סיכום בראשי תיבות
טיסת גלשן בכמון והגעה לשדה הנחיתה ללא גובה להתארגנות ונחיתה\ ופגיעה בקרקע.
אתר המראה כמון,
מזג אויר יציב רוח על האף בין 0 ל7 קמ"ש
שני מצנחים (מריה ומיכאל) מול העמדה כ 20 דקות שומרים על גובה העמדה + 50 – 100
גרט החליט לפרק ולהוריד את הרכב ואני החלטתי להמריא ללא כל ציפיות.
לאחר כ 10 דקות של הישרדות בגובה הרכס -50 בעיקר בפינה המוארת מזרחית לעמדה החלטתי לצאת לנחיתה.
פני היו מועדות לשדה הנחיתה של הר הארי, גלייד ארוך שנעשה אך אפשרי, לפני שלושה שבועות נחתתי שם עם תמיר, הוא יצא לנחיתה שם בנחיתות גובה (יותר נמוך) מהגובה שאני יצאתי ממנו, והגלשן שלו אמור להיות נחות משלי. בתחילת הגלייד לא היו לי ספקות לגבי היכולת להגיע לשדה.
ככל שהתקדמתי החששות גברו, ההרגשה הייתה כאילו אני נתקל ברוח נגדית לעיתים, חוטי המטח הגבוהה שאני אמור לעבור מעליהם בדרך לא מתקרבים בקצב הרצוי. בדיעבד הייתי האזור אויר יורד . התחלתי לחפש מקומות נחיתה אלטרנטיבים לאפשרות שלא אגיע אל חוטי המתח בגובה מספק, כל האזור נטוע ומיוער ובנוסף יש ואדי מתחתי בו עובר הכביש. נצפה שביל רחב כקילומטר מזרחית ממני כאופציה לנחיתת חרום. כשהתקרבתי לחוטי המתח הבנתי שאני עובר אותם בקושי וללא גובה משמעותי, לכן לקראת החצייה צברתי מעט עודף מהירות על כדי להגיע עם אנרגיה עודפת לצורך פנייה או צורך בצבירת גובה ברגע האחרון. וכך יצא שאיבדתי עוד גובה והמעבר מעל החוט העליון ביותר היה כ 10 מטר במקרה הטוב.
המכשול והדילמה הבאה הייתה מגיע לא מגיע לשדה. אגב ריכוז במצב ההגעה שלי לשדה בדקתי אפשרויות נוספות ללא תוצאה ושקלתי אפשרות נחיתה במטעי הזיתים הצעירים.
השדה מתקרב עם מכשול של ברוש בגובה של כ 4 מטר, הכל קורה מהר מאוד,אני עובר את הברוש, משחרר VG אך הוא ניתקע בשני שליש המהירות מרגישה כמו רוח גב אין זמן וגובה למשוך לקראת הקרקע ולעבור לעמידה, שנייה לאחר מיכן דוחף את הבר קדימה עדיין בשכיבה ופוגע חזק בקרקע.
הגלשן קודח באדמה ואני מרגיש חמימות ברגל ימין, מתאושש, חילצתי את עצמי מהקסדה רתמה, בודק, הג'ינס קרוע לגמרי נפיחות גדולה וחום בירח ימין, התקשרתי לגרט למקרה שאצטרך פינוי מיידי (פגיעה באבי העורקים). "הוט מובייל שלום, המנוי שאליו הגעת אינו זמין".
נעמדתי על הרגליים לבדיקה חוזרת, שפשוף חזק בירח פצעים קלים נוספים ברגל ימין ובמפרק כף יד ימין, כנראה שאשרוד.
נזקי רכוש:
גלשן בבדיקה ראשונית, צלע מעוקמת קלות.
Vario GPS Flytch 6030 תלוש מהעמוד מסך מפוצץ ולא מגיב + פלסטיק צד חסר
אנטנה מכשיר קשר שבורה
רתמה וקסדה חדשים עם סימני שפשופים וסריטות.
(מישהו יכול לשים מספרים פה?)
מן הצפוי שאסיק את שרשרת ההחלטות ומתוכן את השגויות שהביאו את הטיסה לסיום העגום הזה.
ההחלטה הראשונה היא היציאה לטיסה, ידוע שהשדה הרשמי של האתר כבר לא כשר לנחיתה עקב הבניה באזור, מה שהיה מקובע אצלי הוא שאגיע לשדה הנסתר בצד הצפוני של ההר.
גרט הצביע לפני שלושה שבועות על משטח אופציונאלי לנחיתה מול העמדה ודרום מזרח לה, אזור מוגבה שהוא המשכו של ההר שמול העמדה, לא נראה סימפטי ולא נראה בעל דרכי גישה (בדיעבד גרט אמר שיש לשם גישה עם רכב).
ייתכן שהייתי צריך לעשות החלטה של נחיתה בשביל האש או מה שזה לא היה שראיתי בדרך.
פרטים טכניים מהותיים נוספים, Vario GPS שלי לא היה מכוון ולא התריע בציפצוף על אויר יורד (סינק), דבר שכל פעם אמרתי לעצמי לסדר לאחר הטיסה ושכחתי, ייתכן שאם הייתה התראה כזאת הייתי יותר מודע לכך שאני מאבד גובה יותר מהצפוי בגלייד המדובר ומטה את תשומת הלב לנחיתה אלטרנטיבית בדרך. ה VG שלפני ההמראה מתחתי למצב של חצי, ליפפתי את הייתרה כדי לא למעוד על השרך אבל מקוצר רוח עשיתי שם קשר שבאויר לא הצלחתי אח"כ לפתוח.
רוצה לציין שמעבר לפגיעה באגו, יש פה פגיעה בביטחון הטסה שהוא חשוב לנו בתור טייסים הרוצים להצטיין.
ייתכן שהייתי יכול להגיע לסוף היום גם לאחר ההחלטה על המראה ללא נזק ואולי גם יצאתי כמו שאומרים "בזול" אם לא עושים לא טועים, והטעויות שלנו יקרות. אנא לי. לימדו מאחרים בצנעה במקום להטיף להם.
אני מפרסם את האירוע לא כדי לקבל הטפת מוסר או תיקוני עשה ועל תעשה אלה כדי להוביל מגמה של שיתוף האירועים עם כולם למטרות לימוד ומניעת הישנות המקרה.
נמרוד