חגי, קצת משונה שאתה דבק בעמדתך כאילו שלא ראית את הסירטון.
הילד מאבד שליטה על הגלשן עוד לפני חציית קו המצוק. מהרגע שהעוזר משחרר את כבלי האף הגלשן נמצא למעשה בחוסר שליטה ולילד אין סיכוי לצאת מזה עוד לפני שהכנף הדרומית פוגשת את העילוי.
אז על מה בעצם אתם מתווכחים פה?!
האם הגורם לחזרה להר הוא זוית אף גבוהה או כנפיים לא מקבילות לקו המצוק בעת חצייתו?
הרי התשובה היא: גם וגם ואף לא אחת משתי הסיבות.
הסיבה לתאונה היא אך ורק ביטחון יתר של הילד שהוא יכול להמריא בכל רוח.
הילד הניח את ביטחונו ואת חייו בידיים של מישהו אחר ובמצבים כאלו כל טעות של העוזר (גם אם המראת כבר בשלום ברוחות חזקות) עלולה לעלות לך במחיר כבד מאוד.
כל כמה שנוח להאשים את העוזר, זו טיפשות לתת את הביטחון והשליטה בהמראה שלך למישהו אחר.
המכניקה של המצב בחזרה להר היא בהחלט משנית (גם אם אין הסבר מכני אחר מלבד ההסבר הזה)
וגם זוית האף משנית (וגיא כבר אמר שהוא מבקש לא להתייחס כרגע לנושא עוצמת הרוח או העוזר).
הסיבה הראשית היא ביטחון מופרז, המראה ברוח חזקה שמעל למגבלות וחוסר הבנה בנוגע לסכנות שבהמראה כזו.
אני מאמין שרצוי להבהיר לגוזלים החדשים שוב ושוב עד כמה המראה במצב שבו השליטה על הגלשן נחלקת בינם לבין העוזר שלהם היא דבר שמסוכן להם.
ההבנה הזו היא מה שגרם לי להפסיק עם הטמטום הזה (אל דאגה, נשאר לי עוד הרבה טמטום במקומות אחרים).
אולי הבנה כזו תעזור גם לאחרים לשמור על עצמם.
בכל מקרה, השרשור הזה מגיע מוקדם מדי.
צריך לפרסם אותו בעוד חודשיים שלושה כשהקורס הנוכחי שמסתיים יגיע להרים ויאמין שהוא ממציא את הגלגל...
כמו כל קורס שמסתיים, אם אין הדרכה ודוגמא אישית של חברה מנוסים בעמדה (וביננו, רוב החברה המנוסים לא מגיעים למבוא חמה לתת את הדוגמא הנדרשת), אז הצעירים מאמינים שהם כל יכולים וששום דבר לא יקרה להם.
ובזה, חגי, אתה הכי צודק.
אם לא רואים מקרוב את התוצאות ההרסניות של המראה ברוח חזקה, לא מבינים עד כמה אין סיכוי לצאת מהמצב הזה.
מצד שני יש לא מעט אנשים שהסכימו ללמוד מנסיונם של אחרים. גם לקורס הנוכחי מגיע הצ'אנס להתחיל את עולם הגלישה בביטחה.
נדבר שוב את השיחה הזו לקראת יוני-יולי. אז היא תהיה הרבה יותר רלוונטית...
