אבי למדתי באיטליה קורס SIV מסודר + אקרו בסיסי שהביא אותי למקום שאני יכול להתאמן וללמוד דברים לבד.
ועדיין לא הייתי סומך על עצמי עם 10 שקלים, לפחות בזה אתה צודק.
אבל אם הייתי צריך להיות נוסע בטאנדם - רומן, צוק, אדם, יובל דרורי.. בכיף (עם איתי גם, אם הוא היה מבטיח לא לזרוק אותי בדרך). כי הם ידעו להתמודד עם מצב חירום וינחיתו אותי בבטחה. בחיים לא עם טייס שפוחד מהכלי שהוא טס עליו, או אחד כזה שלא מחפש להכיר את הגבולות ועלול להבהל או להתעלף מאיזה כמה G או מצב טיסה לא סטנדרטי.
אם אתה רוצה לראות רמה של טייס בצורה הכי שטחית אבל חזאית טובה מאוד - הנפה, המראה ונחיתה.
לא חסרים פה טייסים ואני לא מעוניין לנקוב בשמות, שדפקו אנשים בנחיתה בלי שקיבלו רשלנות תורמת מהנוסע.
וגם לא היו כמה נחיתות לא יפות, מעטות מהן היו טעות וחוסר טאץ' שלי, אבל זה עבר לי אחרי מספר מאוד קצר של טיסות, בניגוד לטייסים מהתחום ה"רגוע" שעדיין רועדות להם הידיים לפני כל נחיתה.
אז עזוב כסף, עם מי היית מעדיף לצאת לאויר? ובוא נרד מאקרו, בוא נצא לטיסה סבבה בתנאים סבבה.
וקח בחשבון שזה עניין עקרוני, אני כבר לא עובד במצנחים וכבר לא מעניין אותי לשמור על מוניטין של בטיחות בשביל להתפרנס - נטו צורת מחשבה.
לידיעה - ספירלה במצנח טאנדם מעמיסה הרבה יותר G מאשר אותו תמרון במצנח סינגל כזה או אחר, בגלל אורך המיתרים.
SAT בטאנדם למשל, זה כבר מתקרב לעומסים של SAT דינמי במצנח סינגל (הרבה).
המשמעות של זה היא שאם משהו מסתבך שם - אתה רוצה טייס שיודע לכווץ את הרקטום והבטן ולהחזיק את ה G עד שהוא מתפעל או זורק רזרווי, לא אחד שמנסה להבין איפה השמים ואיפה הקרקע כי הוא לא רגיל.
ושוב זה לא קטע של למי יש יותר גדול, לאדם יש הכי גדול כרגע בארץ, צוקי כבר לפחות ברמה שלי ודודי, אם היה לו שיקול דעת - גם לא רואה אותי ממטר.
זה עניין של צורת מחשבה והתייחסות לספורט שהיא פשוט שגויה אצל רוב האוכלוסיה, שוב, כמו במכוניות.
כמות הפעמים שהצלתי את עצמי על הכביש עם קטנוע או מכונית בנסיעה מנהלתית, ע"י ידע ונסיון שצברתי על מסלולי מרוץ ואימוני מגרשים ושבילי כורכר שווה את כל הצמיגים ששרפתי בתהליך, לפחות 5 פעמים שאני זוכר על קטנוע ועוד כמה פעמים בודדות על מכונית, והכל הצלות של כמעט תאונה שנגרמה ע"י אדיוט אחר על הכביש, והכל בנסיעה מנהלתית ורגועה! אני לא סופר פעמים שהשתוללתי עם אופנוע על כביש ציבורי וכמעט אכלתי אותה - זה בדיוק הצד המסוכן שמצריך שיקול דעת שלפעמים אני לוקה בו, ותמיד לבד על הכלי (מודה).
כשאני אתבגר ומערכת שיקול הדעת שלי תהיה מוצר מוגמר (רק לבד, טאנדם או נסיעה עם נוסעים זה אחרת לגמרי), אהיה טייס בטוח עשרות מונים מאלו שאינם מנוסים בחירומים (וגם היום כמות הטעויות בשיקול הדעת שלי היא נמוכה מאוד, ובמצנחים היו לי שני כמעטים שנבעו משיקול דעת, בכל הטיסות שלי ושוב - רק לבד).
