היי גונן
בתחילת הדרך באמת זלזלתי יותר באמצעי בטיחות קונוונציונלים...
בידיעה שאני יודע מה אני עושה ולא מתרסק, ולא מנסה לעשות מה שאני לא בטוח יודע שאני מתמודד איתו.
הפואנטה היא לא להפצע בכלל - בטיחות אקטיבית.
ברור שעדיף היה לעשות הכל עם קסדה ונעליים וברור שזה לא אידאלי.
הלאה, עברנו שלב במוח ואפילו שאני יודע בדיעבד שלא הסתכנתי כי אני יודע את המגבלות שלי, היום אני לוקח דברים בצורה מקצועית יותר כדי להגיע להישגים ולשמור על גרף שיפור תלול. מוצר נלווה של יחס כזה הוא בטיחות וכאמור אני לא רוצה להפצע לעולם.
כמו ששמת לב צברתי נסיון באיטליה בכמה דברים שלא עשיתי אף פעם בארץ כי לא היו לי תנאים בטוחים מספיק לזה.
מתוך הדברים שלמדתי שם, יש כמה דברים שאני יודע ב-100% שלא יתחרבשו ואני גם יודע בדיוק איך לצאת מחרבוש שלהם (SAT למשל יכול להתחרבש לשני כיוונים, עם שניהם יש לי מספיק נסיון ובכל מקרה הסיכוי שאתחרבש נמוך כי כבר יש לי כמה עשרות ביצועים מוצלחים יותר ופחות של התרגיל, אבל לחרבוש לא אגיע בוודאות).
את הדברים שאני סגור עליהם ב-100% אני מרשה לעצמי לבצע בגובה נמוך יותר, בעצמה שאני יודע ב-100% שאני יודע להתמודד איתה ושאני מסוגל לבצע המון כאלה בדיוק אותו דבר בלי שינויים - זה נקרא תחום ירוק אצלי.
ווינג-אובר למשל יכול להיות 90 מעלות לקרקע וגם יכול להיות 180 מעלות לקרקע (טייס מעל המצנח), עד זוית מסויימת אני יודע בוודאות איך לשלוט, לאן אני יוצא, כמה גובה אני מאבד וכולי. מעבר לזוית מסויימת אני כבר מחשיב את זה כאימון או למידה, אם אני לא סגור בוודאות לאן התרגיל מתפתח ואין לי הרבה נסיון בזיות האלה.
תרגילים או "עצמת תרגילים" שהם לא בתוך התחום הירוק והוודאי והמנוסה שלי אני מבצע בגובה בטוח מאוד.
תרגילים כאלה תמיד יהיו התרגיל הראשון בטיסה, בגובה הכי גבוה.
ככל שאני יורד בגובה אני מבצע תרגילים בעוצמות יורדות עד לגובה שבו אני עושה דברים שהם עמוק בתוך התחום הירוק והמוכר שלי.
ביום מסויים בתנאים מסויימים התחום הירוק נמצא במקום מסויים, ובימים אחרים עם משתנים אחרים התחום הירוק יכול להיות אפילו רק טיסה ישרה ואופקית עד נחיתה או סתם תרמול רגיל בלי אקרו - ביום חזק ולא יציב, למשל או ביום שאני לא 100%.
הרתמה שאני טס עליה היא רתמת אקרו ייעודית עם שני תאים נפרדים לשני מצנחים רזרווים.
באיטליה בדקתי אותה לפני הטיסות עם המדריך שלי שטס אקרו איזה 15 שנה ומכיר רזרווים...
תרגלתי מספר זריקות רזרווים תו"כ סבסוב בטוויסט ברתמה התלויה, עם כל הציוד כולל מעיל, חגורת ציפה, קסדה וכפפות כדי שלא יהיו הפתעות באויר.
אני חורש אתרי אקרו וסרטוני אקרו על בסיס קבוע וידע תיאורטי יש לי, כי אני נרקומן של אקרו ומלא מוטיבציה להתפתח.
אם אחרי המידע בפוסט הזה למישהו יש ספק ברמת הבטיחות שאני מייצר לעצמי, סליחה. לא מוכן להפסיק לתרגל ב 300 מטר דברים שאני יודע לעשות גם ברכס..
אז גם אם זה נראה מפחיד לפעמים מהצד, יש מעט מאוד אנשים בארץ שיכולים לתת לי טיפים בנוגע לצורת הטיסה הזאת ושאקשיב להם...
אם אדם אומר לי שעשיתי משהו נמוך מדי אני לא מתווכח איתו כי אני יודע שיש לו נסיון בסיטואציה הזאת והוא לא סתם לחוץ.
אם יוגי אומר לי שעדיף שאוסיף 20% מרווח בטיחות כי זה נראה לו מפחיד, אני אחבק אותו על הדאגה לי ואוקיר אותה, אבל אני גם אסביר או לא אסביר, למה אני בוחר לא לקבל את העצה..
לא בגלל זלזול אלא בגלל שצריך להבין במשהו כדי לתת טיפים בקשר אליו...
אני מעריך כל מי שנותן לי עצה ודואג לי, מקשיב ושוקל אותה ובסוף בוחר אם לבצע או לא לבצע, ע"פ מה שאני יודע.
איתי, למשל חישוב זמני פציעות זה לא עצה טובה, זה סרקזם דבילי ואין באמירה הזאת שום דבש, רק עוקץ.
מבין את ההבדל? אמרתי לך בפוסט הקודם שבטח תצדיק את האמירה הזאת כאילו היא אינפורמטיבית ובאה להועיל לי בצורה מסויימת.. הקהל שלך לא מטומטם עד כדי כך ואתה לא מתוחכם עד כדי כך.
יאללה חבר'ה, בקיצור תודה על הדאגה, כל מה שאני עושה הוא מתוך מחשבה ואם אפשל ואוכל אותה ואפצע או אמות - אז טעיתי בחישוב.
אבל אם מישהו מכם חושש שיהיה לו מצפון אם יקרה לי משהו - אני טס בשביל עצמי ונהנה מכל רגע, אף עידוד או נזיפה מאף אחד מכם לא ישנה את האופן שבו אני טס ומתייחס לטיסה.
טיסות בטוחות ומהנות לכולנו
