חגי, אתה מתמקד רק במה שגלוי ואני ניסיתי להאיר את המקום ממנו הדברים הגלויים שואבים. מצב של לחץ (נפשי אני מתכוון, חגי, לאנשים יש גם מצבי רוח ונפש, ולא רק ידיים ורגליים המתפעלות ומטיסות תפעול והטסה טכניים) כל מה שאתה מעיר הוא נכון, רק שעם כל הכבוד להרצאה שלך, שלא הייתי בה, אתה לא יכול לכוון את ההרצאה לרובוטים, אלא לבני אדם עם חולשות ופחדים וחבל לי שאתה לא מסוגל לראות גם את זה. אדם לחוץ לא מתפקד תפקוד מוטורי מלא, ולפעמים הוא פשוט מאובן מפחד, אז אין מקום לגערות שלך חגי. קרנה לא רצתה לנחות כך, היא גם מבינה ויודעת את מה שצריך (למרות השטויות שהיא כותבת אחרי התאונה), רק במצב של לחץ פגע לה בפעילות המוטורית ובעיתוי הפעולות הללו, ועד שלא תדע לבודד את פחדיה ולשים אותם בפינה שלא יפגעו בה, היא תמשיך לעשות שטויות.
וכאן אני רוצה להעיר עוד משהו: הפסקות ארוכות ואי הקפדה על טיסה כל שבוע, או לפחות פעמיים בחודש, פוגעת מאוד ברמת הטיסה, כי ככל שאנחנו מפסיקים ליותר זמן, רמת החרדה עולה, וכפי שכבר כתבתי, חרדה היא מצב נפיץ מאוד. ברור שמי שלא מקפיד על רצף פעילות מגדיל מאוד את הסיכויים לטעויות = תאונות.
טיסות בטוחות ושנה טובה לכולם.