כתב נושא: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח  (נקרא 24658 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק אדרי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 4308
  • מין: בן
  • נשיא "החרב המעופפת"
    • http://www.druper.co.il/d/preview/3232/3233
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #60 ב- : December 22, 2008, 05:38:06 pm »
עברתי היום על כל השרשור
אפשר לכתוב ספר לדעתי  lugh
צריך עזרה בהפצה יש לי קשרים בצומת ספרים  lugh
תענוג לקרוא וחבל שלא כולם כותבים  ???
אדרי
טוס גוזל חתוך את השמיים רק אל תשכח יש נשר בשמיים
http://www.youtube.com/my_videos?feature=mhum
http://www.druper.co.il/d/preview/3232/3233

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #61 ב- : December 23, 2008, 10:33:52 am »
יום חורפי בהר הארי,
אני מקדים להגיע. אורי איתי, העמדה ריקה והשמים מלאים קומולוסים קטנים קמוצי אגרוף, שטוחי בטן. הרוח על האף כ- 10 קמ"ש,אנו פורשים ויוצאים לדרך. בשלב מסויים אני מחליט לצאת מההר נגד הרוח אל העמק. מתקרב לענן נמשך אליו  ועוד דקותיים אני בחיקו, תלוי בבטחון מתחתיו, הלוך וחזור ממש סיפור אהבה. מסתכל לפנים ומצייר לעצמי את הקו הדמיוני של רחוב העננים. ומחליט לעבור לענן הבא. שוב אותו תרחיש ואני כבר כ 4 ק"מ מעמדת ההמראה. קצת מזרחית לעמדת הכמון, חוזר לגובה 1500 המטר. וממשיך לטייל ברחוב הענן הבא מעלה אותי לגובה 1700 מטר והבא אחריו שוב ל 1500 מטר ואני כבר 17 ק"מ מעמדת ההמראה . עוד ענן ואני איתו עד שמתפוגג ונוחת לא רחוק מטבריה עילית כ 22 ק"מ מהעמדה עם חיוך גדול של אהבת העננים.
כשהדרך קדימה משורטטת בשמים, לך איתה!


מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #62 ב- : December 24, 2008, 03:27:28 pm »
אליפות ישראל – הר השאבי
אחרי שעתיים של המתנה אבי "פותח חלון " ומתחילים בהמראות המשימה חוקוק, דרך כחל.
הכי רחוק שהגעתי מכאן עד היום, היה בשדה הנחיתה למטה ליד "המוביל" כל האריות מושכים לפסגה המערבית לעמדה אז אני בורח ונשאר מעל העמדה, הם עולים לאט, לאט ואני..... יורד ומרכס קרוב לעמדה. פיפס קטן בכנף שמאל ואני שומר גובה, עוד קצת ריכוז ואני מחליף את השמיניות בסיבוב מלא. סיבוב ועוד סיבוב, אני כבר 200 מטר מעל העמדה עוד 5 סיבובים ואני מתקרב לענן מביט מערבה וכל החבורה, קטנים, קטנים למטה. עכשיו מתחיל לתכנן את המסלול, כיוון כללי למרר, ואני עדין אוסף גובה. ב 1200 אני שם לב שמערבית לי ענן קומולוס גדול שבסיסו נמוך ממני בכ 300 מטר. בורח ממנו לכיוון צפון ואחר כך מזרח והענן כאילו רודף אחרי.
בנתיים אני מעל מחנה הצבאי של עמיעד גובה של 500 מטר, עכשיו מאבד גובה וגולש לעבר כחל והענן שהתחיל להוריד גשם, עדין רודף אחרי. נוחת ליד תחנת הדלק של כחל, מזנק על המצנח מקפלו במהירות שיא ומקלל את הגשם הזה שלא איפשר לי לסיים את המשימה.
אל תיתן למשימה - להעבירך על דעתך.

מנותק צחי רייל

  • מנהל פורום
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *****
  • הודעות: 10310
  • מין: בן
  • ARTIK 4 29
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #63 ב- : December 24, 2008, 04:22:03 pm »
ליגה בתבור (1995).

כמו בכל ליגה נפגשים בדוברת ב 9:00, הוחלט על התבור, המשימה תבור - מבוא חמה מינימום זמן.
עלינו כולם לעמדה הישנה בתבור כדי למצוא רוח של 1.5 קמ"ש על האף ובלי משב אחד לרפואה, כולם עברו מיד למצב של ישיבה וסיפורי בדיחות, אחרי כשעתיים שכלום לא השתנה מבחינת הרוח יריב התחיל לפרוס את המצנח וכולם מייד עברו מסתם לצחוק ללצחוק על יריב והאופטימיות שלו.
יריב הכין את המצנח בשקט לאט וביסודיות, נרתם והתמקם בעמדה, כמו שיריב נעמד עם הגב למדרון נכנס משב של כ 15 קמ"ש ויריב הניף ישר לתוך טרמיקה, הסתובב בתרמיקה עד 1400 ושלוש דקות בלבד אחרי ההמראה הודיע בקשר "1400 יוצא". העמדה הפכה לשדה קרב כולם רצו לצאת ועכשיו.
כשיריב נחת במבוא חמה 45 דקות מההמראה היו עוד מתחרים שלא הספיקו להמריא.

יש כאלה שפשוט יש להם את זה !
don't fly faster then your guardian angel

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #64 ב- : December 25, 2008, 02:45:30 pm »
הרבה דיברו על אפקט כינרת
ואני הגעתי פעמים רבות לנסות ברוב הפעמים העילוי העיקרי היה הרכס של מבוא חמה וגם אם התרחקתי, ועליתי זה עוד לא היה הסיפור האמיתי.
זה היה בתחילת אוגוסט הגעתי עם איצקו לאתר ההמראה אנחנו פורשים ממריאים והרכס כרגיל מרים קצת, אני מחליט לצאת מערבה, ואחרי  שעוזב את אזור ההר אני מתחיל לאבד גובה אבל שומר על כיוון, אומר לעצמי הפעם אני נוחת על קו המים ולא בשדה הנחיתה.
מגיע לקו המים בגובה של 100 מטר מעל הכינרת ואז הרעד הקל הזה עם ציפצופו האיטי של הוריו ואני מתחיל לעלות, בגלל הפחד לנחות במים אני עושה שני סיבובים באזור קו המים ומוצא עצמי מרוויח ביושר 35 מטר, הכל מסביב עולה, גם הביטחון שלי אז ממשיך ישר אל מעל הכינרת וכל הזמן עולה בערך 1 מ' בשניה, עוד 5 דקות ועוד 250 מטר, חוזר לאחור עד קו המים והפעם כבר גבוה ובטוח עולה עד 1200 מטר ונמצא הרחק מעל הכינרת. השמש שקע והאוויר שלא שמע על כך ממשיך לשאת אותי בגבהים.
אני פונה בחזרה למבוא חמה ומגיע בגובה של 900 מ' עם "אוזניים גדולות" כי לא רוצה לנחות בחשכה מוחלטת.
מאז כבר חוויתי את "אפקט הכינרת" מספר רב של פעמים אך אף אחת לא תשווה לפעם ההיא.

מנותק אמנון

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 379
  • מין: בן
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #65 ב- : December 27, 2008, 08:30:13 am »
שלום לכולם!

אני זוכר היטב את אותה הפעם הראשונה בה חוויתי את אותו "אפקט כינרת" המדובר.
זו הייתה גם הפעם היחידה.
אחרי פעמים רבות אין ספור של נסיעות שישי אחה"צ, אחרי העבודה ועם יגאל גולן הבלתי נלאה, היינו מגיעים כשעה לפני השקיעה, מתארגנים וממתינים לירידת הרוח (שלפעמים לא הייתה יורדת בכלל) ומבצעים טיסה שלרוב הייתה מסתיימת בנחיתה למטה.

פעם אחת חשתי ברעד העדין המיוחד הזה שאבנר כתב עליו והמשכתי אל הכנרת. לא שוקע ולא עולה - "0" וככל שהתקרבתי אל קו המים התגבר במקצת העילוי עד כדי 1 + והרעד היה כמו ליטוף מזמזם. זהו! ידעתי שזהו האפקט המיוחל!
צפנו כבלונים מעל הכנרת ולאן שטסנו פשוט לא ירדנו!
החושך שירד על האזור אילץ אותנו לנחות. זכור לי החיוך הגדול המרוח שלי ושל יגאל, ממש כמו בקרוס הראשון מזכרון למבוא חמה, שגם עליו טרם חזרתי.
+++++
ולסיפור הקודם על אותה אליפות ישראל מהשאבי עם שאבי חנין הנערץ ניהל.
גם אני הייתי מתחת לאותו ענן גשם ואורן גרוסמן גם. ה"פוטורה" שלו התמלאה מיים בטיפים והורידה אותו לנחיתה ליד עראבה. ה"קונטסט" הנאמן שלי דחה היטב את הטיפות וכשעברתי את קו הררית פסק הגשם. בנחל עמוד הפציעה השמש המחממת. השתקפות השמש על טיפות המים שניגרו מעל החופה הם מן המראות הצרובים לעד בזכרוני.
הגעתי לגול שעל שפת הכנרת שם כבר המתינו יריב בן טובים ואיתי אלמוג.
+++++   
אני מצטרף למשה אדרי ותומך בהוצאת ספר על כל הכתוב כאן.
בתנאי כמובן שיחולקו תמלוגים כמקובל. כל הזכויות על משפט המפתח שבפתיחת הספר הזה שמורות לי..

שבת שלום וחג שמח!
אמנון
« עריכה אחרונה: December 27, 2008, 08:34:11 am על ידי אמנון »

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #66 ב- : December 27, 2008, 11:11:37 am »
בפעם ההיא הגענו א' ואני ביחד מעל הכינרת,
השמש שוקעת וכל אזור העילוי מעל הכינרת "חיתחותים חיתחותים" וכשלי לא נעים אני לא נשאר. אז בורח מהאזור הזה אל שדה הנחיתה, א' גבוה ממני ועוזב אחרי אז אני מאבד איתו קשר עין. אני מסתובב ופני מערבה אל השמש בשלהי שקיעתה. כך יורד לאט ונהנה מכל רגע.
א' שהיה גבוה ממני המשיך יותר עמוק לכיוון ההר. כשנחתי צועקים לי הייתה תאונה ומצביעים על קבוצת אנשים כ 300 מטר מזרחית לי, ליד קו המתח גבוה.
אני מסתכל למעלה ומחפש את א' ולא רואה אותו.
שלושה שבועות אחרי זה הוא יצא מבית החולים ולא חזר לטוס יותר.
לשאלתי מה קרה הוא מספר לי שבגלל שהחשיך הוא רצה לאבד גובה מהר אז התקרב להר וכשהחל לחזור לכיוון שדה הנחיתה פתאום הופיע לו קו המתח הגבוה, משיכה חזקה כדי לא לפגוע בחוט החשמל הביאה אותו בסיבוב חד אל המפגש הקשה עם הקרקע.
כשהראות ליקוייה – מקדמי הבטיחות חייבים לגדול.

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #67 ב- : December 28, 2008, 11:45:43 pm »
זיכרון היה תמיד אתר שפחדתי ממנו,
לא, לא מההמראה אלא מהתנאים הקיצוניים קרוב לבתים וגובה נמוך לשדה נחיתה אופרטיבי. נכון שלא הגעתי הרבה ל"זיכרון" י אני עצלן צפוני ידוע, כך שחוסר הניסיון הצטרף לפחד הבסיסי.
היציאה הראשונה לקרוס הייתה באותו יום בו עליתי בטרמיקה לגובה של כ300 מעל העמדה ואודי אומר לי בקשר "בוא נצא לטייל". כך אנחנו יוצאים ביחד אולי 30 מטר בינינו ומתקדמים לכיוון דרום מזרח. ל"גבעת עדה" הגענו בגובה 600 מטר, כמעט בלי סיבובים כשאנחנו מדברים בינינו, בצעקות ולא בקשר.
אז אודי צועק בוא נרד כאן יש שם קיוסק!!!!
אחר כך על כוס קפה הוא הסביר שממילא הוא ראה שהכיוון הוא ואדי ערה וג'נין אז עדיף קיוסק.

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #68 ב- : December 30, 2008, 04:06:46 pm »
לא הקשבתי לרוח

כשהמראתי הרוח הייתה עוד סבירה בין 15 ל20 קמ"ש, רבים המריאו והתבור הזכיר נחיל דבורים עם כ 25 מצנחים, סייקל עולה סייקל יורד אחרי כל סייקל מתמעטים המצנחים. חלקם יוצא לקרוס וחלקם יורד לדבוריה. אני לא מצליח לעלות גבוה מספיק אז מחזיק בשיניים. אחרי בערך שעה וחצי אני לבד מעל ההר, פני אל הרוח החזקה וכמעט לא זז.  ממגיע סייקל של עילוי ואני בגובה 700 ( גובה שאף פעם לא יצאתי בו בתבור) . שני סיבובים ואני כבר מעל כפר תבור, עובר את אזור הרוטור ונרגע.
עכשיו אני במהירות קרקעית של 80 קמ"ש עש חשבון שהרוח בין 45 ל 50 קמ"ש והשמיים זה לא המקום להיות בו. מוצא שדה ליד כפר קיש, ופונה אל הרוח כך שאני טס לאחור במהירות של כ 20 קמ"ש, למזלי השדה גדול וגם זה שאחריו...... משנן את השיעור שהעביר לי פעם טל קנב " ברוח חזקה, לחרב את המנצח במשיכה חזקה במיתרי C יחד עם הנגיעה בקרקע".
מבצע נחיתה לדוגמא ורץ לזנק על המצנח שלא יתפוס עצמאות.
מקלל את עצמי, על עקשנותי ועל כך שלא הקשבתי לרוח.

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #69 ב- : December 31, 2008, 10:38:36 am »
יצאנו מהר הארי,
אורי ואני לטיסה רגועה, הדרום מזרחיות הובילו אותנו לאורך המצוק עד 200 מטר מעל המצוק. עולים ויורדים, נהנים מהריחות המתוקים של הקידה השעירה העולים עם הטרמיקות. מעל דיר אל אסד פונים אל העמק בגלל שלא רוצים לעבור מעל השטח הבנוי, מעל העמק אוספים קצת גובה ואנחנו בסביבות ה700 מטר ממשיכים לכיוון מערב הרוח משנה כיוון למערבית ומתחילים לאבד גובה. טיסה די שגרתית, ממערב למג'ד אל כרום אורי נוחת ואני מרגיש טרמיקה קלה אני מתחיל להסתובב ושם לב שהוריו לא עובד, ממשיך עם הטרמיקה עולה ונגרר לכיוון מזרח והוריו לא עובד. מחליט להמשיך עם הטרמיקה, והיא מביאה אותי בקו ישר מעל כרמיאל. עדין אוסף גובה ולא יודע באיזו מהירות. מתחילה דילמה האם לעבור מעל כרמיאל או לפנות צפונה ולנחות. עוד סיבוב ועוד אחד ואני מקבל אומץ להמשיך. בבטן קצת צובט לעבור מעל השטח הבנוי (בלי הוריו) אבל אני עדין עם אותה טרמיקה ועדין עולה. מעל מכמנים אני  כבר גבוה ולא יודע כמה גבוה, מחליט לא להמשיך ולסחוט את המזל אלא לטוס לעבר כמון ולחזור לרכב במנחת שזור.
אחרי עוד חצי שעה אני ליד הרכב ועוד מספיק לנסוע לאסוף את אורי.
כמה חשוב לפעמים לטוס ללא מכשירים

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #70 ב- : January 01, 2009, 12:18:49 pm »
היום הזה התחיל נחס.
בתבור הרוח דרומית כ 15 קמ"ש אני ממריא ראשון ומפקשש את כל הטרמיקות. תוך כ 10 דקות אני בדבוריה מקפל את המצנח ומקלל את אבי הרוחות שילך לכל הרוחות, כאשר למעלה דבוקה של כ 20 מצנחים עוטפת את ההר.
למזלי יש לי איסוף מידי ותוך 30 דקות אני פרוש שוב בעמדה. מתארגן לטיסה. רוב החברה שהיו באוויר נמצאים בשלבים שונים של קרוס. הרוח כבר 20 קמ"ש קצת יותר מערבית ואני ממהר לצאת. תופס גובה די מהר ואחרי כ 15 דקות אני כ 200 מטר מעל העמדה, הרוח קצת יותר חזקה. עוד סיבוב ואני מוצא עצמי צפונית לעמדה בלי יכולת לחדור, אני רואה כ 100 מטר מעלי את מיכל חוזרת מערבה בקושי חודרת.  אני מחליט לברוח מזרחה, מעל כדורי תופס טרמיקה ומסתובב בה, כך שמעל כפר קמא אני כבר ב1300 , וממשיך מצפון לשרונה לכיוון טבריה עילית, כ1000 מטר מערבית לי אני מזהה את אמנון הוא כ 500 מטר מעלי ובאותו כיוון. מעל הזורעים אני כ 100 מטר מקרקע. מחפש מקום נחיתה. אז מרגיש בטיפ הימיני משיכה קלה, אני מסתובב ואחרי ארבע סיבובים מהוססים, מתייצב בטרמיקה וכל סיבוב נוסף מגלה עד טפח מטבריה, בתחילה רק טבריה עילית, עוד כמה סיבובים ואני רואה את בתי המלון ליד האגם. ממשיך להסתובב וטבריה קטנה וקטנה. מחפש את אמנון והוא נמוך מחפש מקום נחיתה דרומית למושב ארבל ואני כבר ב 1500 מטר.
עוזב את הטרמיקה כי לא רוצה להמשיך מעל הכינרת, פונה צפונה וגולש עד גינוסר.
לא כל יום שמתחיל נחס –  בנחס נגמר 

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #71 ב- : January 03, 2009, 09:05:51 am »
עכשיו בגובה 850 מטר החסידות נעות בבלגן, כשראינו אותם מאיזור יבנאל היתה להקה של כמה מאות נעה מסודר בתוך הטרמיקה. זה היה באליפות ישראל ב2005 המראנו ביבנאל כשהמטרה באזור טיבעון. בשלב הראשון כולם נעים על הרכס עד 100 מטר מעל העמדה, אז ממרחק מגיעה הלהקה ומסמנת את הטרמיקה אנחנו עוזבים את העמדה אל הלהקה, נדמה לי שכמה מצנחים ירדו אחרי כמה מאות מטר על רכס יבנאל. ואז הטרמיקה של החסידות לוקחת גם אותנו הינו 4 מצנחים בין המון חסידות וככול שאנו מתקרבים לחסידות הן טסות פחות מסודר. הטרמיקה לוקחת אותנו עד כ 1100 מטר ואז ממשיכות החסידות צפונה ואנחנו נפרדים מהן כי המשימה שלנו היא למערב. מרחוק שוב החסידות נעות ונראה שיש להן סדר בתנועה.
דברים שרואים מקרוב נראים אחרת מרחוק
לי זאת היתה הפעם הראשונה לעבור את התבור בטיסה מכיוון יבנאל.

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #72 ב- : January 04, 2009, 11:59:27 pm »
אחרי שאיבדתי את רוב הגובה מעל שדמות דבורה, פניתי לתחנת הדלק ליד כפר קמא (זיו תמיד הטיף לי לנחות ליד קיוסק או מסעדה במקום בשממה) . ליד התחנה אני כבר בגובה כ 40 מטר מעל הקרקע, אולי פחות. אני יוצא מהרתמה, פתאום חש עילוי קטן אני סובב אותו פעם אחת ושומר על גובה עוד פעם ועולה שלושה מטר, מתלבט האם זה נכון בגובה הזה להסתובב אלך הסיבוב הבא כבר שם אותי בטרמיקה יציבה עוד סיבוב ועוד והכפר נפרש מתחתי. עכשיו אני כבר יותר בטוח בסיבובים מכאן כבר מגיע לבסיס ענן מעל יבנאל ואין יותר כיף מהצלה מגובה נמוך. אחרי הצלה נוספת ליד אלומות ועוד אחת ליד צמח, נחיתה יזומה בכפר חרוב.
הטיסות הטובות ביותר הן אלו שאתה מנצל את כל מה שיש לאוויר לתת לך.   

מנותק udixxxbandfromforum

  • מפעיל בובקט מתקדם
  • ***
  • הודעות: 204
  • מין: בן
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #73 ב- : January 05, 2009, 12:04:47 am »
באוירת הכתוב

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #74 ב- : January 05, 2009, 06:43:44 pm »
כולנו כבר אספנו את המצנחים לכדורי קיפול מזורז, לא ויתרנו אבל הרוח הצפינה מוקדם והסיכוי קלוש. רק מיכל נותרה ישובה, רתומה, עוטה קסדה ומוכנה. לא היה אחד שלא העיר לה לרפות את רוחה אך היא בשלה ישובה רתומה.
פתאום הגיע סייקל אחד הרוח אל הפנים, מיכל מניפה, יוצאת, עולה ועולה. תוך 3 דקות היא ב 1200 וכל העמדה רוחשת, כולנו כעכברים מורעלים נרתמים מהר ומתארגנים. אך הסייקל נגמר, המצב לא חזר ואנו מלאי קינאה מלמטה צופים בה נעלמת לכיוון בית שאן.
מאוחר יותר היא נוחתת נחיתה יזומה באזור משואה, אחרי טיסה גבוהה ומרהיבה.
הסבלנות משתלמת

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #75 ב- : January 07, 2009, 07:50:49 am »
מעל כדורי כבר היו שלושה דאונים, אני לוחץ את הספיד סיסטם כדי להגיע לטרמיקה, מתמרכז ועולה. קצב העלייה שלי במרכז הטרמיקה גבוה משלהם ובסביבות ה-1200 אני בגובה שלהם שומע את הנהמה המזמזמת של חיתוך האוויר על ידי כנפי הדאונים. זה התחיל בבית רימון ביום שנראה שגרתי עד שהגיע ה"סייקל" המיוחל ומי שהיה באוויר, עלה לסביבות ה700-800 ויצא דרומה. בין כפר קנא לצמת גולני איבדתי קצת גובה אבל הדאונים סימנו לי לאן להמשיך. מכדורי כבר המשכתי מעל כפר קיש, שם פניתי מזרחה למרות שכיוון הרוח המשיך לדרום. הקיבעון של הטיסות תבור – רמת הגולן משך אותי לתוויי שטח מוכרים במקום להקשיב לרוח. הנחיתה קצת אחרי יבנאל, השאירה אותי עם חיוך גדול וגם קצת תחושת החמצה על שלא הקשבתי לרוח.

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #76 ב- : January 08, 2009, 02:11:43 pm »
להקה של זרזירים,
לובשת צורה ופושטת. מסמנת את פעימות האויר, זרמים קטנים ומשבים.
מסתכל על הרוח דרך להקת הזרזירים. איך באויר הכל זז, בשום מקום אין אחידות.
לומד את הרוח דרך כנפי הזרזירים, את כל הנימים הקטנים.

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #77 ב- : January 10, 2009, 06:56:17 pm »
דילמה,
אני רתום למצנח, 0 רוח בסיס ענן בגובה העמדה בהר הארי.
מדי פעם משבון של 3-4 קמש.
אך הרכב שלי למטה וסביר שלא יהיו היום טיסות,,,,   להמריא או לא?
קול פנימי אומר שממילא הטיסה לא תהיו משהו, משהו.
וקול אחר אומר ממילא אף אחד לא יטוס היום אז לפחות אתה.
"האם זה מסוכן בלי רוח?"
"בשוויץ המראנו ברוח גבית."
אני מחליט להמריא על המשבון הבא,
הנפה מוצלחת, ריצת אמוק עם גוף מוטה קדימה ואני באויר.
הנפה מוצלחת בתנאים אלה, אני שמח כי אני יודע מה היו אומרים לי הנשמות הטובות אם היתי מפשל בהנפה.
חוץ מזה אני באויר והם על הקרקע.
אכן התנאים החלשים הביאו אותי תוך 20 דקות לשדה הנחיתה.
גם בשדה הנחיתה הרוח אפסית ושוב נאלץ לרוץ בנחיתה.
אך הנחיתה טובה והאוטו קרוב אולי בפעם הבאה התנאים יהיו יותר טובים.

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #78 ב- : January 11, 2009, 09:32:03 pm »
אני שוב לבד באויר,
כל המקומייים נחתו, הרוח חזקה ואני מנצל כל עילוי כל רכס קטן כדי לשור על הגובה.
למטה העירה המדברית אלפיין בדרום קליפורניה.
בארץ בתנאים כאלה אנחנו טסים אבל כאן המקומיים החליטו לרדת ואין לי מכשיר קשר.
אני מחליט לרדת, אולי הם יודעי משהו שאני לא יודע.
למטה מרים ( מקומית) מסבירה לי שלפעמים בשעות הצהוריים פתאום בלי אזהרה מגיעים משבים של 70-80 קמ"ש ולמקום הסטוריה של מצנחים שנסחפו.

מנותק kobliner

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 389
  • מין: בן
    • אתר האינטרנט של טבע בהר בקתות נופש
    • דוא
בעניין: פרוייקט - זן ואמנות הרחיפה במצנח
« Reply #79 ב- : January 14, 2009, 07:42:59 am »
קו המתח הופיע פתאום ועכשיו הוא מתקרב במהירות
אני זורק את הגוף ימינה ומהדק את המשיכה בידית ההיגוי ככל שאני מתקרב.
מאין הוא הגיח לעזאזל, מלמעלה כשבחרתי את שדה הנחיתה הוא לא היה שם.
עכשיו אני כבר קרוב 4-5 מטר אבל כבר מקביל אליו ויודע שאני כבר אכנס בו.
אבל אני ממשיך בסיבוב החד והרוח הופכת להיות גבית.
אני מעל כרם זיתים טס במהירות, מהדק שוב את הסיבוב כדי לחזור עם הפנים אל הרוח.
לקראת הנגיעה בקרקע עוד מספיק לעשות פלייר והנחיתה מושלמת בין עצי הזית.
משכיב את מצנח בין העצים ומביט סביב. קו המתח הגבוה נמצא על גבול בין כרם הזיתים לשדה.
איך זה לא ראיתי את קו המתח הגבוה?