כתב נושא: זיכרון יציאה מאוחרת.  (נקרא 3567 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק חגי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 1789

מנותק חגי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 1789

מנותק joessepe

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 437
    • דוא
בעניין: זיכרון יציאה מאוחרת.
« Reply #2 ב- : June 09, 2014, 03:59:14 pm »
איזה יופי של טיסה :)

ברשותך(ם), אני צריך קצת הסבר בנוגע לעננים וטיסה מתחתם, לידם, בתוכם...
הייתה רק פעם אחת שהגעתי לערפילים של ענן, וזה היה בהרבה מתחת לקרבה שאני רואה אצלך ובסרטון שגשוי פירסם מאותו יום.
באותה פעם, אני זוכר עילוי שהולך ומתגבר ככל שאני מטפס. קצת קצת לפני בסיס ענן הרגשתי שזה מספיק לי, אבל גם כאשר הפסקתי להסתובב המשכתי לטפס, וגם כשמשכתי (איזה כיף של מהירות זה מייצר) המשכתי לטפס (גם עם בקצב עילוי "רגוע" יותר), וחשבתי שהתחלתי להבין למה מתכוונים כשמדברים על "שאיבות".
בינתיים, אני מתרחק מאוד מעננים, אבל חושב שכנראה אני קצת מגזים. זה נושא שמעסיק אותי לאחרונה, כי כן היה כיף לטוס מהר מתחת לרחוב (רק קצת מפחיד) וכן חבל לי לפספס את העילוי שענן טוב יכול לתת לי ולקחת אותי איתו לטיול.
ממה שאני רואה בסירטונים שלכם, אולי אני שומר מרחק מוגזם מדי מתחת לענן לפני שאני מחליט להפסיק לתרמל ולהתרחק.
צחי היקר הציג את "חוק 45 מעלות" שהפנמתי בקלות (גם אם עוד לא ממש ביצעתי אותו). אני מניח שזה מרגיע מאוד לשמור את השוליים של הענן ב-45 מעלות מעלי, וכך לדעת שאני תמיד יכול לברוח ממנו.
אני תוהה ביני לביני, האם העובדה שאתם טסים על גלשנים מהירים מאפשרת לכם לברוח בקלות רבה יותר מענן \ להרגיש פחות את ההשאבות \ לא מבין בעצם מה קורה שם...

טוב!! נראה שאני אפילו לא מצליח להתבטא מרוב שאני מבולבל.
אז אנא, שיפכו קצת אור לגבי הטיסה בקרבה לעננים ומה אתם עושים בשביל לא "להשאב", ועדיין לא לאבד עילוי והזדמנות"לחגוג" על רחוב מוצלח.

סליחה שהסטתי את נושא השרשור,
תודה, שוב, על רצונכם ללמד ולהאיר.
יוסי.



מנותק צחי רייל

  • מנהל פורום
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *****
  • הודעות: 10310
  • מין: בן
  • ARTIK 4 29
    • דוא
בעניין: זיכרון יציאה מאוחרת.
« Reply #3 ב- : June 09, 2014, 05:30:30 pm »
ציטוט
אני תוהה ביני לביני, האם העובדה שאתם טסים על גלשנים מהירים מאפשרת לכם לברוח בקלות רבה יותר מענן \ להרגיש פחות את ההשאבות \ לא מבין בעצם מה קורה שם...

גם לעובדה שיש להם הרבה נסיון בטיסה עם עננים ויכולת להעריך לאיזה ענן וכמה אפשר להתקרב יש מרכיב חשוב, כנראה יותר חשוב מאיזה גלשן.

כעיקרון, ככל שענן יותר מפותח אנכית תהיה לו שאיבה חזקה יותר. הקושי הוא שכשאתה מתחת לענן אתה לא רואה לאיזה גובה הוא באמת מתפתח. בד"כ שני מרכיבים עיקריים בהערכה כמה הענן אפור מלמטה ואיך נראים העננים מסביב (שאותם אתה כן רואה מהצד ויכול לראות התפתחות אנכית). וכמובן שאם זה ענן שטסת אליו ממקום אחר אז אפשר להעריך אותו לפני שאתה נכנס מתחתיו.
לגבי האפור, עננים נראים אפורים לא בגלל גודל טיפות המים (למרות שחלקית גם) כפי שנהוג לחשוב, האפור הוא הצל שהענן עושה על עצמו. כעיקרון אור שמש יכול לעבור חלקית דרך ענן אבל ככל שהענן מפותח יותר פחות אור מגיע לחלקו התחתון והוא נראה אפור יותר (מוצל יותר). כמובן שאם אתה טס לפני השקיעה ובחלקו המערבי של הענן המדד הזה לא משחק (שלא תטוס לי ליד CB בשקיעה ותגיד לי הוא לבן  :P)

בסרט של חגי רואים שההתפתחות האנכית של כל העננים מסביב נעצרת באינוורסיה שקצת מעליהם. סביר שלכן הרשה לעצמו לטפס על השוליים של הענן.
don't fly faster then your guardian angel

מנותק עודד גשוי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 291
  • מין: בן
    • דוא
בעניין: זיכרון יציאה מאוחרת.
« Reply #4 ב- : June 09, 2014, 05:44:34 pm »
אני זוכר שהפנתי את השאלה הזו לשוייצר לפני כמה שנים ותשובתו הייתה "תלוי".
הספורט הזה גורם לך להבין שהתשובה תמיד משתנה כי המשוואה מורכבת והנעלמים בה כל הזמן שונים.
צחי בצדק נתן את טיפ הזהב כדי שתקח ספייר עקב נסיונך המועט אך ניתן למתוח את המגבלות אם יודעים את הנעלמים במשוואה.
לדוגמא -
1. יום חורפי עם עננות מפותחת או עננות קיץ קלה.
2. בסיס ענן רחב או צר
3. ענן חי או ענן בסוף חייו ( הטרמיקה שאתה עולה איתה אומרת שהוא חי לאומת כניסה לקרעים שבשולי הענן כמו בסרטון שלי).

אין ספור דוגמאות שמשפיעות על החלטתך מתי לעזוב את הטרמיקה. הדרך הטובה ביותר היא לתחקר ולהסיק מסקנות ממקרה אחד לשני. יצאתי 100 מטר מתחת, פעם הבאה אטפס יותר. 50, 30 וכו.

ובקשר לסוג הגלשן, אתה צודק בהחלט.
גלשן טופ לס / קשיח שיכול להאיץ ל 80 -90 בכמה שניות עם לחץ בייס באר נמוך מאפשר לך להמיר גובה למהירות בקצב מהיר ולכן הספיירים יכולים להיות קטנים יותר מאשר גלשן מתחילים.

המלצתי היא לטוס בזכרון שם העננות בעונה הזו היא קלה ולא מסוכנת. שם תוכל להתנסות בקרבה לענן.

טיפין טיפין...

מנותק joessepe

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 437
    • דוא
בעניין: זיכרון יציאה מאוחרת.
« Reply #5 ב- : June 10, 2014, 03:43:04 pm »
לדוגמא -
1. יום חורפי עם עננות מפותחת או עננות קיץ קלה.

בסרט של חגי רואים שההתפתחות האנכית של כל העננים מסביב נעצרת באינוורסיה שקצת מעליהם. סביר שלכן הרשה לעצמו לטפס על השוליים של הענן.

קודם כל, תודה על התשובות המאוד מלמדות. זה עוזר לי להבין את העניין יותר לעומק.
התשובות של שניכם מוצאות חן בעיני מאוד, וכן, אני מבין שבעיקר אני צריך ללכת צעד צעד וללמוד גם מנסיוני שלי.
שנית, ברשותכם עוד שאלת קיטבג קלה...
מה יקרה  במקרה של השאבות לענן קיצי ולא מפותח שכזה? יש סיכוי "לצאת" מהצד העליון שלו? גם בענן כזה הורטיגו עלול להיות מאוד בעייתי עד כדי נניח, רצון לפתוח מצנח חירום? יש קושי לברוח מענן כזה בספירלה נגיד כשאתה כבר בתוכו?
- אגב, אני מכיר את התיאוריה שכאשר אתה בענן, לא תדע אם אתה בישרה ואופקית או שאתה בסיבוב, כי ללא אופק לא תרגיש את השינוי. בספירלה עצבנית, כוחות הג'י הם כאלה שקשה לפספס את זה שאתה בספירלה. אז אנא חיסכו את התגובה הצפויה. ספירלה! תעזור או לא?
- אגב 2: בשרשור דומה אצל המצנחים, תיארו השפעה על קצב השקיעה עם ביג-אירס וספיד סיסטם לעומת בלי. מישהו אצלנו עשה ניסיונות בסגנון?
אגב 3: לא, אני לא חושב שאם ספירלה תעזור אז זה רעיון טוב להכנס לענן, אלא שאני מנסה להבין עד כמה מותר לי לחפש את הגבולות. כמו שאמרו צחי ועודד, מענן CB או ענן מפותח אני לא אבקש את התשובות לשאלות הללו.

תודה,
יוס.
« עריכה אחרונה: June 10, 2014, 03:44:25 pm על ידי joessepe »

מנותק צחי רייל

  • מנהל פורום
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *****
  • הודעות: 10310
  • מין: בן
  • ARTIK 4 29
    • דוא
בעניין: זיכרון יציאה מאוחרת.
« Reply #6 ב- : June 10, 2014, 05:32:37 pm »
מה יקרה  במקרה של השאבות לענן קיצי ולא מפותח שכזה?

ציטוט
כעיקרון, ככל שענן יותר מפותח אנכית תהיה לו שאיבה חזקה יותר.
ההפך כמובן גם נכון. ככל שענן מפותח פחות אנכית השאיבה שלו חלשה יותר.

למען האמת לענן קיצי כזה אין את האנרגיה לשאיבה ממש הוא מתנהג יותר כמו קצה של תרמיקה מאשר שאיבה של ענן מפותח. ז"א עם העליה בגובה העילוי קטן לא גדל בעננים קטנים כאלה. לא תגיע לקצה העליון שלו בד"כ כי קצב השקיעה שלך גדול יותר מהטיפות הקטנטנות שבחלקו העליון של הענן.



לפעמים עם התרמיקה שמיצרת את הענן גדולה מספיק חזקה מספיק ויציבה מספיק נוצר מעין עילוי רכס חלש בצד הפונה לרוח. מכיוון שזה לא אוויר שעלה מהקרקע והתקרר העילוי הזה לא מייצר טיפות מים ונוצר רצועה דקה ליד הענן שאפשר לעלות עליה באוויר שקוף אל מעל בסיס ענן בצד הענן.

כיף גדול
[attachthumb=#]
don't fly faster then your guardian angel

מנותק חגי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 1789
בעניין: זיכרון יציאה מאוחרת.
« Reply #7 ב- : June 10, 2014, 08:20:46 pm »
גם בטיסה שלי בזכרון היה קטע שקצת נלחצתי. לא רואים אותו כי הייתי עסוק לברוח . זה היה לקראת מדרך עוז ובמהלך טרמול אט אט נסגר עלי הענן מכל הכיוונים ונשאר לי רק יכולת לזהות את הקרקע מתחתי......בקושי רב.
עברתי למד משיכה מלא והצלחתי להימנע מהמשך טיפוס כשאני נושק ל 1200 מור. אחרי כ 15-20 שניות יצאתי מזרחה והמשכתי לעמק.

שים לב - לטרמל על הדופן של הענן זה די פשוט - אתה חצי בפנים חצי בחוץ. כשאתה מטרמל מתחת - מהר מאד מאבדים את היכולת לדעת לאן לברוח אם הענן נוצר במהירות יחד עם הטיפוס שלך ואז מהר מאד מגלים שאנחנו בבעייה.

בקיצור - בדופן ומעל בסיס הענן קל לשלוט במצב . טיפוס מתחת לענן עלול להסתבך  מהר ממה שאתה מצפה ושם צריך להיות הרבה יותר עיאני לנתיב התרחקות.

מנותק יובל ענבר

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 571
בעניין: זיכרון יציאה מאוחרת.
« Reply #8 ב- : June 13, 2014, 04:33:35 am »
יוסי, ספירלה זה רעיון גרוע!
תוך שתיים וחצי שניות אתה בוורטיגו קיצוני.
ובכלל, קצב השאיבה גבוה מכל שקיעה שתוכל ליצר בתמרון כלשהו.
יובל ענבר

מנותק ira_yifa

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 1718
  • מין: בן
  • Nova Mentor2 Red
    • דוא
בעניין: זיכרון יציאה מאוחרת.
« Reply #9 ב- : June 13, 2014, 11:21:18 am »
יוסי, ספירלה זה רעיון גרוע!
תוך שתיים וחצי שניות אתה בוורטיגו קיצוני.
ובכלל, קצב השאיבה גבוה מכל שקיעה שתוכל ליצר בתמרון כלשהו.

מה קצב השקיעה אליו אתם מסוגלים להגיע בספירלה?

אצלנו ספירלה היא דרך מצויינת לאבד גובה ואפשר להגיע בה ל-10 יחסית בקלות.
ישנן הסתייגויות, כמובן, מפני שימוש בספירלה כנסיון  לברוח משאיבת ענן אך זה עניין אחר.
טוב מצנח אחד ביד משניים על העץ.

מנותק צוק

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 1307
    • דוא
בעניין: זיכרון יציאה מאוחרת.
« Reply #10 ב- : June 13, 2014, 06:20:51 pm »
טיסה מאתמול בזכרון ביחד עם יוחאי, אפשר לראות שכמעט ואין שאיבה אז יכלנו להרשות לעצמנו, אבל בכל זאת היינו קרובים לקצה ומודעים למה שקורה. אגב, יציאה מזכרון ב17:00 (!!!) ונחיתה במעין חרוד (יוחאי בגבע).

ענן בזכרון
אני יכול להפסיק מתי שאני רוצה...

מנותק joessepe

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 437
    • דוא
בעניין: זיכרון יציאה מאוחרת.
« Reply #11 ב- : June 15, 2014, 07:00:52 pm »
אז הלכתי למבוא-חמה לעשות שיעורי בית.
מכל התשובות שקיבלתי, הבנתי שחסרה לי הבנה בסיסית בנוגע לשאלות כמו:
1. מה זו שאיבה? לאיזו עוצמה היא מגיעה?
2. כמה קצב שקיעה אני יכול לייצר בכוחות עצמי? לכמה זמן?

לגבי שאיבות, שוב, אני צריך את עזרתכם.
ממה שאני התנסיתי עד היום, כנראה שמעולם לא ממש חוויתי שאיבה. הכי הרבה הייתי בטרמיקה ב +7 בערך לרגעים ספורים. רוב התרמיקות שהייתי בהן, גם אלו שנסתיימו בבסיס ענן, הגיעו ל +4 בערך בהכי הרבה שלהן.
אז יישרתי אף כשנלחצתי ונתתי משיכה טובה, ועדיין לפעמים היה איזשהו קצב טיפוס עדין עד שיצאתי מהטווח של הענן, אבל לא משהו מפחיד שאי אפשר להתחמק ממנו. בקיצור, נראה לי שבעניין שאיבות, יש פה אחרים עם סיפורים יותר דרמטיים, ואשמח אם מישהו יחלוק קצת מנסיונו, כך שאדע למה לצפות.

בנוגע לשיעורי הבית:
במ"ח באיזור עם עילוי של עד 1מ\ש, (השתדלתי להיות באיזור כמעט בלי עילוי) הצלחתי להגיע לספירלה עם קצב שקיעה ממוצע של 4.4- מ\ש, למשך בערך חצי דקה. הואריו שלי מכוייל לדגום כל 10 שניות, ועדיין לא הצלחתי להבין איך אני מקנפג אותו לדגימות יותר קרובות (פליימאסטר נאב - אם מישהו רוצה לעזור עם זה, אני אשמח). בלוג של הטיסה אני יורד מגובה של 653 מעפי לגובה 561 מעפי. 100 מטרים בתוך כחצי דקה. לא הרבה ממש.
זו הייתה ספירלה אגרסיבית מאוד שבחלק האינטנסיבי ביותר שלה הואריו הראה 7.5- מ\ש. זה היה קצב רגעי ורוב הזמן נעתי בין 4- ל 5-. זה אכן היה אגרסיבי מאוד גם לגלשן וגם לידיים שלי. מיד לאחר התמרון הזה חשתי בחילה ורציתי רק לסיים את הטיסה. הייתי בספירלות יותר נעימות בעבר, עם ג'י גבוה שמזכיר קצת כיף של לונה-פארק. הפעם רציתי לברר מה קצב השקיעה המקסימאלי שאני מסוגל לייצר, ולכן נתתי את כל מה שהיה לי. מאוד מאכזב למען האמת...
במשיכה אגרסיבית בטיסה ישרה, אגב, ירדתי בקצב של עד 2- מ\ש. תלוי בעילוי שהייתי בו באותו רגע.

זה מה שהיה לי להוסיף לדיון בינתיים.
טראק הטיסה לצורך תחקור:
צלילה ספיראלית במבוא-חמה
הספירלה מתרחשת בשעה 16:43, לא שזה ברור כל כך או מעניין...
חברים, אני באמת אשמח (אם הנושא הזה עוד לא יצא לכם מכל החורים) לשמוע יותר על ההגדרה שלכם לשאיבות ומה אתם חוויתם.

שבוע טוב,
טיסות בטוחות ונחיתות רכות,
יוסי.

« עריכה אחרונה: June 15, 2014, 07:02:15 pm על ידי joessepe »

מנותק ira_yifa

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 1718
  • מין: בן
  • Nova Mentor2 Red
    • דוא
בעניין: זיכרון יציאה מאוחרת.
« Reply #12 ב- : June 16, 2014, 12:26:08 am »
לפי מה שאני מבין (מיד יבואו מבינים יותר ויחדדו או יתקנו אותי), שאיבת ענן היא התופעה של התגברות העילוי כאשר אתה מתקרב לענן. יש לי את הרעיונות שלי לסיבות מדוע זה נוצר אבל אני מודה שגם אני לא תמיד מאמין להן.
שאיבות יכולות להגיע גם ל+10 ובעננים מוגזמים אף ליותר (סיפור אווה השורדת).
אם אתה לוקח מרווחי בטיחות נכונים, לא אמורה להיות לך בעיה לברוח מענן. הבעיות מתחילות כאשר אתה לא לוקח מרווחי בטיחות מספיקים. לפי אופי הטיסה שאתה מתאר, אתה שומר על מרווחי בטיחות יפים מעננים ומצליח לא להכנס אליהם. זה טוב.
טוב מצנח אחד ביד משניים על העץ.

מנותק צחי רייל

  • מנהל פורום
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *****
  • הודעות: 10310
  • מין: בן
  • ARTIK 4 29
    • דוא
בעניין: זיכרון יציאה מאוחרת.
« Reply #13 ב- : June 16, 2014, 08:04:48 am »
יש הבדל בין כניסה לענן ושאיבת ענן. הגבול הוא לא ממש ברור ובאוויר בזמן טיסה עוד יותר קשה להבדיל, אבל כדי ממש לדעת ממה ואיך להזהר ולמה כן אפשר להתקרב צריך להבין טוב את המנגנון.

כשתרמיקה שהיא אוויר החם יותר מהסביבה עולה ואדי המים מתאבים לטיפות קורים שני דברים שהם בעצם אותו הדבר.
1) משתחררת אנרגית חום במעבר המופע של המים, האנרגיה הזו מועברת לאוויר. האוויר נעשה חם עוד יותר מהסביבה ומאיץ עוד. ככל שכמות המים שמעורבת בתהליך גדולה יותר כך משתחררת אנרגיה גדולה יותר והאוויר מאיץ יותר, לכן ככל שהענן גדול יותר התרמיקה תתחזק יותר בבסיס הענן (רגע אנחנו עוד לא ממש בשאיבת ענן).
2) הנפח של מים במצב נוזלי קטן בהרבה מהנפח של מים במצב גזי(אדים). מכיוון שאין באטמוספירה ווקום ההקטנה הזו בנפח גורמת לאוויר להמשך לכיוון האזור בו המים הופכים מגז לנוזל, שזה כמובן בסיס הענן.

זה המנגנון שגורם לתרמיקה להאיץ כשנוצר הענן. עכשיו יכולים להיות שני תרחישים.
1) כמות הלחות מוגבלת ומספקת אנרגיה מוגבלת. במקרה הזה כאשר התרמיקה שיצרה את הענן ניתקת מהמקור שלה ודועכת גם הענן דועך ומתפוגג כי אין לו אנרגיה מספיקה לקיים את עצמו.
2) יש באוויר שפע של לחות שמספקת שפע של אנרגיה. במקרה הזה כאשר התרמיקה ניתקת מהמקור הקרקעי שלה ודועכת המנגנון של אספקת האנרגיה ע"י איבוי מים מספק לתרמיקה מספיק אנרגיה לקיים את עצמה ללא המקור הקרקעי שיצר אותה. בעצם מבחינה מטאורולוגית רק מהשלב הזה זה נקרא "שאיבת ענן".

בשלב הזה כשהענן עצמאי ומספק את האנרגיה לעצמו גם יש שתי אופציות.
1) קיימים מנגנונים נוספים שמדכאים את התפתחות הענן או עוצרים אותה. לא נכנס לכולם אבל אפשר לתת לדוגמא אינוורסיה חזקה בגובה לא גדול מעל בסיס הענן. בסופו של דבר המנגנון מאבד הרבה אנרגיה ב"לדחוף" את האינוורסיה וההתפתחות נעצרת עד שהענן מתפרק. הוא יתפרק לאט יותר מהענן בסעיף הקודם אבל יתפרק בסופו של דבר.
2) אין בסביבה מנגנון שמדכא את ההתפתחות או אפילו מצבים של חוסר יציבות קיצוני מעל לבסיס הענן יגרמו לענן להמשיך להתפתח. וכאן אנחנו כבר מגיעים לשאלה עד כמה חזק זה יכול להיות ....

ככל שהענן ממשיך להתפתח מעורבת במנגנון יותר ויותר לחות. ככל שהענן גדל זרימת האוויר האנכית שמחזיקה אותו חזקה יותר. בתנאים הנכונים קומולוס קטן יכול להתפתח לCB תוך פחות משעה. כל מי שטס באלפים מכיר את זה (או צריך להכיר את זה).
לענן CB עם גושי ברד שכבר מיצר ברקים יכולה להיות זרימה אנכית (שאיבה) של 100 קמ"ש שזה קצב עליה של כ30 מ/ש. זו כבר שאיבה שאם הגעת אליה הסיכוי שלך לצאת ממנה הוא אפסי. כן יש סיפורים על כמה ששרדו אבל יש יותר כאלה שלא שרדו.
ענני supercell שהם העננים המפותחים ביותר על כדור הארץ והם בעצם CB סופר מפותח עם תנועה מזוציקלונית שזו מילה יפה להגיד מסתובב סביב עצמו לפי חוק קוריליס ז"א כמעט מתנהג כמו שקע בפני עצמו. 1 מתוך כל 10 ענני סופרסל מיצר שאיבה כלכך חזקה שהיא מגיעה עד הקרקע, אתם מכירים את השאיבה הזו בשם "סופת טורנדו".
עוצמת הרוח החזקה ביותר שנמדדה בטורנדו היא 512 קמ"ש (ואז השבשבת נתלשה מהמקום ונעלמה) וזה על הקרקע, אי שם בגובה הענן זה יכול להיות גם יותר.

קיצר שאיבת ענן יכולה להיות בכל עוצמה בין בלתי מורגש לטורנדו F5. תלוי בגודל הענן.
במטאורולוגיה לקנה מידה יש חשיבות רבה. המנגנון של טורנדו ושל טרמיקה שהופכת מ1+ ל2+ בבסיס הענן הוא אותו המנגנון בדיוק פשוט בקנה מידה אחר לגמרי.


באוויר צריך כל הזמן לשים לב להתפתחות העננים מסביב, האם הם גדלים או שכולם באותו גודל ומתפרקים בסוף, כמה גדולים. וכו'.  וכמובן לא לטוס בקרבה של עננים מפותחים יותר ממה שאתה יכול לטוס בטוח לידם, גם אם זה אומר לא לטוס בכלל באותו היום. וזה בלי קשר לזה שתמיד צריך לשמור לטוס בשולי העילוי כדי שתוכל לברוח אם טעית בהערכה, וכמו שנאמר לא תמיד פשוט להעריך כשאתה מתחת לענן.
« עריכה אחרונה: June 16, 2014, 08:22:08 am על ידי צחי רייל »
don't fly faster then your guardian angel

מנותק nadav

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 472
  • מין: בן
בעניין: זיכרון יציאה מאוחרת.
« Reply #14 ב- : June 17, 2014, 08:52:31 pm »