הוויכוח שחגי העלה כאן מעלה תהיות לגבי האפקטיביות של ההרתעה באמצעות הלם. ניסו את זה במספר מקומות, והדיעות חלוקות. אנשים שונים מגיבים להלם בהפנמה וזה עושה אותם זהירים יותר, אחרים מדחיקים את העניין וזה עובר עליהם כמו החמאה על הטפלון שבמחבת ומעט מאוד אנשים מגיבים תגובה שלילית, או כמו שהפסיכולוגים אומרים: תגובה היסטרית. הם מתאבנים ולא שולטים בתגובותיהם ברגע של סכנה, שמחזיר אותם לתמונות ההלם שראו.
הכי הצחיקה אותי ההצעה של עומר. זה בערך כמו לכסות את העיניים בעזרת הידיים, ולהשאיר רווחים בין האצבעות כדי להציץ...
לסיכום: אני בעד להראות, ומי שלא בא לו, שלא יפתח (עומר, אני מציע שתבקש ממישהו שיפתח את הלינק, ואתה תציץ על זה מהחדר השני). אם זה לא יעזור, זה בטח לא יזיק.
ולסיכום: לצערי יצא לי לראות את ראשו המפוצח של גדי סמואל ז"ל שנפל אל מותו למרגלות העמדה בכרמליה וגם יצא לי לראות את קובי רבנו, מספר שעות אחרי שנפל בזכרון והפך לקואדרו-פלאג (נכה בארבע גפיים). לא אכנס לתיאורים, אבל אני משער שהארועים הללו גרמו לי להזהר יותר, ובעיקר להתייחס לעולם ולעצמי בפחות קלות ראש, כי בצעירותי הייתי ממש קל דעת להחריד.
