כתב נושא: תחקיר תאונה בנחיתה מיום שבת 29/09/2012 בתבור  (נקרא 2584 פעמים)

0 משתמשים ו- 1 אורח נמצאים בנושא זה.

מנותק joessepe

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 437
    • דוא
שלום לכולם,

זהו תחקיר תאונה מיום שבת 29/09/2012 בתבור.
יום לפני נראה היה שלא יהיו תנאים טובים, אבל אחרי שבועיים בלי גלישה החלטתי שאני רוצה בכל זאת להגיע לתבור ולנסות להוציא משהו מהיום הזה.
ברקע, שינה בשעה מאוחרת ובבוקר אוכל שישב לי בבטן והכביד עלי.
הגענו לתבור: אני, שפע אדריאן ומיקי. באויר מתרמלים כמה מצנחים בערך בגובה העמדה (אך במרחק ממנה). אדריאן ומיקי כבר מורכבים.
שפע ואני מתחילים בהרכבה.
מזג אויר חם מאוד ולח, אובך מכסה את השמיים. רוח בעמדה 0. מדי פעם (בתדירות נמוכה) משבים קלים. כיוון המשבים דרום מערבי בד"כ.
היום נראה מגעיל ולא מבטיח, ואני אומר שאני מוכן גם לגלייד ללמטה, העיקר לטוס.
ראשון ממריא מיקי. הוא מצליח לתפוס משהו ובגובה לא רב עוזב את התבור. לאחר כחצי שעה הוא מתקשר לדווח על נחיתה בצומת טמרה. כמו כן הוא מדווח שהרוח על הקרקע בנחיתה הייתה דרום מערבית, אך מעל למנזר הוא כבר ראה את הדגל מתנופף בצפונית. הוא מזהיר אותי שאם תכנס הצפונית עלי לשים לב שלאחר המראה אהיה למעשה בלי-סייד של ההר ואסבול מהרוטור. אני מסתכל על התנאים ורואה שהרוח היא עדיין 0, ושהמשבים לא הצפינו. אני לוקח לתשומת לבי את האזהרה ומעביר את המידע גם לשפע.
באותו זמן אדריאן כבר באויר, מגהץ הלוך חזור את ההר וכל הזמן במגמת שקיעה. לאחר כ 15-20 דקות הוא נוחת בשדה הדרומי (השדה של העץ) בדרומית מובהקת.
אני מורכב ומוכן ומחליט לצאת לפני שהרוח תצפין. עומד בעמדה וממתין לאיזשהו משב שיכנס ויעזור לי לא לשקוע מייד. באין משבים מבטיחים, אני יוצא על משבון קל. לא מטפס ומתחיל מיד בשקיעה. מגמת כיוון הטיסה היא בהתרחקות מההר ומדי פעם כשהואריו מצפצף אני מנסה לתפוס משהו, אך לא מצליח לעשות יותר מ-180 לפני שאני מבין שבעצם אין שם כלום שאני יכול להסתדר איתו. בחוץ יש בעיקר סינקים רוב הדרך, והואריו מיבב בלי הפסקה. אני אפילו לא שוקל לכבות את היבבה, כיוון שהיא מזכירה לי שאני בתנאים חרא ומסמנת לי את המגמה של לטוס לכיוון כללי של שדה הנחיתה. בטיסות האחרונות בחרתי לנחות בשדה הנחיתה הצפוני מפני שהוא נעים יותר לנחיתה בימים אלו (מדוסקס בצורה רכה יותר מהדרומי). אני יוצא ומגיע מעל לכפר, מבחין שאני כבר מתחת לגובה שביל המטיילים של התבור. בסוף הבתים של הכפר, ולפני השדות בגובה 305 מעפ"י אני נכנס לתרמיקה חזקה. הואריו מצפצף (אני לא בודק את העוצמה) ואני מתחיל ב-360. תוך כדי סיבוב אני יוצא לסינק של התרמיקה ומאבד שוב גובה בטירוף. אני מסיים את ה-360 בגובה 279 ומבין שהתרמיקה הזו יותר מסוכנת לי מאשר מועילה. אני מתיישר לתוכה בכיוון השדה הצפוני וממשיך לכיוון הנחיתה. בהתיישרות עליה אני מרוויח עוד כמה מטרים, אבל זה לא משמעותי. מגמת הטיסה היא צפון-מערבית וקצב השקיעה שלי גדול. אני מבחין בחשש שאולי לא אצליח להגיע לשדה במהירות הנוכחית שלי ומושך קצת את הספיד בר בשביל להגיע למהירות של מה שאני מקווה שהוא בסט-גלייד. קצב השקיעה עדיין גבוה ואני תוהה, אולי לא אצליח להגיע לשדה. מתחתי יש שדה שצנחן נחת בו. מעליו אני מבחין שיש בו גם בזנת'"ים. אני מאוד לא רוצה לנחות בשדה הזה ומתעקש, בטיפשות, להמשיך לנסות להגיע לשדה הרישמי הצפוני. עדיין הולך ומאבד גובה, אני מבין שלצפוני אני כבר לא אגיע. מבצע פניה לכיוון צפון, בודק את מיקום הצנחן ומחליט מיד שאסור לי להסתכל עליו כי אז גם אנחת ישר עליו.
אני זוכר שאדריאן נחת בדרומית מובהקת ממש לא מזמן, ושמיקי נחת בדרום מערבית, וכך, בלי שנשאר לי זמן לבדוק את כיוון הרוח, אני סומך על נתונים לא רלוונטיים שכבר הספיקו להשתנות ומחליט לנחות בדרום מערבית גם כן. בגובה נמוך יחסית אני מבצע פנית 180 לכיוון ימין (מזרחה ואז דרומה), אבל ברגע שאני מתיישר עם הגב לרוח שהייתה צפון מערבית אני כבר לא מצליח לסיים את הפניה והרוח מקבעת לי את הגלשן עם האף לכיוון דרום מזרח. אני נסחף בגובה נמוך שלא מאפשר לי עוד פניה ומוצא את עצמי מעל למטע זיתים נמוכים (גובה העצים 1.5 - 2 מטרים). כל הזמן הזה שהוא מאוד קצר אני חושב רק על שמירת המהירות האוירית שלי. מפחד להזדקר קרוב לקרקע. רוצה לשמור כמה שיותר שליטה על הגלשן בסיטואציה המלחיצה הזו. הידיים עוברות לצלעות הצד לקראת נחיתה, אני ממשיך לשמור מהירות ומכוון את הגלשן כל הזמן שלא יהיה בנתיב התנגשות מושלם עם עץ. הגובה הולך ואוזל ואת הכניסה בזיתים אני מכוון כך שהמשולש ימצא בין שני עצי זית והכנפיים יספגו את המכה. התמרון הצליח. יצאתי בשריטות קלות בלבד, אך הגלשן ניזוק מאוד וכרגע אני דיי מקורקע עד שאשיב אותו לתקינות.
לאחר נחיתה אני משחזר את הטיסה בראש ומבין שכאשר הייתי באויר הרוח כבר הצפינה והתחזקה מאוד. בשיחה עם שפע שנשארה בעמדה היא מאשרת שאכן כך קרה.

מסקנות:
1. המסקנה הברורה והידועה היא לא לטוס ביום שאני עייף בו או לא חש בטוב.
2. לשמור על מרווחי ביטחון גדולים יותר. עם הסינקים שאכלתי כל הדרך ללמטה, הייתי צריך לא לנסות לעשות 180 על צפצופים כל כך חלשים של עילוי, לפני שאני מבטיח הגעה לשדה הנחיתה. בסופו של דבר, התמרונים האלו גרמו לכך שלא הגעתי לשדה בזמן.
3. לבחור שדה נחיתה חלופי מייד כשאני חושד שלא אוכל להגיע לשדה הרישמי, ולא לחכות עד שזה כבר ברור לחלוטין אך גם מאוחר מדי להבנת השדה והתנאים שבהם אנחת בסופו של דבר.
4. אולי הכי חשוב, ההבנה שבתבור קל יותר להכנס לפינות, וכשאין תנאים טובים הטיסה צריכה להיות מאוד מדוקיית ובריכוז מאוד גבוה. ביום של תנאים טובים יש את מרווח הביטחון שאפשר להשיג בזכות כך שמטפסים לגובה מאוד מהר, ואז יש יותר זמן לקבלת החלטות בריאה וטובה. ביום עם תנאים כל כך חלשים כשאני רואה שכולם (מצנחים וגולשים ותיקים) לא מצליחים לעשות כלום, עדיף לא לטוס. הסיכון גדול יותר ולא שווה את המחיר...
5. ההתייחסות לגובה הצמחיה כגובה הקרקע. הרבה גולשים העירו לי שהייתי צריך לעשות פלייר בגובה צמרות העצים (הנמוכים יש לזכור) ועל ידי כך להאט את הגלשן ולהוריד את עוצמת הפגיעה. אני מודה שכלל לא חשבתי על זה בזמן הקצר שבו טסתי מעל למטע, ושהדבר החשוב ביותר בעיניי היה שמירה על מהירות אוירית ושליטה על הגלשן במה שעוד נותר מהטיסה. עם כל העצב על הנזק לגלשן, אני לא בטוח שבדיעבד הייתי משנה את ההחלטה הזו גם אם הייתי חושב מראש על לעשות את הפלייר. איבוד מהירות מעל מכשולים ובקרבתם נראה לי מאוד מפחיד. חוסר שליטה על מיקום הפגיעה נראה לי מפחיד יותר מאשר האטה לפני הפגיעה. במבחן התוצאה, אני מרגיש שנזק לגלשן עדיף מאוד על פני נזק גופני שאולי היה יכול להיות אילו הייתי נוחת בטעות ממש על עץ. יכול להיות שאני טועה, ושאיבוד מהירות ופלייר ברגע הנכון היו מונעים נזק ולא מוסיפים נזק. אני לא יודע להיות חכם בדיעבד במקרה הזה. אני יודע רק את התוצאות של הבחירה שכן לקחתי.

עד כאן הסיפור שלי ומסקנותיי.
אני מזמין את כולם להשתתף בתחקור, לכתוב להעיר ולהאיר.

תודה על תשומת הלב,
טיסות בטוחות ונחיתות רכות לכולם,
יוסי.

מנותק ASI ZEMACH

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 338
    • דוא
אני לא ידעתי על התאונה הזאת
אבל עכשיו אני נזכר שביום שישי ראיתי אותך שלם
ואני שמח מאד ,השמר על עצמך ...

מנותק עמרי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מפעיל בובקט מתקדם
  • *******
  • הודעות: 117
    • דוא
היי, אני המרחף שהיה בשדה כשבאת לנחיתה, כמה הערות ממה שאני ראיתי,הרוח הייתה כמעט צפונית לחלוטין ובעוצמה של 30 קמ"ש בערך (אחרי שחזרתי ממך ווידאתי שאתה בסדר הוצאתי מד רוח ומדדתי).
לי היה נראה שאתה מתיישר לנחיתה לכיוון מערב, כשהיית בגובה של 4-5 מטר בערך כנף ימין שלך התרוממה די בחדות, לי זה היה נראה משב או טרמיקה, ביצעת סיבוב של בערך 120 מעלות שמאלה ישר למטע הזיתים ונחתת בתוכו.
« עריכה אחרונה: October 07, 2012, 01:15:39 pm על ידי עמרי »

מנותק חגי

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *******
  • הודעות: 1789
אחזור ואקצין את מה שאמרתי בערב מבוא חמה.
מקרים בתבור של אנשים שלא הגיעו לשדה נחיתה נדירים ביותר והם אך ורק תוצאה של חוסר הבנת המצב- הערכה שגוייה של זווית הגלישה ופעולות שגויות של הטייס.

כתבת: אני מושך מעט כדי להגיע למה שאני מקווה הוא בסט גלייד.
בסט גלייד אמור להיות בעיקרון הכיוון המקורי של הגלשן. אם אתה תלוי במקום הנכון הגלשן יתייצב על בסט גלייד.
כשיש סינק או רוח אף מהירות הבסט גלייד משתנה. ככל שמהירות הרוח גבוהה יותר או הסינק גדול יותר כך הבסט גלייד ספיד מהיר יותר ולכן כשאתה כותב משכתי מעט ברור שלא טסת בבסט גלייד אלא בזבזת גובה. כדי לצאת מסינק כמה שיותר מהר צריך למשוך ובדרכ הרבה!
אתה כותב- אני יוצא ומגיע מעל לכפר, מבחין שאני כבר מתחת לגובה שביל המטיילים של התבור.
בשלב הזה היית עדיין בסביבות 300 מטר!!! אין סינק שימנע ממך להגיע לנחיתה בנתונים האלו גם אם עשית סיבוב וירדת ל 270 מטר מעפה"י
עמרי דיווח פה שהיתה רוח של 30 קמש צפונית אבל אני אומר שהוא מגזים בגדול והייתה רק 20 קמש! אפילו רק 15 קמש.
מי שלא מצליח בגובה נמוך יחסית להבחין ברוח כל כך מהותית של 15 קמש יש לו בעייה רצינית עם תפיסת המרחב והתנועה. כשעושים סיבוב קל מאד להבחין ברוח כזאת את הסחיפה. למעשה מרגע שממריאים ויש רוח של 20 קמש , טייס מיומן אמור להבחין מהר מאד מה הכיוון הכללי פלוס מינוס 30 מעלות. הכיוון אמנם יכול להשתנות בהמשך אבל לפחות בשלבים הנמוכים יותר של הטיסה כשלדבר משמעות קריטית לבחירת כיוון נחיתה , קשה לי להבין איך אפשר לא לזהות רוח כל כך משמעותית.
איך כאן כוונה להעליב (בסופו של דבר מי שלא יציין את פשלותיו לא יגלה כנראה מה לא בסדר אצלו) אבל יש לך בסבירות גבוהה, לפי הארוע הזה וארועים קודמים בעייה של חלוקת קשב שגורמת לכך שבאוויר אתה מתקשה להבחין בהתרחשויות הסביבתיות- רוח, עוצמתה, כיוונה, גולשים מרחפים אחרים ותנועתם , יחס גלישה לשדה הנבחר ....
בעבר כתבתי שהתבור מתאים לכל דרגה 2 ואני עדיין מאמין בזה. המצב שהגעת אליו צריך להדליק לך נורה אדומה ענקית איך פספסת כל כך הרבה פרמטרים רלוונטים לטיסה קצרה כשבראש וראשונה הגעה בגובה בטוח לשדה נחיתה וזיהוי כללי של הרוח (שהוא כאמור דבר די פשוט כשהעוצמה היא 15 קמש ומעלה).
ממליץ לך להיעזר במכשיר קשר ולהיות תחת ביקורת של מישהוא בעמדה שיש לו ניסיון והבנה בסיסיים פלוס (לא חייב להיות דרגה 3). חלוקת קשב ניתן לשפר משמעותית עם הזמן והניסיון.
בקורס טייס הוסבתי לנווטות מהר מאד בשל חוסר בחלוקת קשב מספקת. זכורה לי טיסת האוויר אוויר הראשונה שלי (כבר אחרי הקורס בטייסת)במהלכה פשוט לא הבנתי כלום. שום דבר. מי הפיל את מי, מה הטייס שלי עושה, מי ניצח, בכלל הפילו אותנו? מה קרה שם בקשר...מי הודיע למי לצאת מהמשחק? מאד מתסכל.
לקח לי קצת זמן ואחרי מספר טיסות כבר הייתי בעניינים ומהר מאד הגעתי להשגים די יפים בתור זה שיושב מאחורה ובעיקר צריך לעזור לטייס בבניית תמונה אווירית. חלוקת הקשב השתפרה באופן דרסטי.
אני מאמין שזה יקרה לך גם אבל כדי שתשרוד אתה צריך לשים דגשים ברורים בשלב זה מה חיוני וקריטי בטיסה ומה ניתן לוותר.
נראה לי שכרגע  2 הנושאים שציינתי (הגעה לשדה נחיתה וזיהוי רוח)עבורך צריכים להיות בתדריך העצמי שלך לפני המראה.
מירכוז בטרמיקות זה התחום הפחות חשוב כרגע.
« עריכה אחרונה: October 08, 2012, 08:09:21 pm על ידי חגי »

מנותק mikiweiss

  • פורום גלישה אוירית
  • מצאתי פסיפס
  • ******
  • הודעות: 456
  • מין: בן
    • דוא
יוסי שלום, יש כאן סתירה בנתונים שאתה מציין (אגב, זאת תופעה ידועה, שבעל התאונה "מפברק" חלק מהנתונים, והיברוק הוא לא מודע. קשה לשחזר נתונים אחרי שעברת סוג של טראומה). כתבת שהרוח בעמדה הייתה אפס. לא כתבת כמה זמן היית באוויר, אבל אם אני מנסה לתרגם את מה שאני מבין מדבריך, זמן הטיסה היה פחות מחמש דקות. לפי הנתונים של הצנחן בשדה הנחיתה, הרוח הייתה שם 30 קמ"ש. בדר"כ הרוח הצפונית בעמדה נושבת מימין לשמאל ורק רוח צפון מזרחית יוצרת רוטור שעלול להיראות בעמדה כמו אפס רוח (מסוכן מאוד). האם חשת צלילה חריפה אחרי ההמראה? אם כן, כנראה היית ברוטור והרוח הייתה צפונית עם רכיב מזרחי אחרת קשה לי להסביר את הסתירה בעוצמת הרוח בעמדה (כאמור אפס) כשחמש דקות מאוחר יותר היא 30 קמ"ש בנחיתה. וכמו שחגי ציין, כיוון רוח בנחיתה הוא נתון חשוב, שאי ידיעתו תפריע לך להגיע לשדה ותשבור לך את הגלשן (או העצמות) בנחיתה.
לגבי הפלייר לקראת נחיתה. פעם נחתתי בשרונה בכרם ענבים, (סיבוב אחד מיותר בגובה נמוך ברוח צפונית, יחד עם גלשן עם חדירות נמוכה, הביאו אותי לשורת הגפנים השלישית מקצה השדה, כמעט צלחתי אותו, אבל רק כמעט...) עם פלייר נכון וירדתי פשוט בעדינות על חוט תיל בין שני בזנטים. לא קרה כלום, לא לי ולא לגלשן. גרט ונימי עזרו לי בחילוץ. בקיצור, מה שחשוב במצב כזה, זה מהירות קרקע נמוכה.

אדריאן

  • אורח
יוסקה,

אני נחתתי באפס רוח.
זה שאתה רואה גלשן נוחת לכיוון מסויים לא אומר בהכרח שזה הכיוון הטוב בשבילך.
תמיד תשאיר גובה להקפה מלאה.
עבר בערך רבע שעה מהנחיתה שלי ועד שהופעת מעל החממות. שדות הנחיתה של התבור הם לא כמו השדות למעלה במבוא חמה -- תשמור על ערנות מוגברת בקשר לכיווני רוח.

מהמצב שהיית כשאני ראיתי אותך, היה לך מספיק גובה כדי להגיע לקצה הדרומי של השדה בו אני נחתתי, להסתובב ולנחות מול הרוח בצורה הכי בטוחה שאפשר. משום מה, התברברת והפסדת גובה.

תהיה החלטי. גם אם לא ברור לך מה כיוון הרוח, תבחר את המסלול הארוך ביותר (אלכסון) ועדיף בכיוון העליה.
אם נראה לך שהמהירות הקרקעית גבוהה קח 30 מעלות לצד ומקסימום תנחת ברוח צד.

יאללה בטח חפרו לך כבר מלא,
תשמור על הגלשן של הילד :)

מנותק צחי רייל

  • מנהל פורום
  • הגעתי לאוסטרליה
  • *****
  • הודעות: 10310
  • מין: בן
  • ARTIK 4 29
    • דוא
תמיד תשאיר גובה להקפה מלאה.

אגב אפשר למצוא מה כיוון הרוח גם בשמינית לא חייבים 360 מלא. הייתרון בשמינית זה שברגע שמצאת את הכיוון אתה יכול לעזוב אותה ולהתישר בפניה של 90° וב360 אתה צריך להמשיך להשלים הקפה ולפעמים יותר.

אבל הכי טוב זה לפתוח עיניים. יש למטה בכפר מלא דגלים והרבה פעמים יש עשן באזור.
« עריכה אחרונה: October 07, 2012, 10:31:33 pm על ידי צחי רייל »
don't fly faster then your guardian angel

מנותק Tamir

  • פורום גלישה אוירית
  • מפעיל בובקט מתקדם
  • ******
  • הודעות: 105
    • אתר החברה שלי - בולוורקס
יוסי, תודה על השיתוף.

בעניין הדילמה שהשארת פתוחה - נושא הפלייר.
במבחן התוצאה, לכאורה אתה צודק. כלומר- יצאת שלם, והנזק הוא לגלשן בלבד.
אבל לדעתי היה צריך לבצע פלייר ברגע הנכון (בדומה לנחיתה) ולא כדי להימנע בפגיעה בגלשן, אלא בגולש.

ברגע הפגיעה בעצים הגלשן עלול להסתובב או שמכשולים חדשים יכולים לצוץ (ברזי השקייה, גדרות, דחליל...) -
ולכן, אם כבר הגעת למצב של נחיתה על עצים, עדיף להקטין את המהירות למינימום אפשרי.
אני חושב  שגם בספר של דניס (או איך שקוראים לו), זה מה שהוא ממליץ לעשות.
לא קראתי בעצמי, אבל שמעתי על זה מאפי במהלך הקורס.

ועוד דבר - בעניין השינה.
זה לא חשוב באיזה שעה אתה הולך לישון (בשבילי אחת בלילה זה מאוחר  8)), מה שחשוב זה כמה שעות ישנת.
אני אישית מקפיד לישון לפחות "6 שעות מטכ"ליות" לפני יום טיסות. גם בקורס נהגתי כך, וגם היום.

תמיר.

תמיר לביא
http://www.bulwarx.com

מנותק joessepe

  • מורשה רוח הקודש - הפורום הסגור
  • מצאתי פסיפס
  • *******
  • הודעות: 437
    • דוא
תודה לכולם על העזרה בתחקור התאונה.
למרות המבוכה הקלה, זה מאוד מלמד כששומעים עוד דעות. בהחלט יצאתי נשכר מהתחקיר והתובנות שהעליתם כאן.

העליתי לטיוב את צילום ההמראה:
יוסי המראה בתבור 29/09/2012
מכאן זה נראה כאילו שהמראתי במשב צפוני, למרות שאני זוכר שלא כך היה. אולי זה זוית הצילום, ואולי הייתי ממש לא מרוכז באותו יום.

לאחר הנחיתה בעת פירוק הגלשן נזכרתי ששמתי מצלמה על הכנף, אבל שכחתי להפעיל אותה. חבל מאוד מאוד, אולי סרטון מלא של הטיסה היה יכול ללמד עוד על מה באמת היה שם. בכל מקרה, שלפתי את המצלמה וצילמתי קצת את השדה שבו נחתתי עם קצת הסברים (בעיקר לעצמי). מוזמנים להסתכל אם מעניין אותכם (צריך להגביר את הווליום הרבה):
נחיתה על מטע זיתים בתבור