אביב . ניסיתי ליצור עימך קשר בטלפון ולא הצלחתי . הדברים שכתבת כ"כ חמורים שלא ניתן להתעלם מהם
תחושתי היא שבינך לבין ארנון עבר "חתול שחור" ( ליתר דיוק " פיל שחור " ) .
במידה ותבדוק את הסילבוס של כל בתי הספר בארץ ( "כל "= שלושה ) תגלה כי לכולם פחות או יותר מתכונת זהה לגבי לימוד הרחיפה.
לכל מורה/בי"ס יש תפישה שונה כיצד להכניס את החניך שלו לעולם הרחיפה ועל מה לשים את הדגשים במהלך הקורס.
לכל מורה יש את האני מאמין שלו לגבי צדקת דרך החינוך שלו .
במבחן המציאות ארנון יכול להיות גאה מאוד בכמות המרחפים הפעילים בוגרי עגור , ז"א כנראה התפישה שלו לגבי אופי ואופן הכשרת טייס הרחיפה עומדת במבחן המציאות .
ניתן לשאול האם אנו - טייסי מצנחי הרחיפה - מקבלים את כל הנדרש בכדי להיות מקצוענים - בוודאי שלא , ואין לי כל תענה כלפי אף בי"ס . האם קיבלתי את הכלים הבסיסיים עימהם יכולתי לצאת לדרך ? בהחלט כן ! לאחר קורס הנמוך , גובה ורכס בהחלט קיבלתי כלים לצאת לדרך ! האם הכלים האלו הם סופיים ומושלמים ? בהחלט לא - ומחובתי לשאוף ללמוד ללא הרף , להתמקצע , להשתפר , לתרגל , להפעיל שיקול דעת , לעבור השלמות מתקדמות , ליטול חלק פעיל במפגשי ידע וכו' .
ניתן להשליך את עולם זה לכל עולם שהוא : האם קיבלתי את כל הידע כאשר למדתי בטכניון בשביל להיות מקצוען בתחום שלי – בודאי שלא ! הניסיון , הלמידה הבלתי פוסקת והרצון להיות טוב ומקצועי יותר הם הגורמים שמביאים אותי ובעם כל אחד מאיתנו להישגים .
אני בטוח שגם בעולם הרפואה - כאשר סיימת את לימודיך באקדמיה – לא סיימת את לימודיך , רכישת הידע לעולם לא מסתיימת
כל אחד מביא את עצמו למקום בו הוא רוצה להיות
כל אחד יביא את עצמו לרמת המקצועיות בה הוא מעוניין להיות
כל אחד נוטל את הסיכונים שעימהם הוא מוכן להתמודד
אביב . כאשר אני עושה עבירת תנועה או תאונת דרכים אני לא מקלל את מורה הנהיגה שלימד אותי – אני מקלל את עצמי היות ואני יודע שהאחריות רובצת על כתפי !
אני גם לא אפרסם בעיתון ידיעות/מעריב/הארץ כתבה בה אכפיש את המורה לנהיגה שלי היות והאחריות למקצועיות , סבלנות , שמירה על כללי דרך , ציות לתמרורים ,הבנה שאני בכלי שיכול להרוג אותי ואת הסובבים אותי , כיבוד הזולת והאחר - היא שלי .