הסיפור מזווית ראיה שלי...
יונתן ואני הגענו לעמדה ב9:30..מדדנו מיד (20-35) מז ד מז מעל המגבלות -הפרש משבים גדול וגם לא הכיוון ... והחלתנו לרדת לחרשים (וואלא-לרדת לחרשים ...אף פעם לא אמרתי) לשתות קפה ולחזור כ' חצי שעה-שעה.
בבית בודק בשבשבת של הר חלוץ: 15 דר מז.... ב11:00 לפי התחזית היה צריך להיות דרומי.
חזרנו כמה דקות ל11:00 אני מוריד את הציוד מהבגש ומרגיש רוח בגב.לא משהו חזק אבל מסתכל ימינה כמה מטרים דרומה לאנדרטה :סרט שהיה לפני שהגענו ומסמן דרום מזרחית, מסתכל קדימה לסרט שהוספנו בקצה של העמדה ברוא דרום מזרחית .הולכים עד הקצה של העמדה מודד 10-18 (ראיתי את הפיק בבית חולים כי לא זכרתי), מחליף כמה מילים עם יונתן על ירידת עוצמת הרוח אבל גם רואה שהרוח לא יציב ומשנה כיוון, מד.מז למז.ד.מז ולפעמים מז.
בכול זאת פורצים, ניכנס בתוך הרתמה ועוד לפני שמצליח לחבר את הוי ליין השני בא משב חזק (שעכשיו אני מבין מז) והחופה עפה מעל הקיר המערבית של העמדה. יונתן עוזר לי לסדר את המצנח. תוך דקות מעטות אני מסודר עם הגב לדרום מזרך רחוק מהקצה כי חשבתי שאולי צריך לרוץ כי נחלש ולא רוצה סינק לעצים (בדיעבד אני מעדיף עצים).. ואני די קרוב (5מ) מהקיר המערבית.
הסרט בקצה עולה ויורד ואני מחכה למשב דר מז שיגיע..
פתאום מה שרואים בסרט. משב מז.. אני טופס די עם יד ימין ומפספס בשמאל... שם חוץ מה"די" תפסתי עוד משהו ונגרר במהירות מעל הקיר . רואה את המצנח מולי . לא זוכר אם קפצתי או עפתי מעל הקיר כמו "סופרמן"עם ידיים ב"V" ,מבין מצבי לא משהו ונוחת עם החזה על הסלעים בין 3-4 מ מתחת לעמדה בצד המע כ- 6-5 מ מהקיר. אני יודעה שהתגלגלתי אבל לא זוכר. באותו רגע, עוד עם הנשימה די מוגבלת חשבתי שאני צריך לאסוף מהר את הציוד כאשר המצנח נמצא לכיוון דרום מערב ממני.בגלל המשב ובגלל הטיפול הלקוי בהריגת החופה...: לא לדפוק ליונתן את הטיסה,וגם כי אני רוצה לטוס..ושומע את יונתן צוהק שהוא מגיע ולא לזוז.וכול מיקרה קמתי ולא הרגשתי כאבים בגפיים..רק החזה כאב. יונתן היגיע ומוציא אותי מהרתמה..נותן לי מים אני מרגיש שהכול מבריק מידי... ופתאום מ"דא היה שם . הייתי כמה דקות מחוסר הכרה.
בהזדמנות הזו מודה ליונתן על היעילות ועל כל הטיפול בי.... כולל חקירה במשטרה בזמן שרצתה לאסוף את הציוד ולנסוע לחרשים ,לרדת עם מריה אישתי לאוטו שלו ולהגיע ללוות אותי בבית חולים......(אאאלק טיסה)..
מצבי בסדר..מכות יבשות (כואב הכול) אבל אני הולך וממשיך להיות אותו רולי שהייתי קודם (לא היה מכה בראש... אולי היה מתקן משהו)...
ועכשיו התאוריה
נחלק את הסיפור לשתיים:
א) החלתה השגויה לצאת במצב שנירא כתקין אבל ממש לא
ב) טיפול במצנח במצב של משב חזק צפוי או לא
א) הרוח בגב בזמן שהורדתי ציוד מסמן משהו ולא התייחסתי. אולי רוטור..אולי משב צפון מז? ממ
הספיק לי לראות את השני הסרטים (של כיוון הרוח) כדי להשתכנע שלא יכול להיות.ודבקה כן יכול....
מדדתי 10-18 של רוח שבאה דרומה מהבליטה שנמצא 600מ מזרחה..רוח מערבית שמרגישים אותו (גם הסרת שבקצה) כדרום מז
המשבים החזקים שעולים מעל הבליטה נופלים כמו פצצות בחלק אחורי של העמדה..ותלוי בעוצמה שפוגע בבליטה. אני קיבלתי שניים... אחד הזהרה כאשר רציתי לחבר את הוי ליין השני ועפה לי החופה.. הפצצה השנייה שלח אותי לבית חולים.
הייתי צריך להבין שמה שמדדתי לא היה לו קשר ברגע שסידרתי קיר ועוד לפני עם ההתחברות של הוי ליין.לא התכוונתי לעבור את המגבלות..אבל מדדתי נתונים במקום אחד שלא נתן לי את המצב אמיתי.. .
ניתוח כושל של המצב.
וגם עם הבנתי שמידי פעם באים משבים חלשים מז... לחכות את המשב הדר מז היה טאות.. כי המשבים המז היו הרבה יותר חזקים, רק שלא הופיעו בקצה של העמדה אלה באמצה ומאחורה
ב) אני קראתי לא מעט אל הריגת החופה... רק ברקס אחד... או משהו אבל בצד אחד. או שני די, וללחת לכיוונה כדי להוריד לחץ. ברגע אמת לא עשיתי שום דבר נכון ועוד שלקחתי עם יד שמאל משהו נוסף מי ה"די.... .
דורש ממני הרבה עבודה בשטח פתוח בשליטה קרקעית ברוח מגבלתי
יאללה חבר'ה... עדיף ללמוד מהשגיות של אחרים....נתתי לא מעט חומר..גם כשה חשבתי שאני נזהר..ולא יוצא לעשות רברס....
מהר לומד (הפעם במחיר של כמה שבועות של הפסקה) שמלכודות יש בכול יום ובכול טיסה...רק לדעת לפרק אותן או להבין שאי אפשר לפרק .אז לוותר על התענוג.
מקווה שחסכתי תאונה אחד ... ואז אני אומר שהיה שווה
רולי
בתמונה רואים את הבליטה מז דר מז ומז לעמדה... ימין זה צפון מדויק