שבת במבוא חמה

[גולדי]

יסלחו לי כל החבר'ה שהיו איתי - כי אין לי מושג מה הלך מסביבי. אני רק יודעת, שלמרות שגירזנתי (פחות או יותר) את שלוש הטיסות שלי (אחרי חודש שלא טסתי בהרים), אני עדיין קורנת מאושר!

והיה מאוד חם.

נשר עבר לנו ממש מעל הראש בעמדה וזה היה מחזה נדיר ועוצר נשימה.

תודות לארנון ומוטי - חולה עליכם!

נשיקות לכל מי שהיה שם והיה צריך להקשיב בסבלנות לזיופים שלי (הציפורים התרחקו...).

שלכם,
המפוצצת באדרנלין.
גולדי.

[אדרי]

גולדי יופי של התקדמות יקירתי
את שכחת את ניר אלטצולר שלקח אותך? את הבעל ניר אראוסטי,את אבי שאול שמפגן,את יוגי שדואג.
ואת ספי ששולח לך שירים, את אילן המדריך שלך להנפות ,ואותי דק' לפסיכולוגית רכס .
ולמעט רצינות:
היה היום ארוע כמעט וניפגע  במבוא חמה (לדעתי ארוע חמור מאוד) שווה שנתחקר אותו פה באתר (אבי יוציא תחקיר מסודר )
ויש בארוע מספר רב של גורמים וניתן ללמוד מה לא לעשות ומה לא לעשות ואולי בכלל מסקנה שאני הולך ומתקדם אליה שחייבים קורס מצבי חרום לפני טיסות בטרמיקות .
אבל נשרשר את הניתוחים בתחקיר ארוע של אבי.

[צחי רייל]

אז מה היה?

ספרו קצת על התנאים, הטיסות ושאר חוויות.

[ענת מליק]

הי  צ....ח....י...ק.... .
אני אספר לך מה היה שם מנקודת ראותי
הגעתי לשדה הנחיתה כשעה אחרי שארנון פגש את החניכים שלו והם כמובן כבר לא היו שם פרט למ' יפה של מכוניות.
הגעתי לעמדה בשעה 10 בבוקר, בדיוק אז ארנון החל להוציא חניכים, כמובן בהנפה ישרה, היתה רוח חלשה והם יצאו אחד אחד, וסימנו לנו מידי פעם טרמיקות קטנטנות מאוד שיצאו אומנם ישר מהתנור, אך עדין לא הספיקו להתחממם מספיק, אז מה שנותר לנו לעשות זה הרבה פטפטת על רחיפה, לשתות קפה טוב ובעיקר להתבשל בשמש היוקדת.
אני חיכיתי כך 3 שעות.בנתיים הגיעו הרבה חברה, אדרי, יוגב ,ארואסטי, טשולר, אבי ,יעלי , זיו, דניאל והיה הבחור ממצפה רמון ששכחתי את שמו, הכין קפה מ  ע  ו  ל  ה.
מידי פעם הטרמיקות התחזקו במיוחד בחלק הדרומי של העמדה, אך היה ברור שצריך לחקות עוד , אך כעבור 3 שעות של בישול מוח, תרתי משמע, כבר לא היה לי סבלנות לחכות יותר והחלטתי לצאת, וכמובן שזו היתה טעות  "אם רק הייתי מחכה עוד 20 דקות...,
אז זהו, הייתי באוויר  נכנסתי ישר לטרמיקות די יפות אך לא סתם אמרתי שבישלתי לעצמי את המוח,ממש התחלתי להרגיש לא טוב, מן הסתם התיבשתי, ותוך 10 דקות , לא יותר כבר הייתי למטה ואז התחיל הסיוט האמיתי של החום האיום ביותר ועוד לקפל את המצנח בכזואת לאות, ובנוסף, לראות שני מצנחים וגלשן סונקים למעלה מעל גובהה העמדה ועושים חיים...
איזה ספורט זה תגיד לי?, מי הולך בחום מטורף לרחף במבוא חמה?!

אבל מה הנשר שהשויץ וטס לנו מול העניים לאורך העמדה, ממש קרוב אלינו פשוט היה שווה הכול
וכמובן החברה הם על הכיפאק...
סיימנו את היום בכפר קמא.
איך אומרים החברה: לא נוראה ,יש תמיד שבוע חדש.
דרך אגב, אדרי מאוד רצה לנחות למעלה, ולא ממש הצליח לא , אז הבטחתי בשמך תנאים מעולים בארוע הקרוב. אז קח את זה לתשומת ליבך...

זהו תודה לכולם על שיתוף הפעולה...ענת

[ענת מליק]

אם אני לא טועה, הבחור ממצפה רמון הוא:אודי בריל?!
תקן אותי אם אני טועה, אודי

[נועם פרידמן]

חברה,תישמעו עצה מבעל ניסיון,לא חבל על חודשיים של שריפת זמן ,דלק ,זמן איכות עם מי שזה לא יהיה(מישפחה,חברה,חבר)קפלו את המיצנח טוב טוב ותחזרו מלאי מרץ בסביבות ספטמבר,המזג אויר המגעיל הזה לא יישתנה כל כך בקרוב ,רק יעשה יותר בילתי ניסבל,אני בתור חולה מיצנחים מוצהר כבר מצאתי עוד שניים שלושה תחביבים שמצליחים רק בקייץ ליגרום לי לנוח מהנסיעות ללא תוכלת,כמובן שיש את הפאן החברתי שהוא בילתי ניפרד ,אבל תמיד אפשר להיפגש במקומות קצת יותר שפויים ממבוא חמה\תבור \זיכרון  בימים שאפשר ליצלות את עצמנו עד אובדן חושים.
אז תחשבו על   ???ונישתמע,שבוע מקסים לכולם!!!!!

[צחי רייל]

נועם יש פתרון גם לזה.

כבר בדרך לתבור הודעתי שאני "ביום כזה נוחת במרחק הליכה מקיוסק (לא חשוב איזה רק שיהיה לו גלידה)". הגענו לתבור ב10 משבים דרום-דרום-מערביים וחלשים. ב10:35 נראה שמשתפר והמראתי, טרמיקות צרות מאוד וחלשות אבל עם הרבה עבודה אפשר להשאר באוויר, האמת שהייתי כל כך עסוק בלשרוד שלא שמתי לב שיצאו עוד מצנחים וירדו למטה, אחרי שעה וחצי של קרב עיקש בין גובה העמדה ל750 מ' פשוט נגמר לי הכוח, יצאתי מהתבור ב700 עם הקפה דרומית ונחתתי בכניסה לכפר תבור מרחק הליכה מהג'ינג'י שם ישבתי על קולה וגלידה עד שיעקי בא לקחת אותי חזרה לאוטו.
סה"כ לא יום לקרוסים אבל שעור טוב בהשרדות באוויר.

יש לי כ 40 דקות וידאו מהיומיים האחרונים בתבור אולי יצא מזה איזה סרט.

[גולדי]

את שכחת את ניר אלטצולר שלקח אותך? את הבעל ניר אראוסטי,את אבי שאול שמפגן,את יוגי שדואג.
ואת ספי ששולח לך שירים, את אילן המדריך שלך להנפות ,ואותי דק' לפסיכולוגית רכס .

וואלה... ממשיכה את מה שראוי שיבוא אחרי "ארנון ומוטי - חולה עליכם":
אלטשולר וארואסטי בעלי היקר: תודה על הטרמפ, הפיתה, הקפה, המוזיקה וחברתכם היקרה מפז.
תודה לאילן, לחמו ולאיתי על העזרה בהנפות השבוע (איתי - תודה כפולה על הדשא!)
תודה לענתוש על השירה, לאדרי על זה שהוא פשוט אדרי, ליוגי שדואג לכולם, ליהודה על האבטיחים ולמנו על הקפה (ביום שישי).
תודה לנשר על מעופו, לזאב שחנך את מבוא חמה, להורי שהביאוני עד הלום (תרתי משמע), למגני המרפקים, לשק הרוח, לגאון שהמציא את מצנחי הרחיפה, ללשובר ולנעליים הנוחות בטירוף ולקומפקט שלי המהממת והענתיקה.

אוהבת את כולכם, גם את מי ששכחתי להזכיר.

אדרי: לא ידעתי שעל זה אתם מדברים עם אבי. מחכה לשמוע את התחקיר המלא.
ענת: גבי זה שמו הפרטי לדעתי.

[ניר ארואסטי]

יום נפלא למרות החום המתיש.