כמובן אני מברך כמו כולם על השיפור בהדדיות בספורט הרחיפה...אתה כבר מכיר את דעתי בעניין. תשבוחות זה חשוב אבל לדעתי יש כמה דברים שלא הזכירו.
ניסיוני קטן מאוד בעניין (וכבר כתבתי בשבוע האחרון יותר הודעות בפורום מסך כל ההודעות בפורומים שכתבתי בחיי...) ובכל זאת:
1. עצת שי לנואל נשמעת הכי הגיונית מכל הדברים - להגדיר כיוון ותזמון יציאה לחניכים.
2. בעת כניסה לתרמיקה חשוב לודא שאתה יודע בדיוק מי נמצא שם לפניך וכל הזמן עוקב אחרי מי הצטרף כך שבכל רגע נתון אתה יודע שאתה רואה את כולם, ואם לא - אז חפש...סביר שמעליך...גם אם אתה חניך מודרך.
3. לדעתי נקודה חשובה ביותר היא כמה ניסיון יש למרחפים - לדעתי, לפחות לחלק מהמעורבים אין מספיק ניסיון באויר (למרות שכולם מוכשרים וכולם טסים טוב ובטוח - אין תחליף לניסיון מצטבר). ופה נראה לי שכולנו חוטאים ואני מאמין שגם התאונה שהיתה במכתש בשנה שעברה בסופו של דבר קשורה ישירות לניסיון הרלוונטי של החניך. אני האחרון שיכל לבקר את העניין היות ואני ריחפתי באולו דניז במהלך קורס בסיסי וגם במכתש הייתי אז לפני קורס רכס...אבל זאת דעתי ואני משתדל לשפר את דרכי בעניין - אני עדיין לא יצאתי בתבור.
ההדרכה לא תמיד יכולה לכסות הכל- גם עם מדריך מנוסה ואחראי כמוך שאין ספק שנושא הבטיחות הוא נושא מספר אחד בבית הספר, עדיין בסופו של דבר החניך נמצא שם למעלה ולא תמיד הקשר מספק יכולת שליטה במה יעשה החניך בפועל ! לדעתי החניך חייב להיות בעל ניסיון מצטבר מספיק כדי לקחת אחריות על עצמו.
בקיצור - כמו שאמר לי מדריך טיפוס הרים באחת הפעמים שטיפסנו על הר קרח אחד בקירגיסטן וניצלנו בבפולת שלג בנס- בהרים יש מעט תאונות והרבה ניסים !!! אם ברחיפה יש הרבה תאונות, מה זה אומר על כמות הניסים...
כמו שאתה אומר, בגבהים....
יש כאן עוד ענין מאד חשוב שלא עלה לא בתחקירים ולא בתגובוץ , הענין הוא יכולת חשיבה באויר
ויכולת לשים לב לפרטים ולתמונה הכוללת , ויקטור בהרצאתו טיסות המרחק שלו בקורס מטאורולוגיה התיחס
לענין החשוב הזה והסביר איך בונים יכולת לסקור את כל השמיים וכל המתרחש בזמן אמיתי.
אין הרבה מרחפים או מדריכים ברמה של ויקטור , כאלו שמבינים את כל תהליך הבניה של יכולת הטייס .
הענין הוא פשוט ויקטור הסביר יפה צריך לעבוד על תרגילי סריקה גם בזמן נהיגה או הליכה , מבט למעלה מבט
שמאלה מבט ימינה מבט למטה , מבט לחופה סקירה כללית וחוזר חלילה , לאט לאט לומדים לעבד את אוסף כל
הפרטים העצום הזה וסריקת השמיים הופכת לטבע , בענין הנדון שימי תיחקר יפהו נכון ,שי הציע הצעה
חכמה , אך השורה התחתונה היא המסלול הוא בנית טייס , למעשה טייס שנדרש לתפעל כלי טייס מאד מסובך
לתיפעול בקור רוח בהתחשב בהרבה מאד פרמטרים , עודד הדוגמא של הטיפוס במיוחד בקירגיסטאן
מוצלחת מאד , כי היכולת האנושית להתיחס להרבה פרטים בו זמנית מוגבלת.
אותו דבר קורה בטיפוס ותמיד בטיחות מעל הכל , הן בטיפוס והן ברחיפה ,
אגב בקומונה שלנו העלינו ניתוח מעמיק של מאי 96 הקטלני באורסט מעדותו של גון קרקובר כתב
מגזין outside ,
האורסט בקומונהקרא מן הסתם התסריט של איך מתגלגלת לה ככדור שלג המפולת שנובעת מרצון לכבוש בכל מחיר, יענין אותך
ברחיפה ואפילו בפורום הזה ניתן לקרא על נסיונות שנובעים בדיוק, מהמוטו הזה נסיונות לטס בלי כל התחשבות בתנאים
כנראה שאלוהים אוהב כאן כמה אנשים שכותבים פעם אחר פעם על הכמעט שלהם,
ומתפארים בהצלחת טיסות ביום שאסור להמריא בו כלל בעליל.
נשאלת השאלה עד כמה אפשר לסמוך על המזל ומה יקרה אם הוא יגמר פתאום .... ? .
