ניר לא הבנתי מה זה "רוח 20-25 עם משבים", את עוצמת הרוח כותבים (המהירות המינימלית)-(המשב המקסימלי) לדוגמה: אם הרוח היא רוב הזמן בין 20 ל25 אבל מדי פעם נכנס משב של 30 אז כותבים 30-20.
לדעתי כל מרחף שבא לעמדה צריך למדוד את הרוח.
מרחף שאין לו מד רוח או שלא משתמש בזה שיש לו מגדיל את הסיכוי שלו להפגע כמו מרחף שטס ללא קסדה או עם קסדה לא תקנית. הרי בכל השנים שאני טס אף פעם הקסדה שלי לא קיבלה מכה כשהיא על הראש שלי אז למה אני עדיין לובש אותה בכל פעם מחדש?
צריך לזכור שבהרים שלא כמו ברכס נתניה או ארסוף הרוח מעל ההר חזקה יותר, לפעמים ב 10 קמ"ש ויותר.
ולכן כשהיו חוקים החוק אמר שמתחילים לא ממריאים ברוח של יותר מ 25 ומתקדמים יותר ב 30.
לכן הבדיקה צריכה להיות האם אפשר לטוס ולא האם אפשר להמריא. הגיוני שהמשבים בעמדה עוברים את ה25 בגובה מצנחים שהטרים שלהם 35 בקושי יחדרו.
מדריך שבא לאתר ולא מודד את הרוח גם אם הוא יודע להעריך את העוצמה טוב (וכבר ראיתי מדריכים שמפספסים ב 10 קמ"ש ויותר) מעביר מסר לחניכים שלו, והמסר הוא "לא צריך למדוד את הרוח לפני טיסה". מדריך צריך לזכור שעייני החניכים שלו נשואות עליו כאל דוגמה (גם כשהם אחרי הקורס) ולכן הוא צריך להפגין בטיחות ולא רק להסביר בטיחות.יש בתי ספר בחול שכל חניך לפני טיסה מודד את הרוח ומסביר למדריך האם אפשר או אי אפשר לטוס כדי שהמדריך ידע אם הוא יודע לעשות את זה עצמאית כשיטוס לבד, עד כמה שידוע לי דבר כזה לא נעשה בארץ ע"י שום בית ספר.
שלוימה
-אין צורך לעבור את הכביש על מנת לנחות=מי אמר,היכן זה נכתב או נלמד
גם לא כתוב בשום מקום שאי אפשר לנחות בעמדה במוחרקה או שמסוכן להמריא בתבור ברוח צפונית, אבל אלו עובדות בדיוק כמו העובדה שמסוכן יותר לנחות ממערב לכביש מאשר ממזרח לו במבוא חמה.
