בטיחות דרגה 2

[בועז שטוסל]

שלום לחברי הפורום,

שמי בועז שטוסל ואני בוגר הקורס האחרון אצל ירון לוין.
בזמן האחרון יש התעסקות בענייני בטיחות בקרב בוגרי הקורס האחרון אצל ירון, ואולי דרגה 2 בכלל.

כמה דברים שעליהם אבקש את ותיקי הענף לתת דעתם:

- במהלך השנה וחצי שאני עוסק בגלישה קרו מספר ארועי בטיחות. להלן הרשימה:
    * התרסקות של אמנון בשלב הקטנוע - שבר ביד, שינים, אף ולשון.
    * התרסקות של מרסלו אחרי סיום הקורס - שבר בזרוע.
    * התרסקות של נדב - שבר פתוח ביד.
    * התרסקות של שלום - שבר ביד.

- בנוסף, ישנם עשרות ארועי בטיחות שזכו לפחות פרסום:
    * מעבר של בועז מתחת לכבל חשמל.
    * החלקה בריצת המראה של בועז.
    * כניסה לפיינל ע"י פגיעת כנף בקרקע בשדה עליון במבוא חמה של אולג.
    * אי זיהוי כיוון רוח בנחיתה ונחיתה עם רוח גבית של ניב.
    * אי הרכבת גלשן מלאה ע"י בועז.

- כל הארועים נגרמו מתוך טעות, רשלנות, אי תשומת לב וכו', לא בגלל מעבר על כללים, יהירות וגורמים אישיים אחרים וכולם נגרמו בנחיתה, מה שמראה על כוונה טובה אבל חוסר נסיון.

- היכרות עם ארועים בטיחות קודמים משפרת את רמת הבטיחות שלנו - יודעים ממה להיזהר.
   לדוגמא, עד שאני עברתי מתחת לכבל החשמל לא ידעתי שזה בכלל אפשרי ומה הסכנה שכרוכה בכך
- אין לנו היום היכרות עם ארועי העבר (שאולי היו במחשב של האגודה)

- תחקור בעזרת הוותיקים מאוד עוזרת.
   לי חגי וגיא עזור לתחקר את נושא הכבל חשמל וזה שיפר רבות את רמת הבטיחות שלי.

- יש לעשות צעדיים מיידים לשיפור הבטיחות טיסה בקרב דרגה 2.

- אופרטיבית, הצעתי :
  * העלאת תרבות הדיווח של ארועים (גם ללא נפגעים)
  * הפצת התחקירים לכולם בהקדם אפשרי, תוך הדגשת מה הנזק שהיה יכול להיגרם (לא רק נגרם בפועל)
  * ערב בטיחות ארוך בהקדם תוך שבועיים - נוכחות חובה לכל דרגה 2. הדרכה של הטייס הראשי.
  * ערב בטיחות כל 3 חודשים שמסכם את הארועים שהיו בתקופה כולל מידע נוסף .

אני מודה לחגי על עזרתו הרבה ומבקש בשם אנשי דרגה 2 / בוגרי הקורס האחרון, מכל הותיקים לגלות אחריות כלפי הספורט ולהעיר את תשומת ליבנו לדברים שאנחנו לא מכירים עדיין בענף בנושא הבטיחות.

[ASI ZEMACH]

לפני התאונה שעברתי ,עשיתי את כל הטעויות שאפשר .
היום ההסתכלות שלי שונה ,למשל קמתי ואמרתי ,חברה,  רק התחלתם לטוס ,מה פתאום ליגה ,קודם תלמדו לטוס
אנשים טענו שאני טועה .
להיות טייס על גלשן אוויר ,זה מקצוע ! ואין שום מקום לטעויות
"גוזלים "מתווכחים שיש טעות בספר ,שמתייחס לעוצמת רוח בהמראה .
העצה שלי לכל החדשים (שנותרו    )  קחו העסק לאט ,תיקחו כאסטרטגיה ,אני עוזב הכל ואני מקדיש עצמי ללמידה נטו
אני לא טוען שאני חסין ,אבל בשנתיים אחרונות טסתי רק במבוא חמה כדי ללמוד לטוס ,נטו .
שיהיו בשורות טובות..

[ira_yifa]

מסכים עם אסי, להיות טייס זה מקצוע. נדמה לי שרומן אמר שזה תחביב שאסור לך להיות חובבן בו.
עצה שלי לגוזלים - מרווחי בטיחות. נכון שיש הרבה שלא יודעים עם סיום הקורס. מה שחשוב הוא לדעת שלא יודעים. לכן ההמלצה שלי היא לקחת מרווחי בטיחות גדולים במיוחד. יכול להיות שתמצאו את עצמכם בסיטואציה שלא חשבתם שתיתכן באותו הרגע (סינק, גזירות רוח, מערבולות) ואז תשמחו שיש לכם איזור גדול יותר לתמרן בו.
כדי להגדיל את מרווחי הבטיחות חשבו מה מרווח הבטיחות הנחוץ, לדעתכם ואז הכפילו אותו. אם זה מרווח מהגבול העליון \ תחתון של מהירות הרוח להמראה, אם זה המרחק בין שני כלים, אם זה הגובה מעל הקרקע הנחוץ לתמרון מסויים.
עם הזמן הידע יגדל, הניסיון יגדל והאוויראות תשתפר. עד אז - נסו להשאר שלמים.

אני זוכר כמה טיסות שלי כשהייתי ממש בתחילת דרכי (היום אני רק "בתחילת דרכי", בלי "ממש"), בהן היה ניכר שמרווחי הבטיחות שלי גדולים בהרבה מאלו של שאר הטייסים, עובדה שגרמה לי גם להחמיץ כמה טיסות או לצאת מעילוי ובשל כך לסיים את הטיסה.
בטיסה אחת בשרונה מצאתי את עצמי בתוך פנייה בתוך סינק מול סלע עם השם שלי עליו. לא פגעתי בסלע והשתכנעתי שהגדלת מרווחי הבטיחות שלי הייתה נכונה.
בטיסה אחרת, כאשר הקטנתי את מרווחי הבטיחות בהמראה (המראה ברוח מעט חזקה אם כי עדיין במגבלות) סיימתי בתוך עץ.
בקיצור - כאשר אנחנו עושים טעויות באוויר, במצנח או בגלשן, מה שיש לנו אלה היכולות שלנו, המרווח עד הלפגיעה והמצנח הרזרבי. היות ובתחילת הדרך היכולות של כולנו - גם של ירון, מיקי, צחי ורומן - אינן ברמה גבוהה במיוחד וכנראה נעדיף לשמור את המצנח הרזרבי כמוצא אחרון, עלינו לשאוף להגדיל עד כמה שאפשר את המרווח בינינו לבין מה שאנחנו עלולים לפגוע בו.

[אפרוח_של_ברזל]

בתור התחלה הייתי מציעה לכם לעשות תירגולת של זיהוי כיוון הרוח בלי עזרת סרט רוח. נראה שיש לכם בעיה רצינית בקטע הזה.
ומה שאירה אמר נכון - הגדלת מרווחי בטיחות היא הצעד הבדוק ביותר לשמור על עצמכם.

[יובל ענבר]

וואו, לא ידעתי שהיו כל כך הרבה אירועים!

לחברה החדשים - אין תמרור אזהרה יותר בולט מזה, קחו צעד אחורה.
אתם לא מכירים את כל הפינות ועובדה שאנשים כל הזמן נפצעים, תנו כבוד לספורט וסיכוי לעצמכם לשרוד את השלב הכי מסוכן בלימוד.

אלו הבעיות לדעתי:
1) אם אני לא טועה רוב החדשים כלל לא משתתפים בפורום הנ״ל, יש להם כל מיני פורומים/רשימות תפוצה/וואטסאפ נפרדים וזו טעות.
2) יש בעיה מובנית בשיטת לימוד גלישה אווירית (ואין כל כך מה לעשות בעניין) - רק 12 טיסות גובה בליוויי מדריך על הקשר וללא טיסות טאנדם כלל. רוב התכנים נלמדים באופן עצמאי לאחר הקורס ולכן ניתן לראות הבדל גדול בין מי שמשקיע בלימוד לבין אילו שלא. השאלה היא האם נצליח ללמוד בלי להיפצע וכאן דרושה משמעת אישי.
3) שנת הטיסה הראשונה היא הכי מסוכנת כי יש לנו כבר רשיון ובטחון עצמי אבל אנחנו לא יודעים מה אנחנו לא יודעים ולכן נופלים ומתחלקים על כל הפינות שאי אפשר להסבירם במהלך הקורס (לא מגיעים לחוות אותם ולכן זה לא יהיה יעיל). צריכים להיות מודעים ולהמשיך במנטאליות   ששמה דגש על בטיחות, הצמדות למוכר, ופתיחות להערות.

מסכים מאד שנחוץ בשלב זה ערב בטיחות (לא פשוט בכלל ליצר כזה...), שאפו על היוזמה של בועז על פתיחת השרשור הנ״ל.

[חגי]

בקר טוב בועז (תרתי משמע)

ראשית - טוב שכתבת ועדיף מאוחר מאשר אף פעם לא.
 אני בדרכ שמח לכתוב כמה צדקתי בלה בלה בלה, אבל דווקא הנסיבות כרגע מאד לא משמחות לנפנף בצדקתי. אסי כבר ציין את נושא ליגה דרגות 2 שהתנגדתי לו אבל הרבה יותר משמעותי זה נושא הדיווח (או יותר נכון חוסר דיווח) שהתייחסתי אליו גם פה בפורום וגם בהרצאות.

מאז ומעולם ,ואתם לא הראשונים ,נוהגים גולשים לטייח ולהמעיט בחשיבות ארועי בטיחות שהסתיימו ללא נזק פיזי. בכך הם מפספסים את ההזדמנות שניתנה להם ללמד את המקסימום מהטעות ולהשתפר באמת!
קחו אותי בתור דוגמה אישית- אחד הדברים הראשונים שאני ממהר לפרסם אלו ארועים שקרו לי. ראו מקרה ההמראה שלי בליגה האחרונה בתבור.  למעשה רב הגולשים כלל לא היו מדווחים על המקרה. מבחינת גולש ממוצע ההמראה עברה בסדר כי היציאה היתה מאוזנת, שום חלק בגלשן או מהגולש לא פגע בקרקע ...כלום לא קרה לכאורה. העלאת הארוע עוזרת לי לשמע תגובות , עוזרת לאחרים ללמד ולהכיר -זאת טובת הכלל. עם כל הנסיון שלי ב 23 שנות טיסה ומעל 1000 המראות מוצלחות(1 חזרה לרכס באשקלון) גם אני כמו כל אחד לא יודע מה הוא לא יודע. חלקכם לא מודעים כלל לכמה מידע חסר לכם כדי להיות גולשים בטוחים ועובדה שגם גולש עם נסיון כשלי יכול לשגות בתזמון ההמראה כמו שקרה לי בליגה האחרונה בתבור.
לפני הרבה שנים עוד בפורום תפוז זכורה לי הודעה שהוצאתי עם כותרת של - גולש מנוסה נהרג בנחיתה במהלך קרוס מזיכרון.
תיארתי שם נחיתה בקרבת צומת מגידו שהסתיימה כולה בשתילת אף ושפשוף קל באף (האף שלי ! גמרתי את הנחיתה עם הפרצוף באדמה). לכאורה לא קרה כלום אבל לתאונה הזאת היה פוטנציאל של פגיעה טרגית כיוון שסנטימטרים ספורים מנקודת השתילה היה סלע שלא היה מוציא אותי בזול בשתילת הפרצוף הזאת). אני זוכר שטל אברון (גולש ותיק ומוכשר שפרש כשהגלשן הקשיח היה הפרוייקט האחרון שלו) קצת התרעם על הכותרת המפחידה. זה כל הרעיון- לייצר תשומת לב אפילו לארוע של שתילה שהסתיים בשלום ולהבין את הפוטנציאל של קצת חוסר מזל בתאונה פשוטה ושגרתית כזו.

אני תמיד מזכיר את התרבות שהוטמעה בי בחיל האוויר של תחקור. התרבות הזאת חיונית לכל מי שעוסק הטיסה ואולי צריך לחשוב איך מנחילים את התרבות הזאת בשלבי ההדרכה כי כל הארועים שציינת הינם ארועים שמחייבים דיווח והתייחסות רחבה , תחקור והסקת מסקנות.
כשכותבים שחברים אחרים נחתו בגבית והיום יש לנו פצוע חדש כתוצאה מנחיתה בגבית - חלק מהאשמה נמצא על כתפי כל מי שידע ולא העלה את הארוע לדיון ותחקור.

נושא כנס בטיחות הועלה כבר השבוע ע"י היו"ר  שפנה אלי בכוונה לארגן מפגש במיוחד לכל הצעירים. בעניין זה תמיד אני מוכן להקדיש מזמני הפנוי רק בקשתי שתבדק הנכונות להגיע מבחינה מספרית כדי שיהיה ברור שיגיעו לפחות 10 גולשים.
בביקור אצל החדשים(לא אוהב את המונח גוזלים) של ירון אמרתי להם דבר ראשון שהם צריכים לזכור שהמדריך שלהם לא מושלם וכשהם יקבלו את הרשיון הם יהיו רחוקים מהשלב הבאמת בטוח סטטיסטית. ההכשרה שלהם תפספס נקודות תורפה כאלו ואחרות והידע התאורטי שלהם יהיה רחוק מהרצוי בשביל באמת להבין. התאונה של נדב למשל היא תאונה שמראה על חוסר הבנה תאורטי מספק.
טחנתי מספיק ולצערי כנראה הנושא ישאר עוד הרבה על סדר היום. מה שבטוח שאחרי תקופה שקטה יחסית (נדמה לי ש 2011-2012 היו די נקיות) אנחנו מגלים את הצד הפחות יפה של הספורט , צד שניתן לצמצם את היקפו כמעט לאפס במודעות בהדרכה אבל קודם כל בהתייחסות רצינית ובוגרת של הצעירים.

[בועז שטוסל]

אסי ואירה - תודה על השיתוף ועל הטיפים
יובל - אכן אנחנו משתמשים יותר בוואטסאפ ומיילים, מקווה שנתחיל להשתתף יותר גם פה. כמות הארועים היא גדולה. מבחינתי הכתובת כרגע על הקיר, וצריך למחוק אותה מהר מהקיר הזה.

חגי - גם אני בוגר תרבות התחקור של חיל האוויר ואני עומד מאחוריה. (זכור לי אפילו מקרה של אימון באחד הבסיסים ששני טייסים הסכימו ביניהם מראש שישחקו משחק באוויר, ומפקס הבסיס החליט לערוך הלוויה צבאית מלאה בבסיס עם שני ארונות כדי להדגיש מה היה יכול לקרות.)

לדעתי צריך להנחיל את תרבות התחקור הזאת בשלב שאחרי הקורס. בקורס עצמו קרו פחות אירועים כי לא עשינו הרבה יחסית למה שאנחנו עושים היום.
אני משוכנע שערב בטיחות אחד או יותר יעזור לנו המון. נדאג לנוכחות מספקת.

[Tamir]

אני רוצה להוסיף כמה מילים.
מנסיוני עם ירון - הבטיחות תמיד היתה ותישאר הנקודה החשובה ביותר.

כבר בשלבים הראשונים - עוד לפני שאפילו המראנו לגובה של חצי מטר מהקרקע, לא היינו יוצאים לריצה לפני בדיקת תליה ובד"ח לפני המראה. תמיד היה תדרוך יומי ותדרוך בסוף היום - ו-"ח" בטיחות בעקבות כל אירוע מסוכן.

כל מה שאנחנו מדברים עליו פה הם דברים שאני שמעתי עוד בקורס, ואני אפילו יכול לשחזר את הטון ואת חתך הדיבור של ירון: את ההסבר על קו המתח בשדה התחתון, את הדרכים לזהות כיוון רוח ואפילו איך לנחות ברוח גבית.

לבעז - מזעזע אותי לחשוב שאתה לא היית מודע לסיכון של טיסה בקרבת קו מתח. לא צריך להיות טייס, ולא גולש אוויר כדי להבין את זה. צריך עיניים והגיון בריא.
אין לי ספק ששמעתם על כך מירון עוד בקורס (ולא תשכנעו אותי אחרת).
אתה כותב "לא ידעתי מה הסכנה הכרוכה בכך" [בטיסה מתחת לקו מתח], ואני שואל (בלי לפגוע) איפה הראש???

יש לי הרבה מה להוסיף, וגם יש מקום לדיון בשאלה מדוע הצעירים נוטים לפתוח פורומים מקבילים - אבל צריך לתת מקום לכל דיון בנפרד.

* אני אעשה כל מאמץ להגיע לכל מפגש שיעסוק בבטיחות.
* אני תומך ברעיון של "חניכה" לאחר הקורס (אם כי - כאשר אין אזן קשבת, זה לא ממש יעזור).
* אני תומך בהגברת המודעות לדיווח בעיקר בקרב הותיקים בספורט.
* ואני מאוד מודאג מהמצב הנוכחי.

[צחי רייל]

בתור התחלה הייתי מציעה לכם לעשות תירגולת של זיהוי כיוון הרוח בלי עזרת סרט רוח. נראה שיש לכם בעיה רצינית בקטע הזה.

בתור התחלה הייתי אומר שחייבים ללמד את זה בקורס. אני לא יודע איך מתנהל הקורס אבל ברור שאם להרבה חניכים בסוף הקורס יש בעייה לזהות את כיוון הרוח בנחיתה יש פה בעייה.
נכון שזה יותר בטוח למהלך הקורס שיש שק רוח אבל חייבים לעבוד על הטכניקה של זיהוי כיוון הרוח כבר בשלבי הקורס. לעבוד ז"א שבסוף הקורס החניכים שולטים בטכניקה. כי אחרי הקורס ברוב הנחיתות לא יהיה שק רוח.

יש עוד הרבה סמנים לרוח מלבד שק רוח תיקני. סופים, עצים, דגלים בתחנות דלק ואדוות על פני המים של הכינרת הם כמה דוגמאות.
לזהות את כיוון הטיסה האיטית ביותר שהציע מיקי מספיק GPS פשוט שמראה מהירות קרקעית לא צריך ואריו משולב GPS. ואריו משולב בפניית 360° או בביצוע שמיניות יחשב לבד את כיוון ועוצמת הרוח ויציג אותם מספרית על הצג.

ובכלל חלק ממכלול הדברים שאני מודע אליהם באוויר זה להיות מודע לכיוון הרוח בקרקע, גם שאני מאוד גבוה. עשן, אבק מטרקטורים או מכוניות שנוסעות בשטח (אל תסתכלו ישר מאחורי הרכב כי הוא בתנועה קחו נקודה על הדרך ותראו לאן האבק נסחף ממנה), שוב דגלים של תחנות דלק והאדוות על כל מיני מאגרים שאני עובר בסביבתם מעדכנים אותי מה קורה בקרקע גם שאני מאוד גבוה.
* זה לא רק לצורכי נחיתה, שאני מזהה טריגר טוב לתרמיקה אני רוצה לדעת לאן התרמיקה נסחפת ממנו.

למי שטס כבר קרוסים, למאגרים יש דרך מאוד נחמדה לספר לנו מה כיוון הרוח. בגלל שהדמבה(דופן המאגר) גבוהה יותר מפני המים, בצד של המאגר שפונה לרוח (ז"א ברוח צפונית הדופן הצפוני של המאגר) יוצר רצועה שקטה של מים ללא גלים/אדוות בצמוד לדופן המאגר, זה אזור שמוסתר מהרוח.
אפשר לראות את זה מכל גובה שאנחנו יכולים להגיע אליו וממרחק של יותר מ10 ק"מ מהמאגר גם אם אתה גבוה/רחוק מידי לראות את כיוון הגלים/אדוות על המים ורצועה השקטה בולטת לעין למי שיודע לחפש אותה.
אפילו בצילומי לווין אפשר לראות את זה:
[attachthumb=#]
(בריכת דגים של גבע ליד הגלבוע בגוגלארץ. רואים את המערבית החזקה?!)

[אבי שאול]

גם ציפורים נוחתות מול הרוח וזה עוד סימן לכיוון הכללי

[צחי רייל]

גם ציפורים נוחתות מול הרוח וזה עוד סימן לכיוון הכללי

אם אתה כבר מזכיר את זה, ציפורים על חוטי חשמל וענפים לרוב עומדות עם הפנים לכיוון הרוח (הכיוון אליו ימריאו אם יצטרכו לברוח). אבל לא רואים את זה ממאוד גבוה.

[Tamir]

היו, ויהיו עשרות דיונים על זיהוי רוח.
אבל שלא יהיה ספק - ברור שהדבר הזה נלמד בקורס.
לא שיש לי הסבר לרצף הטעויות האחרון, אבל זיהוי רוח הוא בהחלט נושא שלומדים אותו בקורס.

רק קחו בחשבון שזיהוי רוח ע"י גלשן הוא מעט קשה יותר, בגלל שהכלי מהיר יותר והזיהוי חייב להבצע הרבה יותר מוקדם ורחוק מהקרקע.

תמיר.

[צחי רייל]

ברור שנלמד, השאלה היא (ואני לא רומז שהתשובה היא "לא") האם נלמד מספיק?

בכל דבר אפשר לשאוף לשיפור, גם בנוהלי לימוד. אם יש שורה של חניכים שסימו קורס ולא ממש שולטים בנקודה הזו, אחד הדברים שיש לבדוק זה האם צריך לתת יותר דגש או להשקיע יותר זמן בלימוד של זה.

אתן דוגמא שעסקנו בה לא מזמן במצנחים בדיון על מדידת הרוח לפני ההחלטה להמריא: מדריך א' מלמד את החניכים שלו את כל העקרונות שיש לדעת לגבי מדידת הרוח בעמדה ובכל יום טיסה מודד בעצמו את הרוח ומחליט האם הם יכולים לטוס או לא. מדריך ב' גם מלמד את כל עקרונות המדידה אבל כשבאים לטוס הוא נותן לחניכים למדוד את הרוח ולהגיע למסכנות ורק לאחר מכן מסביר להם אם המדידה שלהם נכונה והמסכנות/החלטות נכונות. למרות ששני המדריכים מלמדים את כל עקרונות המדידה בדוק שהחניכים של ב' יודעים למדוד טוב יותר.

אותו הדבר אם החניכים לומדים את התיאוריה של איך למצוא את כיוון הרוח אבל בסופו של דבר כשהם מגיעים לנחיתה הם רק מסתכלים על שק הרוח שהמדריך שם להם כנראה שצריך במשך הקורס להקפיד שיתרגלו איך לזהות את כיוון הרוח כאילו אין שק רוח ורק לאחר מכן יסתכלו על השק לאישור. דגש כזה יכול לבוא רק מהמדריך חניך לא יזום את זה לבד גם אם למד את כל התאוריה. אני לא אומר שירון לא מלמד כך אני לא יודע.

ושוב אני לא רומז שירון לא מלמד טוב איך לזהות את הרוח, אני אומר שצריך לבדוק למה החניכים לא יודעים את זה מספיק טוב בסוף הקורס.