אני מאוד עייף ולא מצאתי עד עכשיו זמן לכתוב כמו שצריך אבל אכתוב בכל זאת, גם אם באופן מתומצת.
נתחיל מהסוף, אני בריא ושלם ללא שריטה.
לא זוכר שעה מדויקת, אזור 8-9 בבוקר, מבוא חמה, רוח 0-5 קמ"ש. מצנח פייסטה L. זמן מטיסה אחרונה 29 יום. (!)
אני מחליט לצאת בקדמית, רומן לא מדריך אותי באופן רישמי ואני לא נמצא במסגרת קורס אך מבקש ממנו שיסתכל ויצעק לי לבטל אם הוא חושב שיש צורך. ניסיון ראשון לא מוצלח, עזבתי את הA מוקדם מידי והמצנח לא מעל הראש.
ניסיון שני מוצלח, יציאה עם הרבה מהירות, מצנח מיוצב מעל הראש, אני עדיין בתנוחת טורפדו, שם לב שאני יותר מידי שוקע, יודע שלמשוך ברקסים יותר מידי רק יחריף את המצב לכן אני מושך רק קצת ברקסים בעדינות אך ממשיך לשקוע בעדינות אל פיסת קרקע ללא אבנים ודברים רעים אחרים כ10 מטרים מתחת לעמדה. בודק שאני שלם וללא פגע, צועק לכל מי שבא לעזור שהכל בסדר גמור (תודה גדולה לרולי ואביב על העזרה בחילוץ הציוד). עוד תו"כ ההחלצות אני מדבר עם רולי ופשוט לא מבין מה גרם לשקיעה (חבל שאין צילום) אחרי שיחה עם רומן הוא מאיר את עיני לכך שמשכתי המון ברקסים וככל הנראה הבאתי את המצנח לדיפ סטול.
מה שהרגיש לי כמעט ברקסים היההרבה יותר מידי בשלב הקריטי של המראה ברוח אפסית שבה הדבר החשוב ביותר הוא צבירת מהירות (כמה קל לכתוב את התאוריה).
הלקח החשוב ביותר שאני לוקח מהארוע הוא תרגול התחושה של המצנח דרך הברקסים, בין ע"י טיסה ובין ע"י שליטה קרקעית.
הארוע יכל בקלות להסתיים עם מספר שברים מגעילים (נראה לי שכדי למות צריך להתאמץ קצת יותר).
כמו כן צריך לשים לב לרמת הכשירות הירודה לאחר תקופה ארוכה ללא טיסה ונסיון מועט באופן כללי, יכול להיות שהיה עדיף לוותר על הקדמית ולחכות להתחזקות.
באותו היום ביצעתי שתי טיסות נוספות מוצלחות בתנאים טרמליים, לפי דעתי מאוד חשוב כדי לצאת מהשוק של הארוע, למרות שלא היה ארוע קטסטרופי. גם בהמראה השניה רומן העיר לי על יותר מידי ברקסים.
כתבתי את הסיכום יחסית מהר ובטוח שכחתי כמה דברים ונקודות.
אני כותב את התחקיר כדי שכולנו נפנים ונלמד מהטעויות של אחרים ושל עצמנו.
אני פתוח לשמוע כל ביקורת, הארה, הערה דעה סותרת ואני אשמח לעוד תובנות ונקודות מבט שונות על האירוע.
טיסות בטוחות ומוצלחות לכולנו.
בסופו של דבר היה לי סופ"ש מעולה!
