איך זה שלא התחלתי לקנן שם?
כמעט כל צלילה לשיחים יכולה להסתיים בהצלה מרשימה,צריך להבין מה עושים.
הרוח היתה בעייתית,אבל אפשר היה להמריא ולטוס .
הסברתי ללקוח את האפשרויות :
1) ממריאים וטסים.
2) לא ממריאים ומנסים פעם אחרת.
3)במקרה של המראה כושלת מתיישבים על שיח...
הוא רצה לטוס.
האם היה סיכון? בוודאי , אבל לא יותר מהמראה ברוח חזקה בכל מקום אחר.
מה היה הסיכון? לדעתי -לרדת למדרגה ולהתיישב על שיח ,לא יותר.
האם הסיכון שלקחתי דומה לסיכון לטייסים אחרים - לא,יש לי "קצת" יותר נסיון וכמובן שגם שלושת הטייסים האחרים שהמריאו
טסו.
המראנו לצד המזרחי שבו יש מדף רחב למקרה נחיתה,כאשר בניתוק עלינו 2 מטר מעל העמדה ומיד צללנו אל השיחים...
ברוב המיקרים צלילה כזאת נגמרת בחיבוק עצים. אם מבינים את היכולת של הכנף אפשר (לא תמיד) לצאת מזה בשלום ולהתראות בשדה הנחיתה.
צריך מהירות! החופה צוללת כדי לצבור מהירות, התגובה האינסטיקטיבית - למשוך ברקסים "לעצור" את הצלילה...
זה לא עובד,להיפך משיכת ברקסים בתחילת הצלילה תוריד אותנו במקום להרים אותנו.
נותנים למצנח לצלול ולצבור מהירות וברגע האחרון (במקרה שלי -כשהנוסע עם הרגליים בראש השיח) מושכים ברקסים בצורה נחושה מעין "פלייר" .
המהירות תתורגם לעילוי רגעי והחופה תצבור גובה -מספיק בשביל לעבור את השיח- ואח"כ החופה תצלול שנית,רק שהפעם כבר התרחקנו מספיק מההר ואין בעייה.
צריך לשים לב שמשיכה חזקה מדי תזקר את החופה,משיכה לא מתוזמנת לא תעזור ,משיכה חלשה לא תרים ומשיכה מאוחרת ...תהיה מאוחרת מדי...
ולאלה ששאלו/אמרו "מה הוא עושה?" זה היה ההסבר.
