איך אני אוהב את הנקודה הזו..
בכלים דואים פרמטרים כמו קצב שקיעה (ויחס גלישה...) מרמזים על יכולות שימור האנרגיה של הכלי, העניין הוא שהיכולות הללו משמעותיות בהרבה בכל נושא הטרימול מאשר קצב השקיעה עצמו. יותר מכך.. טייס טוב בכלי כלשהו לא ימצא מטרמל במהירות של שקיעה מנימלית ליותר מרגע חולף גם ביום חלש. כמו כן הבדל קטן בקצב שקיעה גורר הבדל מאוד גדול ביכולת שימור הארגיה...
אחרי שסגרתי את הנק' הזו...
לא כל כך מהר, יש פה קשה הבנה

בעוד שאני מבין טוב מאוד את הסיכון שבלתרמל עם מעט אנרגיה

ואת העובדה שקשה יותר לשלוט בכלי, אני עדיין לא מבין מדוע זה לא עדיף מבחינת יעילות. אני מרגיש שלטרמל לאט עם מעט אנרגיה מאפשר לי להסתובב הדוק יותר מטייס שמסתובב עם יותר אנרגיה, ומוריד את הסבירות שאאבד את הטרמיקה. קצת כמו שקית ניילון שבגלל החוסר באנרגיה נשאבת לליבה.
אני גם לא בטוח למה אתה מתכוון כשאתה אומר שטייס טוב לא ימצא מטרמל במהירות של שקיעה מנימלית ליותר מרגע חולף.
להבנתי מהירות שקיעה מינימלית מושגת עם די מעט ברקס (15-20 ס"מ, בכנף שלי כ-30 קמ"ש) , ובשביל להסתובב יחסית הדוק בלי לתת לכנף לצלול חייבים להשתמש ביותר מזה. בתוספת הגרר המוגדל בעת סיבוב הייתי מתאר לעצמי שכל טייס נמצא במהירות שקיעה מינימאלית ומטה בעת טרמול.
כנראה בגלל זה הגעתי לאיפה שהגעתי

אשמח להבהרות