גלבוע 28-12-2011 - טיסות חניכים

[אפרוח_של_ברזל]

אמנם יוס כתב כבר על שרונה, אבל לפני כן הינו ביום רביעי בגלבוע, שם היתה לי הזכות לטוס בפעם הראשונה סולו מההר (יחד עם שאול ולביא שגם להם היתה טיסה ראשונה באותו יום) ועוד שישה חניכים של ירון: יוס, אפי, רועי, תמיר, אוהד, יוסי אוחנה. אמנון מלך העולם עזר להוריד רכבים למטה, ופאפא לוין הנחית אותנו באלגנטיות בשדה למטה ונתן עצות, טיפים וסיפורי מורשת קרב.
השמים היו בהירים להפליא עם כמעט אפס רוח בעמדת ההמראה, ומעט מאד רוח דרומית-מזרחית בשדה הנחיתה.
אז איך היתה הטיסה הראשונה מההר??
זה מתחיל בפרפרים בבטן קצת לפני ההמראה, אז הלכתי לעשות עוד סימלוץ מלא (עם תנועות מלאות כאילו אני עפה) ליתר בטחון. תוך כדי המראה הבנתי על איזה סלעים  יוס וירון דיברו, וזה היה פחות או יותר החלק הכי מפחיד והכי מלחיץ בטיסה - לרוץ לתוך הסלעים האלה, לראות אותם מתקרבים, ולהמשיך לרוץ בכל הכח קדימה...אין ספק שהתמונה הזו היא יופי של גורם מדרבן בשבילי לנעול את המבט רחוק וקדימה על האופק בכל ההמראות שבאו מאז.
ואז פתאום אני באוויר, מנסה לספור עד שלוש כדי להעביר ידיים ורגליים אבל נשברת ב-2 כדי לקבל יותר תחושה של שליטה בגלשן. מבט ראשון למטה ואני קולטת שהפרספקטיבה החדשה הזו מבלבלת מאד ועדיף להתרכז בדברים אחרים כרגע, כמו איפה שדה הנחיתה שלי ומאיזה כיוון אני מרגישה את הרוח.
כל העניין של פניות ברתמת השכיבה בפעם הראשונה קצת מוזר, לקח לי כמה נסיונות לא מלאים להצליח לעשות פניה עם כל הגוף, ובנתיים אני כבר מעל השדות, ואפשר להסתכל למטה (לפרספקטיבה של שדה שטוח רחוק מתחתי כבר התרגלתי באימונים של הכבל, שימו לב לחיוך ב1:30 פחות או יותר....)
מגיעים לשדה הנחיתה - DBF מסודר עד כמה שאני מצליחה עם פניות כמעט מתואמות. בכניסה לפיינל, בזמן העברת הידיים, חוזרת על עצמה בעיה שכבר חשבתי שנפטרתי ממנה באימוני הגבעה - אני שוכחת להוריד אף ולאבטח את האחיזה של הידיים בזמן המעבר והאף בורח למעלה וכל הגלשן מתחיל לרקוד לאן שבא לו, לא כיף בכלל ודופק לי את כל הגישה בצורה כזו שאני צריכה לקפץ מעל השיחים שלא תכננתי בכלל לעבור מעליהם ולפספס את השביל שעליו רציתי לנחות. אין פלייר נורמלי אבל יש משהו שמנסה לרמוז על כוונה לפלייר וזהו. נגמרה הטיסה הראשונה.
הדבר הראשון שחשבתי עליו כשהתנתקתי היה "כמה שזה היה מסובך עכשיו, עוד מעט זה יראה לי ממש טריויאלי...איזה כיף לי". ואז בא יוס לחבק ולנשק (ולעזור לסחוב את הגלשן בזמן שאני רצתי לספר לחבר'ה), ואפילו הזליפו עלי קצת מים לפני החיבוקים והנשיקות...
שוב, תודה לירון על ההערות, הצעקות, ההסברים, ההדגמות, המצגות, העזרה וההשקעה העצומה של תשומת לב, עצבי ברזל וסבלנות שהביאוני עד הלום, and beyond ...
 


קרנהשעפה
KerenaShefa first solo - Gilboa 28-12-2011

[נולד לעוף]

  איזו התרגשות!!
כל הכבוד...

גם פה רואים את עניין זווית התלייה שלך... את אמורה להיות מקבילה לקו האופק.
זה גם מקטין לך את הגרר, וגם מקרב את הגוף לבייס-בר.
הניהוג שלך יהיה קל וחד יותר כי המשקל שלך יהיה מרוכז ונמוך יותר ביחס לגלשן.
שימי לב שהידיים שלך מאוד ישרות/מתוחות במשך כל זמן הטיסה, זה אומר שמהלך ההיגוי שלך יהיה מוגבל כי היד הרחוקה תתיישר מהר ולא תאפשר תנועת גוף רחבה.

בקשר למה ש"דופק לך את הנחיתה" (כדברייך), זו תוצאה של העברת הידיים בזמן ותוך כדי הפנייה לפיינל ולא אחרי שכבר התיישרת.
בעתיד כבר תצליחי לשלוט מספיק עמ"נ להעביר ידיים תוך כדי תמרון, אך בשלב הזה ממליץ בחום להשתדל להעביר ידיים רק כשהגלשן מאוזן (אפילו אפשר לפני הפנייה לפיינל, ולבצע את הפנייה האחרונה כבר בעמידה).
אגב, הערכה טובה מאוד של המרחק לנחיתה בפיינל 

ישנן שתי דרכים לנחות בלי להימרח:
הראשונה (האלגנטית)- דחיפה מדודה ומתוזמנת היטב, ואז נעמדים במקום והגלשן נח לו על הכתפיים.
והשנייה (הלא כל כך אלגנטית)- "לעזאזל הרגש.. בוא ונגיע לקרקע, ואיכשהו נרוץ כמו מטורפים ונציל את הנחיתה"..
את, כמובן שבחרת בשנייה  .. הצליח לך הפעם, אבל בהסתמך על מה שראיתי בנחיתה שלך בסרטון משרונה, ממליץ לשים דגש חזק מאד על החלק האחרון (והחשוב מאוד) הזה של הטיסה.

[חגי]

1. בתהליך המעבר לעמידה איבדת קצת שליטה על כיוון ההטסה והגלשן הגיע לזווית אף גבוהה למדי.
אני לא יודע מה קורה אצלכם ברתמה אבל זאת לא אמורה להיות בעייה להתיישר למצב אנכי.
2. תנוחת הגוף בפיינל הסופי  שוב חצי בהריון.
3. לאור תנוחת הגוף הדחיפה מאד מוגבלת מה שמסתיים בריצת עצירה במקום בפלייר ונחיתה רכה.

ידיים גבוהות יותר ב 10 סמ ותנוחת גוף נכונה תאפשר פלייר ונחיתה קלילה.
בטכניקה הנוכחית צפויות לך הרבה שתילות וריצות מיותרות בנחיתה.

ההערה לגבי גובה התלייה וזווית התלייה בטיסה נכונה.
זה באמת גורם לכך שההטסה נעשית עם ידיים כמעט נעולות מטה
אני מבין שבשלב הזה יותר נח לשכב בזווית חיובית אבל זה בהחלט פוגם בהטסה

[אפרוח_של_ברזל]

טוב, מסיכום כל ההערות, נראה לי שקודם כל אני אוריד את ה"פיץ'" ואתיישר במקביל לאופק בזמן הטיסה, ובזמן הנחיתה אני אשים עוד יותר לב למיקום של הידיים שלי...נראה איך זה משנה את הטיסה והנחיתה, ואז נמשיך הלאה.
תודה על ההארות ועל תשומת הלב :-)


קרנהשפע

[gider]

תותחית ! איזה כיף לראות אתכם סוףסוף טסים באמת !!!!

ובכלל הגיע הזמן שעוד אישה תצטרף אלינו בין העננים ! כבוד !!!!!!!!

לגבי הרתמה , מנסיון אני ממליץ לך לקחת את יוס לגן השעשועים הקרוב לביתך , לאלתר רצועת תליה בין הנדנדות , ולכוון את כל נושא הפייצ' והמעבר לזווית עמידה מלאה . (ילדים קטנים קצת נבהלים בהתחלה , אבל בסוף זורמים עם זה)

[נולד לעוף]

צודק שי. באמת רציתי להציע בדיוק את זה כשכתבתי את תגובתי, אך מרוב התרגשות על הטיסה של השפע, שכחתי..

[באבי שחר]

אני אמנם מרחף על מצנח, אך למיטב הבנתי לא היה פה נסיון לנחות על שום שביל, כלומר אם הכוונה הייתה לנחות לרוחב השביל ולא לאורכו אז אפילו המצנחים שצריכים הרבה פחות שטח לנחיתת דיוק, לא היו מנסים זאת וכמו שנראה מהאויר- אפילו בויינג היה יכול לנחות בנחת על אחד השבילים.

לפי השירשור (אני מקווה שלא פספסתי) לא הייתה פה התייחסות רצינית לנושא הוונדליזם. מצער!

חוץ מזה- כייף של סרט, ומרגש גם מהכורסה בסלון.

[ittai]

באבי,

נראה לי שאתה טועה, זאת טיסת סולו ראשונה ואני מניח שהמטרה היתה מסלול הכורכר שנמצא משמאלה.

היא פשוט פספסה.

[ג'ניה הערדניק]

מזל טוב קרןהשפע שיהיה המון בהצלחה ותצטרפי אלינו כבר בטיסות
את ובעלך שתי תותחים אני מזה תופס ממכם שיהיה לכם טיסות מעולות ובטוחות
לאט לאט הנחיתות וההמראות ישתפרו לכדי שלמות
לחלקנו זה עלה בכמה נפילות כואבות נקווה שיבוא לך בלי יותר מדי מאמץ
הכי חשוב לא לאבד את הראש ולהיות רגוע ומחושב
ובשעה טובה אני כבר לא שכן שלכם בתל נוף

[mikiweiss]

קרן השפע. כיף לראות את הסרט ולקרוא את התיאור. כנחיתה ראשונה את בסדר גמור. דחיפונת קלה הייתה חוסכת את הריצה. נראה שאת פשוט תלויה 20 ס"מ גבוה מידי. זאת הסיבה לידיים הישרות. עכשיו אולי גם תעזי לסגור את הרתמה באוויר. עוד נראה לי שאת מבצעת פניות ותיקונים בגובה נמוך מידי. מומלץ לבצע "ארגז" גדול יותר ובגובה 100 מ' להיות כבר בפיינל הסופי ואז כל שנשאר לך הוא לטוס ישר ולשמור על מהירות סבירה.