כתב נושא: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח  (נקרא 24701 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק lirons

  • מנהל פורום
  • משחק בארגז החול
  • *****
  • הודעות: 10
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #320 ב- : April 15, 2013, 10:09:45 pm »
על הגבול
-----------
על הגבול של איבוד השפיות יצאתי לחפש משמעות
למדתי רבות בימי מסעותיי עם תרמיל על גבי בחולות

על גבול המצוק שנמתח מתחתיי הדופק עלה במהרה
נפרשתי מוכן ויצאתי הישר אל עבר עתיד לא נודע

על הגבול בין ישראל לירדן נדדתי במסע רוחני
כל אלו שבזו לי מתחתיי הצביעו לי על דרכי

על הגבול בקצה האוויר שעולה הרגשתי קצת לחץ גולה
אך על זאת התגברתי כי תיכף נצמדתי לצד שנשאר עוד מלא

על הגבול בקצה התנאים שעברו, לצאת עוד חשבתי כדאי
ותיכף ויתרתי ואז גם אמרתי שאני די אוהב להיות חי

על הגבול בין דמיון למציאות, בין נשמה לגוף
חלום שחלמתי הפך אמיתי, חלום שחלמתי ריחוף

מנותק רולי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 4015
  • מין: בן
  • +MARGARITA GIN CARRERA
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #321 ב- : April 15, 2013, 11:27:50 pm »
ריח גומי שרוף. תמיד שמעתי על ריחות. ואצלי לא היו עד היום. כבר מכין את הנחיתה. שעה וחצי... לא רע. אבל הקרוס יהיה קצר. לא נורא.
מהאזור של המגרש הכדורגל של כפר קמא עולה ריח של גומי שרוף ואני נדבק אליו. הגלייד עם סינק בלתי ניגמר , ניגמר בסוף בריח גומי שרוף, עולה עוד 850 מ ששווים מיץ אשכוליות אדומות בארומה-צמח . אני אוהב ת'ריח.
מרחף כרוני עכשיו עם מצנח

מנותק צוק

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 1307
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #322 ב- : April 25, 2013, 07:27:21 pm »
יום שבת 6.4.13
רום כבר הרבה זמן לא בא לחפ"ק אותי בטיסות, אבל היום הוא במילא קם מוקדם לעבוד בכדור פורח, וחברה שלו בקיבוץ, אז יאללה יום כיף, והוא יוכל גם להשגיח על קרמבו.
אוף, נחיתה למטה, ולעזאזל עם המעיל וחגורת הציפה המתנפחת, חם פה!
אני יכול להאשים רק את עצמי כי אני יודע שהמיתרים של הדלתא בעייתיים, אבל בכל זאת הצלחתי להמריא עם קשר בחלק העליון של המצנח, ולקרוע מיתר באוויר בנסיונות לפתוח אותו, מה שכמובן מביא אותי להחלטה לנחות, ואפילו הצריך קצת ביג אירס (שלא יהיה לאף אחד ספק שזה היה יזום )
טוב מה עושים עכשיו? לאלתר תיקון בשטח, לעכב ולמרוח את אח שלי וחברה שלו, או ללכת הביתה מוקדם יחסית אבל רגוע, ולנצל מה שנשאר מהשבת?
תוםתום תודה על חתיכת מיתר מ'צוקמק שהבאת לי רבע שעה קודם בעמדה.
מניף בשדה למטה, העברתי את המיתר המתוקן מסביב לשניים האחרים שיוצאים מאותו אחד ראשי... איזה שטות.. יש סיכוי שאני ברגעים אלו ממש מפספס את החלון של היום.
נשימה עמוקה, אני פותח את המיתר, מעביר כמו שצריך, קושר שווה, וכל טקס ההנפה ווידוא מחדש.
כשעה מאוחר יותר, בגובה 780 מטר, ברוח עם רכיב צפוני משמעותי,  אני מתלבט אם לחזור שוב להר או לצאת עם מה שיש. ליאור עם מצנח ירוק לבן, בערך 300 מטר לפני מעל ההר עולה בטרמיקה חזקה, ויותר חשוב רחבה. זה משכנע אותי ללכת נגד הרוח והאינסטינקטים שלי ולחבור אליו. בדרך אני חוצה כמה טרמיקות נחמדות, שללא ליאור מול הפרצוף הייתי בכיף נעצר עליהן.
הטרמיקה מאוד רחבה ויש לה כנראה כמה מוקדים, אני החלטתי להסתובב  איזה 50 מטר לפני ליאור, אבל בכל זאת ימינה כמוהו, נראה שהוא שם לב שאני עולה קצת יותר מהר ממנו, כי הוא משפר כל פעם קצת אליי. אנחנו כבר הרבה יותר קרובים, באותו הגובה, אבל עדיין במעגלים נפרדים.
ואז מגיע הסיבוב שבו שנינו מבינים ללא מילים שעדיף להתאחד, כשאנחנו עם הפנים אחד מול השני כל אחד מרחיב טיפה את הסיבוב, ואנחנו עוברים מטרים ספורים אחד מהשני, אבל בטבעיות, ללא שינוי חד של המסלול, ומשלימים סיבוב אחיד.
זאת ממש לא הפעם הראשונה שאני מטרמל עם מישהו, ואני לא מתרגש יותר מידי, אבל בכל זאת בכל סיבוב מתואם כזה יש משהו, משהו עמוק יותר מחוקי הדרך בטרמיקה, גרעין מסוים, בעל הרבה שמות והרבה צורות, משהו כמעט מיסטי, רוחני. ואולי אני סתם נסחף?
אנחנו ממשיכים בתיאום סביר עד 1200 שם אני מחליט דרומה, וליאור מזרחה.
צפונית לטמרה אני עובד עם טרמיקה לא חזקה ולא מסודרת, סה"כ אני עולה, אבל לא מצליח למצוא מרכז מסודר לשבת עליו.
600 מטר מזרחית לי אני רואה להקת חסידות בעמוד יפה, עולות יותר מהר ממני משמעותית. הן קצת יותר נמוכות ממני, במורד הרוח, אולי אני יכול להגיע אליהן, אבל זה הימור לא קטן. זה נשמע כל כך רומנטי ומזמין, אבל אני יודע שקשה מאוד לסמוך על הציפורים, לא כל מה שהן מטרמלות עליו בקלות מתאים למצנח המגושם שלי. יש להן רדיוס סיבוב קטן יותר, קצב שקיעה איטי יותר, כבר נפלתי בפח הזה לא פעם, אני ממשיך בשלי, ומצליח להוציא כמה סיבובים שלמים פחות או יותר בפלוס 1, עד שאני מאבד גם את זה ועובר לגלישה ברוח גב. שוב מוצא משהו לא מסודר, חורק שיניים. 20 מטר מעלי חסידה בפול ס.ס. לעמוד ההוא, שכבר יותר גבוה ממני, ואני בשלי, עוד סיבוב מקוטע, ועוד כמה ביפים קצרים מידי, עוד סיבוב אחד ואני משתכנע לבדוק את האזור עם הציפורים.
טרמיקה לא חזקה במיוחד אבל סוף סוף הואריו בניגון אחיד ולא בשיעולים. החסידות כבר נעלמו, למה לא הקשבתי להן קודם?
מינוס 3 כבר גורם לי לדחוף את הס.ס. עד הסוף. מינוס 4 זה פשוט לא פייר! איך כל הגובה שאספתי בשיניים מתבזבז כל כך מהר, באמת שבא לי לבכות.
אני כבר מתחיל להשלים עם נחיתה במולדת, נראה אם ניב בבית...
כמה אני מעל הקרקע? 100? 50?
הסינק הולך ופוחת, אני מרפה מהספיד בר, מינוס אחד, מינוס חצי, אפס, קצת ימינה, זה מהיר אבל בכל זאת הדרגתי באיזשהו אופן, משדר שזה רחב עוד לפני שאני לגמרי בפנים.
אחת, שתיים, שלוש, יאללה זה מספיק, סיבוב הדוק, ועוד אחד, פותח אל החזק רק קצת, לא מסתכן בנפילה לצד השני.
הקרירות הזאת מרגיעה, העמק בטווח גלייד, ב-1000 מטר באמת שאפשר לנשום לרווחה.
אלו בטוח לא דיות, אולי עקבים? חבל שאני לא יודע לזהות. זה מפתה לנסות ולטוס ממש איתם, אבל הם לא בהכרח מתמרכזים על הליבה החזקה ביותר, פתאום הם עוברים לשמיניות, מחליפים כיוון, בכלל עסוקים בריבים ומרדפים. תודה רבה, היה נחמד, בחזרה אל הספיד בר.
עוד טרמיקה טובה קצת לפני המחצבה השחורה. ושוב הציפורים האלו מסביבי אבל לא ממש איתי, הפעם אני אפילו לא מתייחס, ממורכז לי בתוך עצמי.
שדה נחום, בית שאן, הרוח פה כמעט מערבית לגמרי ודי חזקה, שוב סינק, את בית שאן אני כבר לא אעבור ממערב, ככל שאני מאבד גובה אני משפר מזרחה לרוח גב, לסחוט עוד כמה קילומטרים.
לפי הסחיפה של הרוח היא השתחררה מהאזור של המאגר הזה, לא חזקה ולא מסודרת במיוחד, אבל זה מה יש. שוב הציפורים הלא מזוהות האלו, די קרובות אלי. נראה שהן לא כל כך מפחדות. יכול להיות שזו אותה השלישיה מקודם?
היא בסיבובים ימינה, אני בסיבוב ימינה.
ואז מגיע הסיבוב שבו שנינו מבינים ללא מילים שעדיף להתאחד, כשאנחנו עם הפנים אחד מול השני כל אחד מרחיב טיפה את הסיבוב, ואנחנו עוברים מטרים ספורים אחד מהשני, אבל בטבעיות, ללא שינוי חד של המסלול, ומשלימים סיבוב אחיד, ואחריו עוד אחד. היא מיישרת וממשיכה הלאה,
אני נשאר לבד עם המשהו, המשהו המיסטי, הרוחני, המשהו שכל מילה נוספת עליו רק מקלקלת.
גלייד עם הרוח, מינימום סינק, נווה איתן? מעוז חיים? טרמיקה מעל כביש ה"מינוס 200", אני לוקח את הסיכון של לנחות באמצע שומקום, סיכון שמשתלם לי כשאני עובר מעל מאגר ה"קלח" המצופה פלסטיק. הצל שלי כנראה מפחיד להקה קטנה של שקנאים, שהלבן שלהם בוהק על רקע המים הכחולים- ירוקים. אני משפר את הזווית של מצלמת הקסדה כלפי מטה. הם ממריאים ומיד מסתדרים ב-וי, רק כדי לנחות בצד השני ולהשאיר שובלים מקבילים של קצף על המים.
בשלושת הטרמיקות הבאות הסחיפה, באופן די מפתיע, נהיית הרבה פחות חזקה ויותר דרומית, מה שמוריד ממני את הבעיה הטיפשית הזאת שנקראת גבול, ונותן לי את הפרווילגיה להמשיך ולהתעקש על הטרמיקות אפילו שהן חלשות.
בסופו של דבר אני מוצא את עצמי קצת דרומית למחסום הבקעה, ליד הכפר ברדלה, ומנופף בידיים מול עשרה ילדים מקומיים כמו ציפור, מנסה להסביר להם מאיפה באתי...
בבית אני דבר ראשון בודק את המצלמה, ומגלה כמובן שהיא נכבתה עוד לפני מולדת.
לא נורא, זה אחלה תירוץ בשביל לכתוב סיפור טיסה.
אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה...

מנותק רולי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 4015
  • מין: בן
  • +MARGARITA GIN CARRERA
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #323 ב- : May 07, 2013, 11:45:08 pm »
פתאום אני מגלה שהתא מטען פתוח..מסתכל פנימה וההוק 2 איננו. .... מרגיש כאב בכל הגוף. עוד פעם קורבן של גנבה. מרגיש חום ... מזיע. ותוך כדי ההרגשות עצובות מצליח להכנס להיגיון..... באוטו שלי אין תא מטען... זה היה באוטו הקודם. לברלינגו יש לו דלתות....
מיתעורר.... קם מהמיטה, רץ למעטה, פותח את האוטו ומביא את הציוד הביתה ו ממשיך לישון.
 סיוט  של ממש.
זה קרה לי היום.
מרחף כרוני עכשיו עם מצנח

מנותק אבי שאול

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 1802
  • מין: בן
  • זבוב זבוב אבל ... יש כנפיים
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #324 ב- : May 12, 2013, 12:27:56 am »
פתאום אני מגלה שהתא מטען פתוח..מסתכל פנימה וההוק 2 איננו. .... מרגיש כאב בכל הגוף. עוד פעם קורבן של גנבה. מרגיש חום ... מזיע. ותוך כדי ההרגשות עצובות מצליח להכנס להיגיון..... באוטו שלי אין תא מטען... זה היה באוטו הקודם. לברלינגו יש לו דלתות....
מיתעורר.... קם מהמיטה, רץ למעטה, פותח את האוטו ומביא את הציוד הביתה ו ממשיך לישון.
 סיוט  של ממש.
זה קרה לי היום.


רולי אם לא היית היו צריכים להמציא אותך  ;D
הספורט הזה מתאים לאנשים עשירים-מובטלים -פנסיונרים
כל השאר סובלים משבת לשבת

מנותק איתן שבירו

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 1360
  • מין: בן
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #325 ב- : May 12, 2013, 11:08:52 am »
רולי
אתה מטפל בעצמך ,? מקבל סיוע מהמדינה ?

אם לא אז תדע שמגיע לך סיוע , כל זה כי יש לך את כל הנתונים!!  lugh

מנותק רולי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 4015
  • מין: בן
  • +MARGARITA GIN CARRERA
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #326 ב- : May 12, 2013, 12:00:28 pm »
רולי
אתה מטפל בעצמך ,? מקבל סיוע מהמדינה ?

אם לא אז תדע שמגיע לך סיוע , כל זה כי יש לך את כל הנתונים!!  lugh
תגיד שבירו..... אתה לא חולם?...אתה יודע שהסיוטים הם ביטוי של פחד לאבד מה שאתה אוהב?? ;)
מרחף כרוני עכשיו עם מצנח

מנותק רולי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 4015
  • מין: בן
  • +MARGARITA GIN CARRERA
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #327 ב- : June 03, 2013, 11:38:38 pm »
200/300 מ  מעל המנזר, 900 מגובה אני מתרמל כדי להגיע ל950 שקבעתי גובה יציאה להיום. ב1200 מתרמלים צחי, גל, אלדד ,איתי אלמוג ואביב,אולי אני אגיע לגובה שלהם?
אני יודע שאני לבד בתרמיקה שלי ובכל זאת ששמעתי רולי  בצעקה.. לא יכלתי אלה לסובב את הראש 360 אופקי ואנכית ולחפש למי הפרעתי , מי חתכתי. שדיברתי  באבו ג'אמל עם צחי גם הוא 300 מעליי שמע את הצעקות בברור . רולי רולי רולי כמה פעמים. גם הוא חיפש אבל אני לבד.... חברים מחרשים שזיהו את המצנח שלי הפעילו כל הקבוצה של מטיילים שעשו סובב תבור. כולם ביחד. והאמת שהיה די מפחיד...
מרחף כרוני עכשיו עם מצנח

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #328 ב- : June 17, 2013, 03:34:49 pm »
כבר חודשיים לא נגעתי במצנח והשבת הגיעה. ההתלבטות מביאה אותי להלטה על מבוא חמה כן בלי קרוס אבל בלי נסיעה ארוכה 5 ק"מ מהבית.
מגיע לעמדה על הקרקע מספר גלשנים ומשה אחד עם מצנח, הרוח פעילה אבל לא חזקה מדי להמראה אני שואל את משה למה אף אחד לא באויר והוא עונה לי שהוא רק עכשיו הגיע ומיד הוא ממריא. אני פורש והוא ממריא אחרי שנים שלושה סיבובים הוא בדרך אל הכינרת או למנחת שם למטה. גומר לפרוש ויוצא לאויר, המראה טובה וקטה ותוך כ-5דקות אני כבר ב600 מטר הכל עולה ואני בטיול לכפר חרוב לצילומי אויר, כשהגובה כבר 700 מטר. אחרי כ 10 דקות מעל כפר חרוב נכנס לסינק שמריח טרמיקה עצבנית ואכן במכה אני עובר ל +10 , מתחיל לחזור לכיוון מבוא חמה ושוב הסינק החזק שמבשר לי עוד טרמיקה עצבנית. שמנערת אותי ומרימה אותי שוב לגבהים שאינם רגילים באתר זה. מתקרב למבוא חמה ובוחר להיכנס אל מעל הכביש ולנחות לידו בשקט. אחר כך שואל את עצמי האם משה נתקל בטרמיקה אלימה כזו כשהחליט לצאת לכיוון הכינרת?

מנותק צוק

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 1307
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #329 ב- : June 19, 2013, 11:10:01 pm »
ארבע וחצי אחרי הצהריים, סיבוב האכלה אחרון של הדגיגים, מת כבר לסגור את היום המעיק הזה.
היי הנה שקנאים.
שקנאים??? מה שקנאים עכשיו? הם לא יודעים שנגמרה העונה, כבר אין שומר ציפורים, כולם כבר בבית, אני לבד בשטח...
יש איזה 25-30 מחולקים לשתי קבוצות, הם די נמוכים, 20-30 מטר מהקרקע, וטסים לכיוון מערב.
הרוח כבר קצת נרגעה, אבל עדיין כ-25-30 קמ"ש, הם נאבקים נגדה, טסים ישירות מולה ומנפנפים במרץ.
200 מטר מערבית אליי הקבוצה האחורית נכנסת לטרמיקה ומיד מסתובבת שמאלה. וואו, יש פה איזה פלוס שתיים פחות או יותר, יפה להם בשעה כזאת להתחיל לטרמל, יאללה דפקו שעון ולכו כבר הביתה... אבל הם עולים יפה, אפילו מבינים שהם יכולים להפסיק לנפנף תו"כ טירמול. תוך שני סיבובים גם הקבוצה הקדמית עושה אחורה פנה ומתברגת בסיבוב ימני. ימני? הלו חוקי דרך...
הם בינתיים בגובה יפה של איזה מאה מטר, ונסחפים מעליי חזרה מזרחה, אני לא יכול להסתכל כשהם מול השמש, אבל כשהם עוברים אותה אני רואה שכולם חוץ מאחד, ההכי נמוך, כבר עברו לסיבוב שמאלי.
אני תוהה לאן הם ימשיכו אחרי הטרמיקה הזו? מצד אחד היא לוקחת אותם לכיוון המאגרים הגדולים שלנו, מצד שני הם קודם טסו בדיוק בכיוון ההפוך. לך תדע, ברגע אחד הם עושים ביגאריס ונופלים על איזה אגם.
גם האחרון קולט סוף סוף ומשתלב עם כולם בסיבוב שמאלי.
יש להם כבר איזה 400 מטר גובה, אבל הם נסחפו לקיבינמט, באמת שווה להם לחזור עכשיו?
פול ספיד סיסטם לתוך הרוח, הם עונים לי, כנראה שהם סגורים על הכיוון שלהם, זה כבר נהיה מעניין.
דווקא חודרים יפה, אבל מאבדים לא מעט גובה.
הכנפיים בתצורה שדומה ל"ביג אירס" שלהם, אבל לא יותר מידי, רואים שזה רק בשביל להתמודד עם הרוח.
והם מתמודדים... ומתקדמים... ומאבדים גובה, ומתקדמים... עוד קצת...
גיים-אובר, הגעתם רק לקו שלי, ואתם בגובה שבו התחלתם קודם לטרמל, 200 מטר מערבה מכאן!
יאללה יאללה, קצת צפצופים, קצת מחיאות כפיים, תתחילו לנפנף, החזקתי מכם יותר מזה.
 
הטבע הוא מדהים, אפשר ללמוד ממנו המון, אבל אחרי הכל, מוח של ציפור הוא עדיין רק מוח של ציפור...

אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה...

מנותק צוק

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 1307
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #330 ב- : July 01, 2013, 11:44:14 pm »
חורף, כמון, הרוח עם רכיב צפוני וקרובה למגבלה עליונה.
אף אחד לא ממריא וכולם מחכים.
אני עומד עם צחי, מנסים להבין את התנאים, יש טרמיקות או שזו רק רוח?
אני באופטימיות הרגילה טוען שיש טרמיקות, צחי אומר שזו כמעט רוח נטו, באחזוי לחות כאלו, אם הייתה פעילות כלשהיא, היא מייד הייתה יוצרת עננים.
להקת עגורים מתקדמת לכיווננו ממזרח, מסודרת במבנה ראש חץ, מנפנפת בכנפיים.
אצלנו בעמק נדיר לראות עגורים, הם משאירים את אזור הבריכות לשקנאים כנראה.
אנחנו עוקבים אחרי הלהקה, אין שם יותר מעשרים.
והופה הם בסיבובים יפים, אחידים, כל הלהקה כגוש אחד, כמו שעגורים מטרמלים.
"אתה רואה! אמרתי לך שיש טרמיקות!"
"חכה, העגורים לא יודעים מה זה רכס, הם רק חושבים שהם בטרמיקה, תראה איך הם ימשיכו להסתבוב עד שהם יצאו מהעילוי של הרכס"
והם מסתובבים ומסתובבים, נסחפים מערבה ברוח המזרחית הערה, צוברים גובה די יפה עד ש... הם מגיעים מעל היישוב, יוצאים מאזור העילוי של הרכס וחוזרים לנפנף במבנה החץ שלהם.
העגורים כנראה דילגו על קורס רכס ועברו ישר לטרמיקות, לא פלא עם מה שקורה בנתניה ;)



עולים לתבור, כמה חברה ברכב, "נו מה קורה, אתם חושבים שכבר יש תנאים שם למעלה?"
"הנה יש ציפור באוויר!" רולי מצביע.
"רולי זאת אנפה, אין לה מושג מה זאת טרמיקה..."
"טוב נו, אבל היא בטח מעולה בהנפות" חיוך של רולי ;D
אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה...

מנותק צחי רייל

  • מנהל פורום
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *****
  • הודעות: 10310
  • מין: בן
  • ARTIK 4 29
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #331 ב- : September 05, 2013, 05:05:37 pm »
ממריא במשב קליל ומייד נכנס לעילוי, שתי שמיניות ואחריהן מתחיל סיבובים מלאים. תוך 3 דקות אני כבר רואה את הענן מתקרב והתרמיקה יציבה ונעימה על 3+. רגע לפני הענן טס לשוליים שלו ונכנס לערפל בשולי הענן, עוד סיבוב אחד בשביל הכיף ויוצא ליד הענן. כולם שיראו את התמונות יגידו "איזה יופי, איזה נוף", אבל רק החברים לרחיפה ידעו איזה יופי זה באמת כי היופי הוא לא רק הנוף.

יאללה גז לענן הבא ...
don't fly faster then your guardian angel

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #332 ב- : September 07, 2013, 08:29:23 am »
התחזית היא לצפוניות אבל מחליט לנסוע לתבור לפחות להיפגש עם החבורה ואולי לפתוח שנה חדשה. בכל זאת שלושה חודשים לא ריחפתי והמצנח זועק לאויר.
יום עם ראות מדהימה כמעט ללא אינוורסיה נוטע תיקוות. מגיעים לעמדה רוח חלשה מהתלת בין צפונית לדרומית כך שלנו האופטימיסטים ללא תקנה יש סיבה להתלבט את מתחילים ב PARAWAITING, בתפילות ובעיקר בניתוח הרוח, הרוח שלא מתחשבת בנו מתיצבת על צפונית. אז מתחיל הדיון שלפעמים נמשך יותר משעה "נשארים ומחכים או נוטשים את העמדה?" " הרוח תשנה כיוון למערבית? או נסתכן על משבים צפוניים בעמדה המערבית?" אני לא נכנס לדיון אלא מקפל את המצנח ומודיע שאני יוצא לעמדה הצפונית אחרי 10 דקות רוב החבורה, בעמדה הצפונית ואכן המשבים אמנם עדין חלשים אבל לפחות בכיוון הנכון אני פורש ומחליט להיות הWINDDUMMY , מגיע משב נכון המצנח כמעט לבד מתייצב מעל ראשי ואני באויר, נוף אחר , לא מוכר של התבור, המנזר מצידו הצפוני ואני זהיר רק שמיניות ב10 דקות הראשונות לחזור לתלם להרגיש את המצנח. צוק ממריא מיד אחרי עוד מצנח או שנים ממריאים ואני לא רואה יותר המראות, צוק תופס מיד גובה ואני מטפס לאט לאט. ב 1000 מטר אני יוצא דרומה כדי להגיע עד לגובה של כ 150 מטר מעל קיבוץ עין דור, מאתר עמדת נחיתה ומתחיל בהכנות. פיפס קטן ואני מחליט לנסות לתפוס את הטרמיקה אחרי שני סיבובים של פלוס חצי אני מתחיל לטפס ונרגע רק ב 850 מטר מעל עין דור ממשיך לגזית ושוב טרמיקה שמביאה אותי ל 1400 מטר עכשיו כבר האגו מתחזק ואני מתחיל לחשוב על משפטים כמו "גיל ותרגיל" או "חוכמת הזיקנה....  tumbup " עובר את מולדת עדין מעל 1000 ומסמן את ניר דוד לתחנה הבאה . אויר מחותחת סינק חזק ואני מוצא את עצמי נוחת מרוצה אחרי שעה ורבע בבית השיטה. מעלי מעל 1000 מטר צוק וגונן ממשיכים דרומה .... ביום שהתחיל עם המון סימני שאלה.

צוק (מלך) red_glider נחת בקליה אחרי כמעט חמש שעות באויר אני מקנא כי הייתי באויר ביום כזה ואם הייתי מצליח זה היה מגשים חלום ישן אבל הספורט שלנו מורכב מ 80% נסיון ו 20% מזל (או להפך ) והחוכמה הגדולה לשלב בינהם.   

מנותק רולי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 4015
  • מין: בן
  • +MARGARITA GIN CARRERA
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #333 ב- : September 26, 2013, 09:31:22 pm »
אמיר פעם שאל מה הרגע הכי אהוב בריחוף... או משהו כזה. עניתי בלי למצמץ - הניתוק מהקרקע-....ועדיין חושב כך.
הניתוק מבטה את ההפתעה של החופש... את היכולת שלנו לנצח את הטבע של בני אדם . ולטוס. הכל מתחיל בהמראה.

אבל הנחיתה?
ולא מדבר על נחיתות במצבי חירום. כל נחיתה.
נחיתה הייתה צריכה להביא סוג של אכזבה...אבל לא אצלי. אני מתאכזב בגובה 100 או 200 על פני השטח שהבנתי שניגמר. עובר לMODE נחיתה ונגמר האכזבה. עכשיו לנחות בשלום. מאיפה בא הרוח. עלולים באזור? יש מכשולים? לא לעשות S מיותר שהשתול אותי.. לא לצאת לפיינל לפני הזמן שהשדה תספיק לי.
ואז הקרקע עם הפלייר. 
תחושה של הקלה. תחושה של רגיעה. אפשר לנשום עמוק ולהתחיל לקפל. ולא חשוב עם זה היה בדיר אל אסעד, דבוריה או צמח. אפשר כבר להתחיל לתכנן את הטיסה של מחר..........
מרחף כרוני עכשיו עם מצנח

מנותק צחי רייל

  • מנהל פורום
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *****
  • הודעות: 10310
  • מין: בן
  • ARTIK 4 29
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #334 ב- : September 26, 2013, 11:09:57 pm »
מבחינתי יש רגע שמשתווה לרגע הניתוק מהקרקע, זה הכניסה לתרמיקה הראשונה של היום. תחושה של קיום הבטחה.
don't fly faster then your guardian angel

מנותק גונן גל

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 1181
  • מין: בן
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #335 ב- : September 27, 2013, 05:57:37 pm »
מה שכל כך יפה בספורט שלנו שגם אחרי שנים רבות חווים כל פעם חוויות חדשות.

היום גלשתי מהתבור לכיוון קיבוץ גזית. לאחר שחלפתי מעל הקיבוץ, הגעתי ליובלים של נחל תבור מדרום מזרח לקיבוץ בגובה של כ-500 מטר מעל פני הים התחלתי לחוש מצוקת גובה ולחפש עילוי.

בד"כ באזור ערוצי נחל תבור מתפתחות טרמיקות ואכן די מהר מצאתי אחת אך בהתחלה לא הצלחתי ממש להתמרכז עליה. לפתע אני רואה לא רחוק ממני באותה טרמיקה בז שכאילו קורא לי ומסמן לי איפה צריך להסתובב. הסתובבנו כך מספר סיבובים ועלינו יפה. בשלב מסוים איבדתי אותו ואז הופיע שוב לסמן לי את מרכז העילוי שהוא יודע למצוא טוב ממני. כך עלינו עד לגובה של כ-1,100 מ.

זה היה בהחלט שיעור מאלף שעזר לי בהמשך הטיסה מעל מבצר בלואר ועד גני חוגה.

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #336 ב- : October 04, 2013, 04:13:03 pm »
קי הונג הוא חבר טוב, מדריך רחיפה וטייס טנדם בטורי פיין - סן דיאגו כבר 20 שנה אולי יותר, עכשיו הוא הגיע לארץ ובא לבקר.
החלטנו לצאת לרחף התחזית מראה רוחות חזקות בכל הארץ רק ואפשרות רחיפה במבוא חמה בין 09:00 ל 11:00 .
אנחנו מתייצבים בעמדה ב 08:30 רוח דרומית חלשה עדין אין טרמיקות אז מחכים..... בתשע אני מחליט להמריא מחזיק בגובה העמדה בקושי קי מצטרף ואנחנו נלחמים לא לרדת מתחת למדרגה העליונה, בשיניים עולים לגובה העמדה. ובאפשרות הראשונה נוחתים בעמדה. עדין לא אורזים והרוח מתחזקת ( זאת הייתה התחזית....) פורשים מהר לפני שחזק מדי, קי ממריא ואני עומד לבד בעמדה וחושב האם אני צריך להמריא בתנאית מתחזקים, אני מתלבט והרוח לא מחכה, קי כבר בגובה 200 מטר מעל העמדה. חושב האם הייתי ממריא אם היו עוד מרחפים מסביב ? מה צחי היה אומר ?
אני יודע שכל החלטה לא תהייה טובה.
פתאום הרוח נרגעת קלות המצנח מעל הראש שלי ואני באויר, הכל עולה מסביב ואנחנו חגגים ב 400 ואחר כך 500 מטר מעל העמדה. מסתובבים על כל הרכס מעל כבר חרוב ושוב בחזרה שעתיים של משחקים באויר הכל עולה הרוח יציבה באזור ה 25 קמ"ש. חגיגה של שמים. אחרי הנחיתה קי זורח ואומר שמזמן לא נהנה כל כך מרחיפה.
אני אמנם נהנתי אבל לא בטוח שהייתי צריך להמריא.

מנותק צחי רייל

  • מנהל פורום
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *****
  • הודעות: 10310
  • מין: בן
  • ARTIK 4 29
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #337 ב- : October 04, 2013, 04:44:39 pm »
שעתיים רוח יציבה באזור ה25 דווקא נשמע לי אחלה רוח להמראה ולטיסה.
don't fly faster then your guardian angel

מנותק gavriel

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 686
  • מין: בן
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #338 ב- : October 04, 2013, 07:10:43 pm »
היום עלינו, נועם דיסקין, שי שרעבי ואנכי לעמדה (הר-סהרונים, כמובן).  שמים  4/8, קומולוסים יפים ורוח משבית, כרגיל, בין 15 ל 30 עם פיקים לכוון ה 40.  בהחלט רגיל למקום. אבל הרוח עם רכיב מערבי מידי.  (אידיאלי - צפונית נקיה). 
  נועם מנסה להמריא ראשון.  לא כל כך הולך לו ואני מתייצב.  בניסיון שני ממריא.   מרכס וצובר גבה.  שי קורא לי בקשר וממליץ  לבצע שמיניות במקום 360.   באחת השמיניות  המצנח רץ ימינה, קיפול ופלק !!! נפתח. האפסילון 5 עושה את העבודה.  שוב צובר גובה  ומחליט להמשיך עם הרכס מערבה, תוך חציית כביש הנפט וקו המתח. שם ס.ס ליתר ביטחון.
  עברתי !  הטיסה מערבה לאורך הרכס איטית בגלל הרכיב המערבי. יש גם התחזקויות של הרוח בגלל העננים שעוברים.
  מגיע לקיר ההפוך והר קטום.  זה המקום לצבור גובה ולצאת.  אני מחליט נגד בגלל הסחיפה לכוון איזור מבותר ומסתובב חזרה.
  הדרך חזרה מהירה מאד.  כמעט רוח גב.   רואה את שי ונועם עדיין בעמדה ומחליט לנחות ליד הרכב.  זה לוקח קצת זמן, כי יש עילוי חזק גם מחוץ לרכס.
   נועם ושי יורדים ברגל. הרוח התחזקה.

    יהיו עוד ימים.

מנותק צחי רייל

  • מנהל פורום
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *****
  • הודעות: 10310
  • מין: בן
  • ARTIK 4 29
    • דוא
בעניין: Re: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #339 ב- : October 04, 2013, 08:19:44 pm »
לזה דווקא אני קורא "לשקר לעצמכם" !!!

אין דבר כזה 15 עד 30 עם פיקים של 40,  זה 15 עד 40 !!!

הפרש משבים של 25 קמ"ש ופיקים של 40 זה אומר מעל המגבלות גם של מרחפים מנוסים.
אי שמירה על מגבלות במוקדם או במאוחר תביא לתאונה. אז הפעם היה מזל, אבל אין לדעת אם בפעם הבאה הוא לא יגמר.
don't fly faster then your guardian angel