ביצוע פניות יעילות

[עודד גוטמן]

במהלך קריאה בספר The art of paragliding נתקלתי בטבלה המתארת את מאפייני הפניה כתלות בזווית הגלגול Bank) angle), הטבלה מצורפת.

מהטבלה עולה כי זווית הגלגול היעילה ביותר מבחינת איבוד גובה היא 45 מעלות וזה קצת מוזר לי כי איכשהו אני זוכר שפניות יעילות הן דווקא פניות שטוחות.
אני מבין שכשמסתובבים בתרמיקה מה שחשוב הוא רדיוס הסיבוב שנקבע לפי גודל התרמיקה וזווית הגלגול היא לא הפקטור העיקרי אבל מה לגבי ביצוע פניות אחרות, למשל, בקרבת ההר כשתופסים עילוי עוד לפני שאפשר להסתובב או פניות ברכס וכד', איך לבצע את הפניות הללו באופן היעיל ביותר?

[ira_yifa]

שים לב טוב - הטבלה מראה איבוד גובה בזמן ביצוע פנייה של 360 מעלות. כשאתה ברכס או ליד ההר ולא פונה 360 מעלות אני מניח שיותר יעיל כמה שיותר שטוח. כך, בגדול, חלק גדול יותר מהעילוי עובד כלפי מעלה.
שים לב שככל שההטייה עולה כך עולה גם קצת השקיעה במהלך הפנייה. אני מניח שהנתון של סה"כ איבוד גובה פחות בעת ביצוע פנייה של 360 מעלות בזוית הטייה של 45 מעלות קשור לקצב סיבוב מהיר יותר. הייתי אומר שהטייה של 45 מעלות היא האיזון המושלם בין פעולת העילוי כלפי מעלה ופנימה לתוך הפנייה. אני לא בטוח שזה נכון כי אולי לגרביטציה ולשקיעת המצנח יש משהו לומר בנושא.
מהטבלה ברור גם כי ככל שהמצנח אופקי יותר כך קצב השקיעה שלו נמוך יותר.

קשה לי לענות איזו שיטה יעילה יותר מפני שלתנאים שונים מתאימה שיטה שונה. לפעמים, אם עילוי הרכס חלש וצר אנחנו רוצים לשהות בתוכו כמה שיותר זמן בצורה היעילה ביותר, לכן לפעמים עדיף לבצע הטיות חדות בקצות הרכס ע"מ לטוס בתוכו ישר ולאט.
לפעמים, כאשר העילוי חלש ולא קבוע (טרמיקות חלשות) עדיף להסתובב שטוח ככל האפשר כל עוד עולים.
לפעמים הטרמיקות צרות וחזקות מספיק כך שניתן להישאר בתוכן רק ע"י פנייה בהטייה חריפה, ואז זו תהיה הפנייה היעילה ביותר.

הכי טוב להכיר כמה שיותר דרכים וטכניקות ולבחור בכל פעם את הנכונה.

[ialmog]

הטבלה מתייחסת לאוויר עומד.
הכל משתנה כשהאוויר פעיל (לדוגמה, איבוד גובה יכול להיות הרבה יותר גדול, או לחלופין, שלילי).
כמו כן, למיטב זיכרוני (ויכול להיות שאני טועה), 2G בשישים מעלות הטייה נכון רק בשמירת גובה (ז"א עם דחף).

[ialmog]

למה התוכנה המטופשת הזו דוחפת סמיילי בכל פעם שאני סוגר סוגריים?

[ערן ברבי]

ישנה כתבה נחמדה בגיליון האחרון של קרוס קאנטרי מגזין.
מדברים על סיבובים הדוקים בזוית של 20-45 מעלות בקצב של כ-16 שניות לסיבוב.
כמו שכבר צוין כאן, האפקטיביות מתייחסת לשאיפה לבצע סיבוב תוך פגיעה מינימלית בעילוי.
פניה שטוחה עשויה לזרוק אותך מליבת הטרמיקה וכך לפגוע ביעילות הסיבוב לעומת פנייה הדוקה


Sent from my iPhone using Tapatalk

[ira_yifa]

כאמור, מן הסתם להסתובב איפה שהאויר עולה יותר יעיל מלהסתובב איפה שהוא לא. בתוך האויר העולה עדיף להסתובב שטוח ככל הניתן, תוך שאיפה להגיע לקצב טיפוס מקסימלי לפעמים ההבדל בין הליבה למה שסביבה לא גדול ואז עדיף להסתובב יחסית שטוח ורחב. לפעמים הליבה של הטרמיקה עולה מהר יותר ממה שסביבה ואז עדיף "להקריב" זוית הטייה לטובת אויר העולה מהר יותר. שוב, אין תשובה אחת נכונה.
ישנה שמועה על טכניקה לביצוע פניות שטוחות - היגוי גוף מנוגד לברקס. אומרים שזה גורם למצנח להיות יותר שטוח בפנייה. זה גם גורם לו לפנות פחות הדוק.

[צוק]

אני מניח שהטבלה די נכונה כי אין לי מידע מדויק יותר.

עודד הטעות היא בפרשנות שלך ל"יעיל", אם היה מדובר רק בפרמטר העמום "יעילות" אז היה אפשר להכין טבלה רק עם זווית פנייה ו"יעילות", אבל שים לב מה אומר כל פרמטר.

אם מדובר על אוויר עומד ומטרתך היא לבצע 360, במינימום איבוד גובה, אז אכן לפי הטבלה אתה צריך לפנות ב45 מעלות.

אבל אם לפניך טרמיקה שבקוטר של כ-16.06 מטר (פעמיים רדיוס 8.03 כמו שמופיע בטבלה) עולה ב1.5 מטר לשנייה, שאלו נתונים סבירים יחסית ליום עם עילויים חלשים, ומטרתך לטפס כמה שיותר, אז סיבוב ב30 מעלות (כמובן בהנחה שאתה ממורכז) יגרום לך לטפס ב0.2 מטר לשנייה.
סיבוב באותה הטרמיקה ב45 מעלות יגרום לך לאבד גובה ב0.2 מטר לשנייה...

אבל, נניח שתו"כ נסיונות להתמרכז גילית שבמרכז "הליבה", ישנו אזור בקוטר קטן יותר של כ11.4 מטר (פעמיים רדיוס 5.7 שמופיע בטבלה) שעולה בקצב של 2.7 מטר לשנייה (גם כן נתון סביר לחלוטין), תוכל להתמרכז עליו, להסתבוב ב45 מעלות ולהתמוגג מקצב עליה פנטסטי של 1 מטר לשנייה


אז מה נוסחאת הקסם? הנוסחא לא תעזור כי אתה לא באמת מודד לא את זווית הגלגול ולא את קוטר הטרמיקה, וקצב העלייה שלך הוא שילוב של איבוד הגובה כתוצאה מהסיבוב והעילוי של הטרמיקה, והטרמיקה גם ככה כל הזמן משתנה, בקיצור סבטוחה.

אני משתדל להגיע לסיבוב אחיד, ואם מרגיש לי שאני נכנס ויוצא מליבה חזקה יותר אני מנסה להתמרכז עליה.
לפעמים אני גם מתעלם מבועות קטנות שחזקות רק בקצת משאר הטרמיקה, תוך הבנה שלא שווה לי לנסות להתמרכז עליהן ולהתבלגן. שווה מאוד לטרמל ביחד עם עוד אנשים, זה מלמד המון.

[צוק]

כמובן שניתן להלביש דוגמא תואמת גם לפניה של 180 מעלות ברכס, אם ישנו עילוי חלש גם במרחק של 25 מטר מהרכס, אז תתאים פניה של כ20 מעלות.

[צחי רייל]

בדרך כלל בתרמיקות, ככל שאני מרגיש הבדל גדול יותר בלחצים בין הצד הפנימי לחיצוני אני מהדק יותר חזק.

ההגיון פשוט. ככל שההבדל בלחצים גדול יותר ההבדל בקצב העליה בין המרכז והשוליים גדול יותר ומשתלם יותר להדק למרכז.

בכלל לא מעניין אותי מה זווית ההטייה או קוטר התרמיקה. גם לא ממש מטריד אותי כמה אותו סיבוב יעיל אם היה נעשה באוויר עומד.

אני גם לא כלכך אוהב לטוס באוויר עומד

[ira_yifa]

תנסה לטוס עומד באויר.

[ialmog]

בטרמיקות מלבניות אני טס ישר לאורך המלבן וכשקצב הטיפוס יורד אני נכנס לטיילסלייד וטס אחורה על אותו קו, וחוזר חלילה.
אין פניה, אין הטיה.
אם המרכז ממש קטן אבל ממש חזק, משיכה חזקה ברצועות הקדמיות תלכוד את הטרמיקה בתוך החופה ואפשר להמשיך לטפס עד שהיא מתקררת.

[nadav]

אני מוצא שבתרמיקות חלשות כדאי לזרוק גם את הרזרבי ככה שני המצנחים עובדים ביחד ואני עולה יותר מהר