בשבת בבוקר אפילו לא תיכננתי לנסוע,רק אחרי בדיקה של תנאים ורוחות בשבשבות סביב 9 ומשהו התחיל לדגדג לי שאולי יהיה לנו עוד יום כמו שישי בו צוק חתך את הביקעה ליריחו,כמובן שהחיידק לא מרפה גם כשהוא כבר קיבל את המנה השבועית,סיון אומרת לי שאני אסע ושאעשה חיים,אני מחפש את טקסי שבקושי מיתעורר ב10:15 וקובע עם רון בהעוגן ב 11.
טקסי היתעכב בגלל הילדים
ואני ורון עוד חיכינו לו 20 דקות,שיותר מאוחר ייתבררו כ 20 דקות שאולי עשו לנו את היום,הכל מלמעלה
.
בדרך לעמק רוח קלה מאוד,ובעמק כבר רואים היתפתחויות של עננים בצפון הרמה,המצב רוח עולה לו אט אט,מלמטה כבר קולטים את צוק באויר וכשמגיעים לעמדה גם אנדריי וויקטור בדיוק המריאו,אנחנו ממהרים לעמדה שבה כבר פרושים הרבה חברים,אבל רוח לא מצאנו שם.
אחרי כמה דקות מגיע משבון קטן ותם יוצאת יפה,לא עוברות 20 שניות וכאילו מישהו הדליק את המאוורר מהצד הצפוני הרוח בעוצמה של 10 -15 קמש מצפון
בלי לחשוב יותר מידי אומר לרון שחבל לנו על הזמן ונעלה מהר לצפונית,גם טקסי שכבר הוציא בינתיים את המיצנח מקפל זריז ותוך 5 דקות אנחנו בצפונית,רוח על האף עם טיפה רכיב מערבי-10-20 קמש,יאללה צריך למהר כי ניראה שהיא עולה מהר.
אני פורש ,אומנם מהר אבל כל הזמן אומר לעצמי תהיה בפוקוס שלא תישכח ליסגור איזה אבזם,אבל הראש די דפוק,ומגלה שהחולצה הארוכה לא עלי,מחליט לוותר עליה ועולה לאויר עם קצרה יציאה בכיף וטיסה לכיוון מערב לפינה הצפון מערבית,די מהר אתה מרגיש שהאויר מאוד פעיל ,מתחיל להיסתובב עם אחת צרה וחזקה צפונית לעמדה המערבית,תוך כדי סיבוב שמאלה צד ימין ניכנס לאויר יורד ומיתקפל חזק כ40 אחוז,אבל הלחץ בחצי השמאלי כל כך חזק שאני תוך הישענות שמאלה וקצת ברקס ממשיך להיסתובב תוך כדי 2 פימפומים נחושים לכנף הסוררת
היא נענית מהר מאוד ונותנות לי להמשיך בריקוד איתה עד שהיסתדרה לה לאיטה ונישארה רק חזקה אבל מסודרת,עילוי של בין 4-6 עד 3600 תוך היסחפות מינימאלית דרומה,זו היתה אם כל התרמיקות שלי לדעתי עד היום,3 קמ שלטיפוס מדהים,איזהאושר!!
אנדריי שטייל צפונה מיצטרף ואנחנו מתחילים לגלוש דרומה,כשכבר עוברת לי בראש המחשבה שניראה שנוכל לרדת דרומה,לא מאבדים הרבה גובה עד איזור הברקן,2800+ אבל איזור הביקעה ניראה די אנמי,אובך עם ריאות לא משהו ואין ממש עננים,היה ניראה שהעננות נימצאת עמוק בתוך השומרון,מקבל קצת רגליים קרות ומחליט לטוס בינתיים לענן מעל בית שאן,לחכות קצת ולראות מה מיתפתח באיזור המחסום ודרומה לו,בינתיים אנדריי כבר נעלם לי ,ולא היה לי ברור לאן הוא טס.
הענן לא ממש עוזר לי ומחליט ללכת לכיוון השיפולים המיזרחיים של רכס עמינדב שמעליו היו קצת פומולוסים,באותו זמן אני מיסתכל על הקטע שגם חגי אמר לי שהוא בעייתי,דרומית למחסום יש קטע של אולי 20 קמ שהם בעייתיים לנחיתה עם כפרים ללא יישוב יהודי,לא נעים.
ממשיך לכיוון ההרים ועם 1250 שזה לא משהו על קו הגבול מוצא תרמיקה שמחזירה לי את האופטימיות לדם,ולוקחת אותי בקצב רגוע יחסית (1-3) למעל 3300 דרומית לקטע הבעייתי ואני כבר אחרי מחולה וגבוה.
אני מחליט לטוס יותר מערבה ולא קרוב מידי לכביש כי אני רואה שיש שם יותר היתפתחויות של עננים קטנים ואני כבר מזהה את האיזור טיסה שלי ואת היישובים שכבר ביקרתי בהם לא מעט רק בעבודה,אני מרגיש רגוע גם אם ייקרה מצב שאכנס לביית גובה אני לא אהיה חייב לרוץ לכביש אלא יש לי אופציה גם לנחיתה בסמוך ליישובים האלו(רועי ובקעות),אבל האיזור עובד יפה וגרומית אליהם אני תופס עוד תידלוק ל3300 עם רכיב צפוני נקי וממשיך הלאה.
בשלב הזה כבר הרגשתי קצת קריר וזה גם גרם לי לצורך עז לשחרר נוזלים,תוך כדי גלייד אני שופך את עצמי אל מחוץ לקוקון ומנסה לכוון כך שלא אריח כמו הבת הקטנה שלי בבוקר
,זה דוקא הולך יפה והאוויר משתף פעולה ולא מביא לי פצצות תוך כדי אחרת יש סיכוי שהייתי נישאר איתו ביד תוך כדי קיפול או חוויה אחרת.
אני מישתדל לטוס כמה שיותר מהר בין התרמיקות,כי היום מתחיל להיגמר.
הריאות עד השלב בזה היתה די גרועה בעיקר מערבה,אפשר היה בשלב הזה לראות בקושי את שכם והר עיבל שקשה לפספס אותו,ובדרום כבר ראיתי את יריחו,את ירדן ראו יפה בגלל הזוית של השמש בשעה זו(סביב 15:30)
ההיתרגשות כשאתה רואה את יריחו מתחילה לפמפם לך לדם ולאט לאט גם מופיע לו ים המלח ,בשלב הזה אתה כבר יודע שים המלח בהישג יד ומה שיהיה מעבר זה כבר בונוס
המיקרה השני של איבוד החופה היה כשאני לחוץ עם ספיד כימעט עד הסוף,ובלי התראה מוקדמת ומהירות יפה של 60 קמש -פרונטל מלא וסימטרי
יש פעמים שכמה שתהיה מרוכז על הספיד האוויר יפתיע אותך,ובטח במהירות גבוהה,כמובן שצריך מהר לשחרר וקצת ברקסים והחופה ניפתחה יפה בלי בעיות נוספות
אני כבר לקראת יריחו מתחיל להריח את הים ונהנה מהנוף של ים המלח בדרום,העיר מתחתי,וואדי קלט שמיתגלה במלוא עוצמתו,פשוט ענק,ועם הישתקפות השמש על המיים שזורמים בו,פשוט מקסים.
התידלוק האחרון לאותו יום החל צפונית ליריחו עם 0-1 ועלה לו ל2-3 עד 2900 מעל כביש 1 ,מעל 3000 מעל הים,והנוף פשוט עוצר נשימה,רק לפני שעתיים עו היינו בגליל המוכר כל כך ועכשיו טסים מעל המידבר!!!
המשכתי בגלייד רגועה ויציב ללא סינקים או עילויים מעל המצוקים של ים המלח ופשוט היתמסרתי לנוף המשכר הזה,המיצנח טס ללא בעיה אפשר לשחרר ידיים ולהינות,הידיים החלו להפשיר מהדיפ פריז שהן עברו.
אני עובר כמה מאות מ מעל מצוקי וממשיך לכיוון דרום לאיזור בו ההרים ניפגשים עם הים ואני יורד לאיטי אל מתחת לגובה המצוק וכב רמקבל ממנו את הצל לפני הנחיתה כ 100 מ משפת הים,נחיתה ב-0 רוח מוחלט,הים ניראה כמו מראה והרי ירדן מישתקפים בו,רק הרעש של הכביש מפריע לפסטורליה הזו
איזה יום מטורף מעל 4 שעות באוויר גבהים מדהימים נוף חדש ולא מוכר,וגם שיא אישי שלא שאולי חלמתי עליו אבל לא חשבתי שאגשים אותו בארץ
מצלצל לטקסי שכבר בדרך וכבר רואה בוואטס אפ שרון בצומת ים המלח וויקטור גם באיזור והאוטו בדרך,איזה חיים יפים
טקסי אסף את כולנו ואני שוב רוצה להודות לו על הנתינה שלו והכיף של להיות עם חבר שכזה,היננו ארבעתנו שמחים וטובי לבב ,צחוקים ואוכל באבו גוש לסיום מהנה וטעים שאי אפשר בילעדיו ואני מאחל לכולנו שנחווה עוד לפחות יום או יומיים כאלה בשנים הקרובות.
היה כיף לקרוא את הטירוף בנייד על הימים האחרונים,ולהיות שותף עם כולכם בחוויה הזו זה כיף ענק.
אנחנו חבורה מיוחדת במינה שאין הרבה כמוה
