אם הבחור המריא מסן-ברנרדינו והגיע לאריזונה קשה לי להאמין שהוא נוטה לא לתכנן את נתיב הטיסה.
ואם זה המצב, מזל ש"במקרה" יצא לו לטוס מזרחה ולא מערבה. באותו מרחק לכיוון מערב יש ים. הרבה ים.
התיכנון היה נהדר , הביצוע היה שגוי :
הוא עצמו הסביר את התיכנון בסירטון והתיכנון היה להגיע ל 6000 פיט למיטב זכרוני ומשם הכל היה אמור להסתדר .
הבעיה היתה ברורה הוא לא הגיע לגובה הרצוי , הוא זיהה יפה ב 05:20 שבילי אש ומקום לנחיתה ואז השתלט עליו האינסטיקט לנחות באזור נוח לאיסוף .
זה הדבר המדהים ביותר בסירטון מדובר בדואה ותיק מנוסה המצויד בכל מכשיר אפשרי מכיר את כל נהלי החירום ומשתמש בהם , אך הוא אינו מסוגל להתגבר על האינסטיקט לנחות בשדה נוח לאיסוף !
ואז הוא מכניס עצמו לצרה הזו עובר מלי סייד ללי סייד ומסביר יפה שהיה לו עודף גובה של 50 פיט 15 מטר מעל הרכס כשעבר מעליו .
במלים אחרות כתלות במהירות הרוח הוא היה עלול למצוא עצמו בלי סייד פראי המזל שיחק לו והוא עבר בשלום .
לא בעית תיכנון כלל המסלול היה מתוכנן להפליא , זו בעיית האינסטיקט .
אם תפשפש בתאונות אחרונות בארץ ביניהן קטלניות גם במצנחי רחיפה תמצא כי האינסטיקט מושך לנחיתה במקום נוח לאיסוף , אחת הטעויות הבסיסיות ביותר ואחת מאלו שקשה ביותר להשריש כלומר להילחם בה .