קן הנשרים

[ittai]

נשרק'ה,

יש שמועה שיש לך סיפור מהיום על נסיון קינון בשיחי הר הארי, האם כך ?

[נועם פרידמן]

לפי מה שהבנתי מחוואייג,אתמול כבר קיננו שם לא מעט אנשים כך שהקן כבר מסודר

[זיו אגרי]

האמת אתמול מרוב הקינונים הייתי בטוח שכבר הגיע האביב

עוף גוזל חתוך את השמיים טוס לאן שבא לך אל תדאג, הנשרים הם מוציאים מייתרים בכמה שעות הקרובות מהצמחיה במקדימה של העמדה  :-)

[עמוס פרל]

יום שישי בהר הארי

 היה לחץ גדול מאוד בעמדה אפילו בליגות לא ראיתי כל כך הרבה מצנחים ממתינים ליציאה,  העמדה היתה מלאה  במצנחים ובגלשנים , אפילו להכין את המצנח לא היה מקום ולכן כמה מרחפים בינהם אני הכינו את המצנחים בכביש המוביל לעמדה. המרחפים נאלצו לפרוס קרוב לשפת היציאה של העמדה ומרחק הריצה היה קצר כולם רצו לצאית מהר , שפוע מתון וגם מהירות הרוח היתה לא משהו ,תוספת של תזמון לא נכון גרם לכמה מצנחים למצוא את עצמם בשיחים

[עמרי בנדטי]

נשרק'ה,

יש שמועה שיש לך סיפור מהיום על נסיון קינון בשיחי הר הארי, האם כך ?

תאמין לי איתי, רק צריך למצוא לך שותף וסגורה הפינה.
חיפשנו ללהק את תפקיד זוג הזקנים הממורמר ביציע מהחבובות, הבעיה שקשה למצוא מישהו נוסף שיש לו "אושר לעיד" כמו שלך (זה מזמן עבר את השמחה לאיד, יש שמועות שאתה מרים זיקוקים ומנפנף בדגלים כל פעם שמישהו שלא קשור אלייך מתרסק או טועה).

אני בטוח שעכשיו, יותר מקודם, אתה יושב וגוזר קונפטי לקראת היום שתוכל להגיד לי "אמרתי לך", אבל היה שווה את זה. 

[ittai]

עומרי,

אני מכיר אותך 4 דקות בקושי.

מי שחי על שמועות מת משמועות.

בחרת לקרוא לעצמך אשך, אז תעזוב אותי בבקשה מבלבולי הביצים שלך.

קרא את תגובתי ליוגב ותבין  במה דברים אמורים.

אני לא גוזר קונפטי ואתה לא מעניין לי את קצה האשך (עם ובלי הבלוז).

אני אמרתי ואומר לך באופן מקצועי נטו את דעתי, אתה יכול לקבל אתה ויכול לא (אז למה אתה מתקשר ושואל בכלל?) ! !

ולגבי מילות הסיכום שלך,

אמר לי פעם איראני (בתחרות בטורקיה שנת 96) שהוא מעדיף ליהיות אריה ליום אחד, עניתי לו ששפן מזיין גם מחר.

לדעתי לזיין גם מחר יותר שווה את זה.

[צחי רייל]

עמרי בחר את השם "האח בלוז", זה אני שיניתי לו את השם לאשך עקב מאורעות כיפור. (סתם לידע כללי)

[עמרי בנדטי]

עומרי,

אני מכיר אותך 4 דקות בקושי.

מי שחי על שמועות מת משמועות.

בחרת לקרוא לעצמך אשך, אז תעזוב אותי בבקשה מבלבולי הביצים שלך.

קרא את תגובתי ליוגב ותבין  במה דברים אמורים.

אני לא גוזר קונפטי ואתה לא מעניין לי את קצה האשך (עם ובלי הבלוז).

אני אמרתי ואומר לך באופן מקצועי נטו את דעתי, אתה יכול לקבל אתה ויכול לא (אז למה אתה מתקשר ושואל בכלל?) ! !

ולגבי מילות הסיכום שלך,

אמר לי פעם איראני (בתחרות בטורקיה שנת 96) שהוא מעדיף ליהיות אריה ליום אחד, עניתי לו ששפן מזיין גם מחר.

לדעתי לזיין גם מחר יותר שווה את זה.

עזוב, בוא לא נערב ביצים, בסוף תצא פה שקשוקה.
אל תעלב, זאת סתם הבחנה שלי מהצד, זה מצחיק יותר משזה פוגעני אז תרגיש חופשי

[רון]

 ???עמוס פרל היקר.
כול הכבוד שסידרת את המצנח מחוץ להעמדה. אבל איפה הנחתה אותו עד שהמראת?!
במרכז העמדה.ונעלמת!נכון עזרת לחברה להמריא אבל הפרעת לכולם
אז בלי טפיחות עצמאיות על הכתף שלך.

[זיו אגרי]

חוץ מזה שלא ממש היה קשה להבחין ש 100 אחוז מהאנשים שבדקו לשלומם של השיחים למטה בצעו בדיוק אבל בדיוק בדיוק  את אותו רצף טעויות שהוא :
א. הגררות חסרת רצון אל קצה העמדה ולא ריצה  וצבירת מהירות ואנרגיה כמו שצריך בהמראה בתנאים חלשים
ב. ביצוע צעד וחצי אלגנטי לתוך הרתמה בדיוק בשניה שצריך לתת פוש ולהוסיף מהירות לקראת הניתוק
ג. לתיבול כל תערובת הטעויות האלה גם חנקו את המצנח עם ברקסים בנדיבות עד שהמצנח קבל קצב שקיעה אנכי שלא מבייש מעלית שבת

וכמובן כמו שצורף סייעו להם כל החברים שהתארגנו להם במרכז העמדה
איך כזאת עמדה גדולה מגיעה לכזאת צפיפות.. מה מסובך לעמוד בצדדים, מצנח  בפטריה ולגשת להמראה אחד אחד ולתת לגלשנים לצאת תוך 2 דקות מרוקנים עמדה, ומי שלא מצליח להניף עובר לסוף התור

כנראה שיותר קל להשקיע באילוף עיזים שיקפצו בחבל או משהו בסגנון...

[גונן גל]

מחזק את דעתו של זיו

[רונן גורדון]

האם מישהו צילם בוידאו את ההמראה שלי שהסתיימה בשיחים?
אני עם קרמה כחול/אדום.
אם כן, אודה על העלאה לאתר, מעניין אותי לראות ולנתח.
תודה.
גורדון

[צחי רייל]

לכל מי שבאמת רוצה להפסיק לקפוץ לרתמה וחושב שזה משהו לא מודע והוא לא יכול להתגבר עליו.
תעשו לכם הרגל קטן:

אחרי הניתוק ושעברת את קו העמדה ספור עד 5 כשאתה טס בעמידה ורק אז תתישב ברתמה.

אחרי 20-10 המראות כאלו זה יבוא לכם טבעי לגמרי להתישב רק אחרי שאתה רחוק מהעמדה וממש בטיסה.

למי שטוען לכאב במפשעה: א) תכוון כבר את הרתמה. ב) זו האינדיקציה הכי טובה שזכרת לסגור את רצועות הרגליים.

[alexz3]

למי שטוען לכאב במפשעה: א) תכוון כבר את הרתמה. ב) זו האינדיקציה הכי טובה שזכרת לסגור את רצועות הרגליים.

מצטער מראש עם זה ידע כללי שכולם יודעים.

אותי לימדו שכדי למנוע כאבים אסטרטגיים צריך לעשות תנועת "התיישבות בעמידה" אחרי שסגרתי את רצועות הריתמה.
לי זה עזר.

[Moshe Grad]

ד"ר צחי


כואב לי במפשעה גם בלי קשר לטיסה, ובנוסף על כך צריבה קלה מאז הסיפור עם השלישיה!!

עצה טובה יש?

מ.

[shaison]

למשה היפה
תפסיק לקנן עם רונן............

וגם השחזת החרבות איתו לא  בדיוק מועילה לצריבה.


ולנשרק'ה

יובל אין לי ספק שרמת ההנפה שלך טובה וגבוהה ביחס לרוב מה שראיתי בארץ, אבל מתי זה הופך לשחצנות או חוסר אחריות כלפי הנוסע?

אני מודה שלא הייתי בעמדה ולא ראיתי אבל בו תשנה את השם בהסבר שלך נניח לחיימקה , עכשיו תקרא את מה שכתבת שוב ותגיד לי האם זה נראה לך סיכון הגיוני?
מה היה קורה אם בצעד האחרון הנוסע היה מאיט את ריצתו או מועד או מנסה לעצור (80 אחוז ומעלה מהנוסעים בהמראה ברוח חלשה עושים זאת)?

מה היו תוצאות ההמראה אז?

שי לנואל

[יובל - נשרק'ה..... נשר מצנחי רחיפה]

שי,לא ממש קראת את מה שכתבתי.
נתקתי 5 מטר מקצה העמדה ועליתי לגובה של 2 מטר מעליה .
אין קשר להנפה.
היה שם סינק חזק -זה הכל.
ובמבחן התוצאה ,יצאתי לחצי שעה רגועה להפליא לאורך הרכס שמערבית ללואדי.

[shaison]

יובל ציטוט דבריך:

3)במקרה של המראה כושלת מתיישבים על שיח...
הוא רצה לטוס.
האם היה סיכון? בוודאי , אבל לא יותר מהמראה ברוח חזקה בכל מקום אחר.
מה היה הסיכון? לדעתי -לרדת למדרגה ולהתיישב על שיח ,לא יותר.
האם הסיכון שלקחתי דומה לסיכון לטייסים אחרים - לא,יש לי "קצת" יותר נסיון וכמובן שגם שלושת הטייסים האחרים שהמריאו
טסו.

המראנו לצד המזרחי שבו יש מדף רחב למקרה נחיתה,כאשר בניתוק עלינו  2 מטר מעל העמדה ומיד צללנו אל השיחים...
ברוב המיקרים צלילה כזאת נגמרת בחיבוק עצים. אם מבינים את היכולת של הכנף אפשר (לא תמיד) לצאת מזה בשלום ולהתראות בשדה הנחיתה.

עכשיו שנה את השם למוישלה ותקרא שוב.
 
אתה כותב במקרה של המראה כושלת מתיישבים על השיח ...אבל לא תמיד יוצאים מזה בשלום!

בסה"כ אני בא לשאול על רמת הסיכון, מה מבטיח שהסינק לא יהייה יותר ארוך? או  כמו שכבר שאלתי שהנוסע יאיט את הריצה או יפול או יעצור (את זה לא ידעת לפניי ההמראה) .

כתבת:
צריך מהירות!  החופה צוללת כדי לצבור מהירות, התגובה האינסטיקטיבית - למשוך ברקסים "לעצור" את הצלילה...
זה לא עובד,להיפך משיכת ברקסים בתחילת הצלילה תוריד אותנו במקום להרים אותנו.
נותנים למצנח לצלול ולצבור מהירות וברגע האחרון (במקרה שלי -כשהנוסע עם הרגליים בראש השיח) מושכים ברקסים בצורה נחושה מעין "פלייר" .
המהירות תתורגם לעילוי רגעי והחופה תצבור גובה -מספיק בשביל לעבור את השיח- ואח"כ החופה תצלול שנית,רק שהפעם כבר התרחקנו מספיק מההר ואין בעייה.
צריך לשים לב שמשיכה חזקה מדי תזקר את החופה,משיכה לא מתוזמנת לא תעזור ,משיכה חלשה לא תרים  ומשיכה מאוחרת ...תהיה מאוחרת מדי...

כלומר כול טעות קטנה במשיכה תגמר בתאונה? כול פעם אתה תיהייה מושלם?
אני ממש אבל ממש לא מסכים עם המשפט "זה לא עובד,להיפך משיכת ברקסים בתחילת הצלילה תוריד אותנו במקום להרים אותנו."  האם המצאת פיזיקה חדשה?  חופה שצוללת קדימה משיכה תגרום לחזרה שלך מתחת לחופה והמשך טיסה אופקית ועם החזקת ברקסים משוכים  קלות גם טיסה של 2-3 שניות בקצב שקיעה איטי מהרגיל דבר שיאפשר מעבר מעל השיח ולא דרכו.

שנה שעברה הייתה פה בחורה שליטפה את השיח והיה נראה שהכול טוב. כשהיא באה לנחות המנחית ראה שכף רגלה ניצבת ב90 מעלות ביחס לשאר הרגל!

היא "ליטפה את השיח"

המחמאה על מניף טוב היא מאוד במקום כי רק עם הנפה טובה אתה יכול להרגיש האם יש מספיק אנרגיה להמריא או לעלות 2 מטר מעל ההעמדה.

האם עכשיו זה יותר ברור?

שי לנואל

[יובל - נשרק'ה..... נשר מצנחי רחיפה]

סוף סוף דיון ענייני אני מקווה שאנשים יקראו .

ציטוט:"בסה"כ אני בא לשאול על רמת הסיכון, מה מבטיח שהסינק לא יהייה יותר ארוך? או  כמו שכבר שאלתי שהנוסע יאיט את הריצה או יפול או יעצור (את זה לא ידעת לפניי ההמראה) ."
 לא היתה ריצה,אלא "שליפה" (להבדיל מתלישה שהיא אלימה...),מבחינת ריצה לא היתה בעייה.
היינו באוויר ובקצה העמדה החלה שקיעה חריפה אבל היינו כבר כ -10 שניות באויר.

ציטוט:"חופה שצוללת קדימה משיכה תגרום לחזרה שלך מתחת לחופה והמשך טיסה אופקית ועם החזקת ברקסים משוכים  קלות גם טיסה של 2-3 שניות בקצב שקיעה איטי מהרגיל דבר שיאפשר מעבר מעל השיח ולא דרכו."

הפיזיקה נשארה השימוש יכול להיות רבגוני ,לדעתי אתה טועה - כשצוללים בניתוק,משיכת ברקסים לא תאפשר את "הצ'אנס האחרון" כלומר:אם צוללים אל מכשול כדאי שלחופה תהיה מהירות ע"מ להמיר אותה לעילוי רגעי שיעלה אותך אל מעל המכשול.
כמובן שאין כאן נוסחא וכל מקרה לגופו, אלא (בשישי ובשבת) בכל המקרים של "המראת צלילה" משיכת הברקסים היתה תגובה של פניקה ולא שימוש מושכל כמו שאתה מגדיר,לרוב שנייה לפני המשיכה בברקס היתה גם קפיצה לריתמה מה שהשאיר את החופה מאחור ותרם לצלילה בהמשך.

עכשיו אני מגיע לעיקר : מתי ממריאים ? מתי מוותרים?
ושאלה נוספת כטנדמיסט :האם השיקולים שלי זהים לשיקוליו של מרחף חובב?

הרי כל המראה בכל אתר טרמלי עלולה להתסיים בצורה לא צפויה.
האם הנפה במבוא חמה כששניים או שלושה אנשים מעגנים אותי יותר בטוחה/נכונה מההמראה שהיתה לי?
התשובה היא לא- ובכ"ז כך אנחנו ממריאים (כל הטנדמיסטים).
ומה עם המראות בתבור? גם שם מתלבשים על עצים...

אני ממריא כשאני בטוח שרמת הסיכון סבילה, הרי תמיד ובכל המראה יש סיכון וכ"א מאיתנו קובע לעצמו את הגבול.
את ההמראה הספציפית המדוברת ,אני יכול להשוות להמראה ביבניאל ול"התיישבות" על המדרגה התחתונה.
בפעם הבאה שאהיה שם אצלם את המדרגה ואשלח לך כדי שהתמונה תהיה שלמה.
סה"כ המדרגה רחבה ובאופן יחסי נקייה ומאפשרת נחיתה בטוחה. השיח שניצחתי רך (לעומת עץ האלה שנמצא כמה מטרים מערבה...) ולא חששתי אפילו להעצר בתוכו.

כטנדמיסט אני מחוייב לבטיחות הנוסע ולהנאתו (וזה גם סדר חשיבות הדברים).
רוב המרחפים לא המריאו באותו יום, שלושה נוספים כן המריאו...
אני מוסיף שיקול שאין לרוב המרחפים החובבים - נסיון !
אי אפשר להשוות את הנסיון שלי לנסיון של חובבי הספורט,מדובר באלפי המראות ושעות לעומת מאות המראות,כאן באה לידי ביטוי ההחלטה להמריא.
ומבחן התוצאה...
נ.ב
 הייתי מעדיף לעשות את כל ההמראות שלי כשיש שלג סביבי...
חלק  מאיתנו "תקוע" בארץ

[גונן גל]

בנושא הפיזיקה של משיכת הברקסים, תלוי באיזה שלב הדבר מתבצע. התיאור של יובל שדיבר על ירידה אנכית כתוצאה ממשיכת ברקסים מדבר על מצב של המראה כאשר המצנח עדין לא הגיע למהירות הטרים שלו בזמן הניתוק ואז המשיכה חונקת את המצנח ומזקרת אותו.

התיאור של שי שמדבר על משיכת ברקסים בזמן ריצה קדימה של החופה נכון כאשר נמצאים במצב של טיסה ולא במצב של קפיצה לרתמה בהמראה ללא מהירות מספקת.