אמיר
תודה לך !
רציתי לקחת פאוזה קטנה מההכשות ההדדיות בין לבין ולהסביר את עצמי.
העלית נקודה חשובה.
אכן, מי שלוקח אחריות חד צדדית חושף את עצמו בצריח.
ההגיון העומד מאחורי מהלך של לקיחת אחריות/מנהיגות, הינו פשוט. אחלק את הדברים לשני מישורים נפרדים:
המישור המשפטי - שעליו אני מניח שאתה מדבר.
והמישו המקצועי מול הקהיליה - אשר גם עליו אתה מדבר.
עד היום, במשך 15 שנים היה מקובל סטנדרט התנהלות ירוד שהתחיל בבתי הספר שהוציאו חניכים - כנפיים, שמיים, עגור, אריבה, זום ועוד כמה.
הספורט היה בחיתוליו. קמה אגודה שקיבלה אחריות על ניהול הספורט הצעיר וחסר הניסיון.
לדאבונינו, האגודה לא באמת הביאה להתפתחות הענף. ההיפך, מתוך עצימת עין לרמת ההדרכות בבתי הספר, ומתוך שיקולים פוליטיים ואינטרסנטיים של גופים אשר ניהלו את האגודה, היה עדיף לשמור את הסטטוס_קוו הקיים, ולא להתערב ברמת ההדרכה או התכנים.
דברים השתנו מאז. רמת הציוד התקדמה משמעותית בעולם הרחיפה ב-5 השנים האחרונות, בעיקר בהיבט הבטיחותי, אך לא רק. העולם הנאור התקדם קדימה, נחקקו חוקים, נרשמו תקנות ובכל העולם למדו ולומדים מנסיון נרכש.
רק כאן, לצערינו, שום דבר לא השתנה.
מה שהיה לפני 15 שנה - בכל הקשור להדרכה, הוא שמשמש כיום, במקרה זה עגור, מאחר וכל השאר לא שרדו את התאונות והתביעות עליהם אתה מדבר.
כל התביעות המשפטיות מהן אתה מזהיר אותי, קרו בגלל רשלנות מקצועית. קל מאוד היום לראות היכן היו הטעויות ולמה זה קרה.
בשלש השנים האחרונות, קרה דבר חדש. סיתוונית. הדבר השונה הבולט ביותר שהביאה סיתוונית: גישה אחרת להדרכה. תכנים חדשים, שיטות הדרכה לא מוכרות ובעיקר השקעה בחניך לרמת ביצוע מושלמת - ולא פחות.
בכל התביעות המשפטיות בהן מעורבים לנואל והשאר, נטען על רשלנות מקצועית, על הזנחה ועל ליקויים בהדרכה קלוקלת.
מבחינה משפטית - היה ויש ללנואל את כל הסיבות לחשוש, מכיוון שמי ששם לנגד עיניו את העיסוק בספורט ובהדרכה ככלי לעשיית רווחים כספיים מהר ככל האפשר והלתעשר, ניזון ממערכת שיקולים מסוכנת בקבלת החלטות ובהשקעה חיונית בחניך מודרך. הדברים חמורים עוד יותר בכל הקשור בהשקעה בציוד בטיחותי המשמש בבתי הספר. אין ריענון ציוד, אין בדיקות תקופתיות ויש הזנחה.
נכון הדבר שבעתיים כאשר מדובר בעגור. עד היום אנו עדים לדרך בה מוציאים חניכים לאוויר, הן מבחינת מטען הידיעות הנרכש והן מבחינת הניסיון, המיונות והכלים הדרושים לחניך בשהיה באויר - באופן הגובל באסון תמידי.
לכן, שוב, היה ויש לאלה שהזכרתי בשם, את כל הסיבות לחשוש מתביעות משפטיות.
היכן ההיבט שונה אצל סיתוונית כבית ספר, ואצלי כמדריך ?
ראשית, ואין על כך מחלוקת - לא אצטרך לשכנע אף אחד במאמרי - אני אוהב את העשייה שלי.
שנית - אני ניזון מהצלחות - וזה מעודד אותי. כל חניך שלי הוא סיפור הצלחה ברמת הידיעות שלו המיומנויות המוקנות וההתנהלות.
שלישית - אני יוצר ויוצק תכנים. הרבה תכנים ולכל הקשת בהיקף העשייה שלי. אני משקיע באתר האינטרנט, בספר העזר המבצעי (כלי בטיחות ומנהלי ממדרגה ראשונה, יש שם את התשובות לכל השאלות המקצועיות), בכתיבת מאמרים, תרגום מאמרים... בקיצור אמיר, אני אוהב מאוד את מה שאני עושה.
ההשקעה בהדרכה היא בדרך שאיפה למצויינות. ההשקעה דומה מתבטאת לא פחות בציוד ההדרכה. אין לזה אח ורע בכל מה שנתקלתי עד היום בתחום, בארץ ובעולם. הציוד - חופות חדשות Airwave ו- Sol. ריתמות Sol עם ההגנות הטובות ביותר שיש היום בעולם.
מכשירי קשר וקסדות קשר. - אין מצב שחניך לא ישמע אותי באוויר בהדרכה.
וכל זה, עולה הון תועפות. השקעתי את כל חסכונותיי ואני משקיע, ללא הפסק, בציוד חדש, בטיחותי. אני מטיף כל העת על - מצויינות.
אחרי כל זאת, אם תביא בחשבון את כמות השעות המושקעות בחניכים, את הסינון הטבעי והסינון היזום של מעבר קורס בסיתוונית - לא נשאר לדעתי הרבה סיכוי להיכשל.
וגם אם כן, היה ותיקראני תקלה זו או אחרת ח"ו, אהיה תמיד שלם עם עצמי, כי מבחינה מקצועית עשיתי את כל - אבל כל - מה שהיה לאל ידי לעשות. וזה ההבדל !
אז אם יהיו תביעות ? אתמודד איתן. לא אשאר כופה על שמריי בחוסר מעש מתוך חשש מתביעות, שהרי אם כן, לא כדאי לך לצאת מפתח דלת ביתך שמא תדרוס בטעות משהו ותיתבע !
עד כאן בהיבט המשפטי/מקצועי
בהיבט מול הקהילה :
הדברים פשוטים מאוד.
תהיה עמותה.
יש ספר עזר מבצעי.
יש בטוח.
יש רשיון הפעלה.
יש תיאום פעילות מול הרשויות.
יש תקנות על פי חוק הרשות.
יש את התשתית האירגונית והניסיון המקצועי.
הדברים יתקיימו על פי מיתווה מפורט בספר העזר.
התקן הנכון לסיום קורס והסמכה, מוגדר היטב ואף מתקיים על פי הדברים בסיתוונית כיום.
יהיו בדיקות כשירות שנתיות לכושר טיסה מיומנויות ידע וכלים נחוצים, לכל אחד.
יהיו בדיקות כשירות תקופתיות לציוד. וכך ניפעל.
אנו מנפיקים הסמכות ורישוי פנימי - נכון לעכשיו- עם קבלת רשיון הפעלה מבצעי, נדאג לעגן את הרשוי שלנו מול הרשויות הבילאומיות.
מי שיהיה חלק מכל זה, יבורך. מי שירצה להצטרף, יוכיח שהוא ראוי מבחינה מקצועית ורמת ידיעות.
מי שלא יירצה להצטרף יישאר בחוץ. אנו לא מכריחים אף אחד.
אין נזק בדברים לאף אחד. יש רק תועלת לקהילה.
תודה
ושלום.
