בסוף השבוע האחרון, במוסף ידיעות נתניה על השער הראשי נכתב באותיות של 2 אינטש- התרסקויות.
הכתבה הפרושה על שני עמודים מלאים בתוך המוסף, תיארה את הבלגן בספורט מצנחי הרחיפה ואת שרשרת התאונות בכל הארץ , וקראה לרשויות להפעיל את החוק על הספורט שלנו.
לכאורה יש לברך על כתבה שכזו, אבל למעשה זה גול עצמי וזה יחזור אלינו בבומרנג עם להב משונן. מי שהעביר את כל החומר וסיפק את כל הנתונים לכתבת הכתבה ואת הדרישה לאכיפת החוק, הוא החוקר הראשי שלנו מר דנן.
מה שדנן לא הבין וכמוהו עוד כמה כאלו שכתבו כאן בפורום שאנחנו צריכים גוף חיצוני שיפקח עלינו. - הוא שהמחיר שנשלם ולא רק בכסף יגמור את הענף הזה ויפיל אותו ואותנו לקרשים.
כאן בישראל, וצריך להדגיש שכאן בניגוד למקומות אחרים, רשות שתשים את ידה עלינו, תעשה זאת רק משיקולים ומניעים פוליטים או כספיים. המשמעות היא לא בניית עמדות או ערבי בטיחות או הדרכת מרחפים בשטח או הקצבה כספית וכיו"ב, אלא הצבת מסגרות שיצמצמו לנו את חופש הפעולה, לדוגמה, שלט בעמדה בנתניה שאין לרחף בין שעות כאלו לאחרות, או שאין לרחף ללא מפקח שלהם (ועל חשבוננו) שנמצא בעמדה באותו זמן. יהיו מיליון הגבלים. נכון יהיו גם כמה דברים טובים כמו החובה לבדוק את הציוד מידי תקופה, והחזקת רשיון מרחף. אבל כל אלו יתגמדו מול שורת ההגבלים והאיסורים שיחולו עלינו. מישהו חושב שאפשר לפקח שלא נתנגש אחד בשני ?
דורון מתאר את שורת התאונות בתקופה האחרונה, ושוכח לספר על הטנדמיסט ששבר את ידו בנחיתה לא מוצלחת, כי אולי בכלל אינו מתאים להגדרת טנדמיסט.
אז מה יהיה ? קרוב לודאי שהכתבה תישכח ומה שהיה הוא מה שיהיה. אבל אם נמשיך להתבכיין מול הרשויות
בבחינת תשמרו עלינו כי אנחנו הורגים את עצמנו, מישהו עוד יקח את זה ברצינות, נשלם מס מרחף של 1500 ש"ח לשנה לקבלת רשיון רחיפה, יציבו לנו שלטים בעמדות עם כל ההגבלים, נחטוף קנסות על ימין ועל שמאל (ראו את הדוגמה של רשות שמורות הטבע, שלא מתירים ללכת בשבילי ישראל, כי זה הורס את מסלול החלזונות שנמצאים בתקופת הרביה ).
מישהו חשב מה יקרה עם הביטוח שברגע שרשות תוציא הגבלים, מייד תרשם שורה קטנה בפוליסה שלנו שיש לקיים את הוראות הרשות, בום.... גם למות בכבוד לא יתנו לנו.
אז מה עושים ? ראשית מפסיקים להתבכיין מפנימים שהכל תלוי רק בנו, ורק אנחנו נוכל עזור לעצמנו. ומתחילים מגיוס מסיבי של כל המרחפים להרשם לקבלת כרטיס מרחף בעלות 50 ש"ח ולא יותר. לאחר גיוס כל המרחפים, (קרוב לודאיי כמה מאות ) מתחילים לעבוד על חינוך, כן חינוך, כמו שחינכו אותנו לא לקטוף צמחי בר, כך אפשר ליצור ולהטמיע אצלינו נורמות התנהגות ובעיקר כבוד לענף הספורט הזה שכולנו אוהבים.
עופר