לי 450 שעות טיסה שהרוב אפשר להגיד היו בתבור.הייתי בימים של רוגע וגם של בלגן. לא כמו היום הזה. ב5שנים צברתי די הרבה ניסיון, פחות קריסות (אבל היו), ומנסה לא להגיע למצב של חלודה ולכן אני טס בין פעמיים ל3 בשבוע, תנאים תרמלים חזקים לא מפחידים אותי, ואני חושב שהימים שסיכנתי את עצמי בהתחלת הדרך כבר עברו מזמן.. אני סומך על שיקוליי ואני מזכיר שלא לכולם יש אותו רף. ואני חושב שהרף שלי יודע לוותר לא מאט. יותר וגם פחות מחלקכם...
ועכשיו עוד כמה דברים.
לגבי מצב החופה, כמו שאני אמרתי 240 שעות שמור בכבדנות. בלי שעות שמש מיותרות, שליטה קרקעית או חול של ארסוף. למרות הכל רציתי לבצע בדיקת פורוסיטי אבל הבנתי שאצל רומן המכשיר לא נמצא אז אנסה אצל איתי. הבנתי מטקסי ווויקטור שהחופה לא נראה מעובט, ושזה איתרון להיות בחלק עליון (הייתי תמיד 5 קילו מעל), שכל האורך המייתרים נשמרים יותר טוב.
אני שוקל מחדש את המעבר לחופה יותר מתקדם למרות שקררה הוא EN B בבטיחות פסיבי ושהרגשתי מצויין עליו. אני לא סגור ומניח שיהיה עוד הרבה מה לקרוא בשירשור הזה.
-
בסרטון הזה ישנו בחור (או בחורה, לא באמת יודע) אשר הכנף שלו נכנסת לריקוד דומה לשל רולי. הוא מרגיע את המצנח באמצעות פול-סטול.
רולי, שים לב בשנייה 36 עד כמה מצב המצנח במעבר שלו מהזדקרות למצב טיסה דומה למצב שהמצנח שלך היה בו, כולל שפת זרימה משוכה קצת פנימה וטיפ שמאל מתנופף קדימה, מה שמחזק את הטענה שלי שהיית בפרשוטל בריקוד שלך בתבור.
https://www.youtube.com/watch?v=TaOohED3K9Y (https://www.youtube.com/watch?v=TaOohED3K9Y)
-
בסרטון הזה
לא צירפת שום סרטון...
-
ניר, מזל שאתה חד אבחנה יותר ממני, אחרת כנראה לא הייתי שם לב.