יום מיוחד בלי ספק. המתנה ארוכה וציפיות גבוהות שהפכו לאין ציפיות עד שבשעה 13:00 ההמראות היתחילו והפעם בלי דרומיות, ליסיידים , כולם מתפסים מהר יותר או פחות אבל נשארנו באוויר.
חלק מהחבר'ה פרצו את הינוורסיה עד 2700, אני היסתפקתי עם 1700, מהירויות של מעל 90 קמש... עילוי בכל מקום אבל לא פציפיסט במיוחד. הרבה ACTION , פיפים מטורפים שניגמרים תוך שניות, ופתאום בגובה 1200 (כנראה זה כבר לא מיקרי... כי הפעם הקודמת היה בדיוק באותו מקום ובאותה גובה.....) החופה רוצה לבדוק ערנות.
גם לפני שנה וחצי הסיפור היה לדעתי פחות ארוך ופחות מפחיד. יכול להיות שאני (שלא רגיל לכריסות) חוויתי את כל הבלגן הזה בצורה קשה כדי לרוקן את כל האדראנלין שהיה לי...אבל לא חשבתי לרגע להפסיק את הטיסה.
שאלו אתי עם חשבתי על רזרווי ואני מיד אחרי שאלתי את עצמי גם.... הייתי עסוק מלהשאיר חופה פתוחה ובלי טוויסט, לא לתת לה לרוץ לספירלה ולהגיב בלי להגזים ולא היה לי סיבה לחשוב על רזרווי יותר ממה שאני חושב שממריא. הרזרווי שם.
לא זוכר שהיגעתי אי פעם כל כך דרוך ועייף לאבו ג'מאל....
https://vimeo.com/93821737הסתבכתי עם הטראק, אשים אותו יותר מאוחר.