כשהמתחרים של האקס אלפס יוצאים לדרך הם נוחתים רחוק ככל האפשר
ולוקחים את המצנח לנקודה גבוהה פונה לרוח.
התחיל להימאס לי אישית לטוס באותם מקומות וליראות את אותו הנוף.
הרי למה אלוהים נתן לנו מצנח אם לא נוכל להמריא ממקומות שונים.
אני ביטלתי את ההמראה הראשונית וחיכינו יותר משעה באתר מבלי ששמנו אפילו חליפת טיסה.
רק כשראיתי בירידה מהתל, את החיוויאי לא מנפנף ואינו מקפל את כנפיו (כפי שעושה כשמיתמודד
מול רוח חזקה) , עלינו אני ורם וריחפתי כשלושים דקות לפני שרם ההמריא.
אגב, מהאוויר צעקתי שאיני ממליץ שכן הטרמיקות היו צרות והסינקים מאתגרים.
אבל כפי שאתם יודעים אין באפשרותי לחייב אף אדם.
אישית לו אני היתי רם, היתי טס במקום זה בדיוק כפי שצחי טס בגילבוע.
לכל אתר יש את המידע שצריך לאסוף עליו ומין הסתם גם תל עזקה כשיאגד עליו
הרבה אינפורמציה יהיה אתר לכל דבר.
אני צחי ואיתי חברי , העדפתי את השיטה של אדם (מדריך מהדור החדש) שאינו צועק
אל תטוסו או "זה מסוכן" אלא מביר בדיוק איך להתמודד עם הסכנות.