התלבטתי אם נכון להתייחס למה שקרה לי כעל אירוע בטיחותי, להעלות אותו פה, לא מהחשש מהתגובות, מהציניות וכו', גם לא מהמבוכה, אלא מכיוון שאני לא כל כך יודעת איך להתייחס לאירוע, משהו שיכול היה להתרחש גם במהלך משחק תמים בכדור...
מושיק חושב שזה נכון לשתף אז אני מעלה את זה פה.
בשבת האחרונה, התקיים אימון בחוף פלמחים, (גובה נמוך עם רומן), נעמה ואני הצטרפנו למרות שלא היה בטוח שאנחנו קופצות לאוויר, העמדה למעלה, זהו שטח קטן, עוצמת הרוח השתנתה כל הזמן, לעיתים הרוח היתה חזקה מידי להנפות, (לפחות כשמדובר בחניכים), כך שלא ניתן היה להתאמן בהנפות ושליטה קרקעית בעמדת ההמראה.
נעמה ואני התאמנו על חול הים למטה.
האימון בשליטה קרקעית היה קשה מאוד, ביחס לאימון בפארק הירקון (משטחי דשא) או במשטחי כורכר, זאת מכיוון שהרגלים שוקעות בחול הים וכך התנועה בחול קשה ולא יציבה כמו במשטחים האחרים.
רומן הזכיר לי כמה פעמים, לא להתאמן עד אפיסת כוחות, לזכור ולהקפיד לשתות הרבה ולנוח כמה שנדרש לי, (היה חם מאוד), כך פעלתי.
ניסיתי כמה פעמים להניף את המצנח, לא היתה בעיה עם ההנפה, אך השמירה על המצנח מעל הראש היתה מסובכת יותר, (בשבילי), בגלל חוסר היציבות בתנועה. בכל זאת ניסיתי לנוע לצד אליו נטה המצנח, תוך כדי משיכת הברקס של הצד השני, כדי לייצב את המצנח, רגל ימין שקעה בחול בצורה לא טובה, הרגשתי כאב חד ונוראי ולא יכולתי לדרוך על הרגל ולהיות יציבה על החול, הנחתי לגוף להשתרע על החול.
נרגעתי מעט, וניסיתי בכל זאת לעמוד ולהמשיך אפילו רק להניף את המצנח עד מעל הראש ולהוריד בחזרה, (כך בלי לעשות תנועות חדות מידיי עם הרגל), זה היה קשה מאוד.
רומן הנחה להפסיק את האימון, לא לאמץ יותר את הרגל בכלל.
הצלחתי אמנם די בקושי אך בכל זאת, להגיע עם המצנח בחזרה עד לאוטו וכמובן הביתה; בבית מיד אחרי המקלחת, קומפרסים עם קרח, למעשה כל הערב עד השינה, המון קרח על הברך.
בעניין זה תודה ענקית לאלי שמבין קצת במקרים אלה, עוקב ומדריך כיצד לנהוג עם הרגל.
למחרת (אתמול) הכאבים התגברו, אך ללא סימנים כחולים ועם מעט מאוד נפיחות באזור הברך.
אני חייבת לציין לטובה את הרופאה ביחידה, היא הפתיעה אותי מאוד כשגילתה לי שיש עוד כדורים פרט לפרוגרון

לדבריה בסך הכל מתחתי גיד.
עוד כמה פרטים שאולי חשוב לדעת:
הרוח למטה לא היתה חזקה מידיי, טובה מאוד להנפות.
אני חבשתי קסדה
הנעלים היו נעלי ספורט, לא נעלי הרחיפה.
מה היה לא בסדר?
נראה לי, בכל אופן בתחושות שלי שהאימון על חול הים אינו מתאים לי, לא בשלב זה לפחות, (עדיין איני שולטת במצנח), הרגשתי זאת כבר כשהתחלתי להניף.
מסקנות?
תחושת הבטן שלי היתה נכונה, הייתי צריכה לוותר לגמרי על האימון ברגע שהרגשתי שהקרקע לא יציבה מתחת לרגליי, מה שמקשה מאוד על היכולת לשלוט על המצנח מעל הראש.
אירוע זה היה יכול להתרחש באותו אופן גם אם היה מדובר במשחק פינג פונג או אפילו סתם ריצה על חול הים (היבש).
לגבי נעלי הספורט, איני בטוחה שאם היו נעלי הרחיפה זה היה נמנע, לא נראה לי שזה היה משנה משהו...
אני יותר מאשמח לקבל הערות, תובנות, אם בציניות או בחברות או בשניהם גם יחד...
אבל לא מוכנה שבשרשור זה יהיו השמצות בכלל.
ומשהו שלא קשור לאירוע זה:
עמית (דונסקי) המקסים
אתה צודק...
הבנתי את זה רק אתמול
צריך לפרוץ את מחסום הפחד.
תודה וטיסות בטוחות
סיגי