חברים
הייתי במקום, הדרכתי והעליתי 5 חניכים שלי בטיסת גובה ראשונה, באותו היום ובאותם תנאים (רגועים יותר מעט כי התחלתי מוקדם, בדיוק מהסיבה הזו אני מתחיל מוקדם).
מי שטוען שפעלתי לא נכון, בגלל מדי רוח או כל סיבה אחרת, לא יודע מה הוא שח.
אני משוכנע בשני דברים הקשורים בהודעה בראש העמוד שהכניס מי שאחראי לתאונה הקטלנית (אני בוחר את מילותי בקפידה).
1. ההודעה הזו נועדה לחלוב את התגובות של הקוראים בדרך של פרובוקציה. מי שלא רואה בהודעה הזו פרובוקציה, לוקה בהבנת הניקרא. כולם מכירים את ארנון ואת ההתנהלות שלו בפורום במשך החדשים האחרונים. בהינתן העובדה הזו, ובנוסף הסיגנון של ההודעה שהוא כל כך מקומם, לא נותר ספק.
2. אין כאן דיון מהותי. אף אחד לא מדבר על התאונה עצמה. מלבד עמית קדמי. עמית מביא מבט מאוזן של הרקע לתאונה. אי אפשר להישאר פוליטקלי קורקט לנוכח הרוג בתאונה בארץ. אי אפשר לדבר על פרנסה, ועל סחבקיות, ועל הסיגנון של התגובות כאן. יש כאן אירוע בעל משמעות והשלכות לשנים הבאות.
הרקע לתאונה. התנאים המקדימים, הנסיבות הסובקייטיביות הקשורות במדריך, בהתנהלות שלו, ברמת הציוד, בהכנה על הקרקע. הכנה על הקרקע! כל אלו הם גורמים שהיו כתובים לכולם, לכולם ! על הקיר והאירוע הזה היה צפוי.
אלה שתי הנקודות הקשורות בתגובות הנכתבות כאן.
לפני שאני מקבל כאן את כל התגובות הצפויות מהאנשים הכל כך צפויים, אני רוצה להקדים ולענות בזמני עליהם.
א. נכון אני מתפרנס ובעצמי מדריך ומנהל בית ספר ולכן, לדעתכם לא ראוי להגיב ? אם לא אני אז מי ? אלופי המקלדת בבית ?
ב. נכון היו לי מספר אירועים בשבועות האחרונים של כמעטים לא קלים והם נגמרו בטוב, הכיצד ? אני משקיע בציוד, בהכנה ובתנאים מקדימים מינימאליים לפני שאני מעלה חניך לטיסת גובה ראשונה. (5 חניכים בטיסת גובה ראשונה באותו היום - אלי, אור, שקד, סהר, גרג ונתנאל שלא טס בגובה מהקיץ שעבר).
ג. אי אפשר לפסול את ספר העזר המבצעי, בכך שלא מודדים רוח, אז ספר העזר המבצעי לא שווה, כי לא פועלים לפיו, בגלל שלא מודדים רוח. סליחה! כמה פעמים יעידו חניכים של סיתוונית ובוגרים לא מעטים על ההוראה שהרמתי בקולי קולות בעמדה במבוא חמה, סססוווףףף הההייייוווםםםם ! כאשר ארנון המשיך להוציא אחר כך חניכים ב- 35 קמ"ש משבים בהנפות קידמיות!!
ד. מי זוכר את הנסיון של ארנון להוציא נכה 100% קטוע רגל, קרלוס (חיים אוסין) במבוא חמה ב- 35 קמ"ש רוח בהנפה קידמית, עם 3 עוגנים. 3 עוגנים כולל ארנון ומנסים להוציא איש תמים בהנפה קידמית, חוטפים משב של 45 בהנפה, ארנון נופל על הפנים והבטן ונגרר ! ביחד עם שתי העוגנים האחרים וחיים האומלל, חיים האומלל..
ה. זה לא סגירת חשבונות עם ארנון. בקרוב אפרסם סרט שצילמתי בעמדה בדקות של התאונה, בציפיה לחדשות משדה הנחיתה וכאשר נכנסה ההודעה בקשר ש"רופא קבע את מותו". אני נגשתי להציע איזה שהיא עזרה לארנון, ביקשתי ממאליק מייד לאחר מיככן לנסות לתמוך בו. בשיא תמימותי, חשבתי שהוא זקוק לתמיכה, אבל הציניות שלו הגיעה לשיאה, בדיוק ברגע הזה והיה נראה, ואתם תראו, שכאילו זה בכלל לא הזיז לו - וזה היה דקה אחרי שהוא שמע שחניך שלו ששכב למטה - נהרג לו ! מישהו מתפלא על הסיגנון של ההודעה שיצאה כאן ממנו? שבוע ומחצה אחרי ?
ו. עשרה מועמדים לקורס שהיו לי בקנה לקראת פתיחת קורס.. ביטלו מייד! באותו יום. 10 חניכים שעלה לי אלפים של שקלים בפירסומים, ובהוצאות ובזמן עבודה טלפונית ופגישות ועוד ועוד מאמץ, הלכו הביתה! ווטו טוטאלי מהמשפחות. מישהו יכול להאשים אותם, או לבוא אליהם בטענות. אני משלם על האירוע הזה במזומן! עשרות אלפי שקלים מזומן! ואומר גם את זאת, הלוואי וזה היה מחזיר את אמיר בלץ לחיים. לא הייתי פוצה פה.
שורה תחתונה. אין בהודעה הזו של ארנון, שום חדש. הציניות חוגגת כאן. הרצון לעורר פרובוקציה. ומי שמשלם זה אנחנו.
מה אני מציע?
יש לנו מצב עם מספר משתנים ומספר קבועים. מתימטיקה פשוטה.
קבוע מספר אחד - רת"א לא מעוניינים להיכנס למיטת החולי הזו, שנקראת מצנחי רחיפה, והם יעשו הכל כדי להתחמק מלקחת חסות ואחריות עלינו.
קבוע מספר שניים - הספורט מטבעו, הינו ספורט אתגרי, ומשום כך עלול להיות מסוכן. (אני בוחר את מילותיי בקפידה).
קבוע מספר שלש - יש כאן קהילה מאוחדת באהבה שלה לעיסוק ברחיפה אך מפולגת, בלשון המעטה, בינה לבין עצמה. זה האחרון אמנם ליכאורה עשוי להשתנות, אך במצב הדברים הנוכחי ולפי העבר הקרוב והרחוק, זה קבוע!
----------
משתנה מספר אחד - מעמד הספורט בארץ והמעמד שלנו כחפשיים לעסוק בו ! זה עשוי להשתנות. שבריר שניה של טעות ומפגש בין מרחף לכלי טיס באוויר וסוגרים אותנו ! Complete shut down ואז נראה כמה המלחמות כאן יועילו.
דרך אגב, זו תהיה עילה פנטאסטית של הרשויות לקבל לגיטימציה להוריד אותנו. חיל האוויר לא סובל אותנו, התנועה האווירית ורת"א לא סובלים את נוכחותינו, חברות הביטוח לא סובלות אותנו, בקיצור, השמיים כל כך צפופים שיישמחו, יישמחו מאוד, להיפטר מאיתנו אחת ולתמיד.
משתנה מספר שניים - רמת הבטיחות בעיסוק בספורט. רמת הבטיחות בהדרכה ואצל מרחפים בשוטף.
משתנה מספר שלש - מעמד הענף בארץ. הדימוי אצל הציבור. (אני בוחר את מילותי בקפידה, אני מייחס לזה חשיבות ממדרגה ראשונה).
-------------------------
כעת, לדעתי, מה ניתן לעשות?
בהינתן הקבועים והמשתנים שמניתי, על פי תפיסת עולמי, אנו חייבים לקחת את היוזמה לידינו. עכשיו! מייד!
אנו כקהילה, וכבעלי אינטרס משותף, צריכים ליזום את הפתרונות בידינו, בעצמנו. לקחת פעולה. להציב עובדות קיימות שקשה יהיה לרשויות לא להתחשב בנו.
כדי שזה יתאפשר, עלינו להתעלות מעל ומעבר למשקעים שמפלגים אותנו ולחבור ביחד, למרות כל הקושי האישי, ולקיים "כנסת קטנה" על בסיס קבוע. וועדה נבחרת או ממונה בת 12 חברים שתקום ותפעל על בסיס דיונים קבועים בזמנים קבועים ללא הפסק.
אין לוועדה הזו שום מחוייבות, ולא כל אחריות, ניתן לעגן את זה משפטית. לקום ולפעול.
אני מאמין, ויודע, שיש ביננו לא מעט חומר אנושי מהמעולים שהחברה הישראלית יכולה להתפאר בו, שרוצים שאוהבים ושאיכפת להם, שיהיו מוכנים לתרום כדי ליישר את הענף עליו אנו יושבים.
בגבהים
שימי