" כניסה למפל רוח עם ברקסים משוכים תגרום להזדקרות"
אם הבנתי נכון, בגובה 100 מטר המהירות האווירית שלי תיהיה נגיד 20, וכשאני כבר קרוב יותר לקרקע, נגיד 20 מטר, הרוח נחלשת והמהירות האווירית שלי יורדת. ברקסים יאטו אותה עוד יותר, ובגלל זה אני עלול לסיים בהזדקרות.
הסבירות שזה יקרה ביום עם רוח חלשה הוא יותר נמוך בגלל שאני כבר מראש עם מהירות אווירית נמוכה יותר, כלומר אין שינוי שעלול להפתיע אותי (יחסית כמובן), אז המצב שהגעתי איתו עוד מהגובה יהיה יחסית בסדר לנחיתה?
אם פה אני צודק, אז הבנתי, אז תודה 
המהירות האווירית שלך היא אותו דבר כל הטיסה. באזור ה35 קמ"ש בין אם יש רוח או אין.
העניין הוא שהמצנח טס בתוך גוש האוויר. כשהמצנח עובר מאוויר שזז במהירות אחת למהירות אחרת הוא מאיץ או מאט בהתאם. השינויים הם רגעיים בדיוק כמו השינויים במהלך הטיסה בין גושי אוויר שונים שאתה מרגיש את המצנח מתנדנד כשהוא מאיץ או מאט מהשינויים, אבל בטיסה המצנח חוזר לאיזון אחרי המעבר וחוזר למהירות אווירית בה טסת קודם. בנחיתה אין את הזמן הזה להתאזן לפני הפלייר בעיקר שככל שאתה מתקרב לקרקע השינוי גדל.
בעיקרון אם אתה טס ישר לתוך הקרקע בלי פלייר המצנח לא יזדקר גם עם 50% בקרס
אבל אנחנו כן עושים פלייר. המטרה של הפלייר היא להמיר את אנרגיית התנועה קדימה לעילוי ולגרום לשני דברים, 1) הנגיעה בקרקע במהירות שקיעה נמוכה 2) הנגיעה בקרקע במהירות אופקית נמוכה. 2 ציפורים במכה.
אם לא תיתן למצנח להאיץ כפיצוי על המעבר לאוויר במהירות שונה תגיע לשלב הפלייר בלי אנרגיה וברגע שתתחיל אותו תזקר את הכנף במקום לרכך את הנחיתה עם המרת האנרגיה.
כמובן שאם המצנח מאיץ מהר מידי צריך לרסן את זה. אבל פה צריך להבדיל בין לעצור את זה ולרסן (למרות שגם בטיסה זה נכון), אתה לא אמור לעצור את ההאצה של המצנח אלה לרסן אותה לקצב וזווית התקפה נשלטים. מצד אחד לתת לו להאיץ ומצד שני לא לקבל פרונט, זה בסדר אם המצנח בטיפה זווית קדימה רגע לפני תחילת הפלייר, זה פחות בסדר אם הוא עדיין מאיץ קדימה ומקטין את זווית ההתקפה.
