קצת מהחוויות שלי בזמן האחרון...

[גונן גל]

עומרי,

למרות מה שאתה חושב, לדעתי התגובות בפורום כולל הציניות שבהן נכתבו מתוך כוונה טובה ומתוך דאגה כנה לשלומך.

בתחילת דרכך, לפחות לפי סיגנון הכתיבה שלך בפורום, נראה היה שאתה לא מבין בכלל עד כמה הספורט הזה מסוכן כשלא נוקטים בכל אמצעי הזהירות הנדרשים. כל השרשורים של גורדון כתגובה לניסיון הקרוס שלך הם רק דוגמה אחת להמחשת הנדון.

לשימחתי עברת עד עכשו את הדרך ללא תאונות וכנראה הפנמת חלק מנושאי הבטיחות ושינית גישה.

עדיין נראה לי, למרות חוסר היידע שלי בנושאי אקרו, שאתה לא שומר על מירווחי ביטחון מספיקים ליציאה מתרגילים למקרה שיתרחש איזשהו מצב חירום.

מציע לך ללמוד את נושא האקרו בצורה מסודרת וע"פ כל כללי הבטיחות ובידיעה שגם אז זה עדין מספיק מסוכן.

[עמרי בנדטי]

היי גונן
בתחילת הדרך באמת זלזלתי יותר באמצעי בטיחות קונוונציונלים...
בידיעה שאני יודע מה אני עושה ולא מתרסק, ולא מנסה לעשות מה שאני לא בטוח יודע שאני מתמודד איתו.
הפואנטה היא לא להפצע בכלל - בטיחות אקטיבית.
ברור שעדיף היה לעשות הכל עם קסדה ונעליים וברור שזה לא אידאלי.

הלאה, עברנו שלב במוח ואפילו שאני יודע בדיעבד שלא הסתכנתי כי אני יודע את המגבלות שלי, היום אני לוקח דברים בצורה מקצועית יותר כדי להגיע להישגים ולשמור על גרף שיפור תלול. מוצר נלווה של יחס כזה הוא בטיחות וכאמור אני לא רוצה להפצע לעולם.

כמו ששמת לב צברתי נסיון באיטליה בכמה דברים שלא עשיתי אף פעם בארץ כי לא היו לי תנאים בטוחים מספיק לזה.
מתוך הדברים שלמדתי שם, יש כמה דברים שאני יודע ב-100% שלא יתחרבשו ואני גם יודע בדיוק איך לצאת מחרבוש שלהם (SAT למשל יכול להתחרבש לשני כיוונים, עם שניהם יש לי מספיק נסיון ובכל מקרה הסיכוי שאתחרבש נמוך כי כבר יש לי כמה עשרות ביצועים מוצלחים יותר ופחות של התרגיל, אבל לחרבוש לא אגיע בוודאות).
את הדברים שאני סגור עליהם ב-100% אני מרשה לעצמי לבצע בגובה נמוך יותר, בעצמה שאני יודע ב-100% שאני יודע להתמודד איתה ושאני מסוגל לבצע המון כאלה בדיוק אותו דבר בלי שינויים - זה נקרא תחום ירוק אצלי.

ווינג-אובר למשל יכול להיות 90 מעלות לקרקע וגם יכול להיות 180 מעלות לקרקע (טייס מעל המצנח), עד זוית מסויימת אני יודע בוודאות איך לשלוט, לאן אני יוצא, כמה גובה אני מאבד וכולי. מעבר לזוית מסויימת אני כבר מחשיב את זה כאימון או למידה, אם אני לא סגור בוודאות לאן התרגיל מתפתח ואין לי הרבה נסיון בזיות האלה.
תרגילים או "עצמת תרגילים" שהם לא בתוך התחום הירוק והוודאי והמנוסה שלי אני מבצע בגובה בטוח מאוד.
תרגילים כאלה תמיד יהיו התרגיל הראשון בטיסה, בגובה הכי גבוה.
ככל שאני יורד בגובה אני מבצע תרגילים בעוצמות יורדות עד לגובה שבו אני עושה דברים שהם עמוק בתוך התחום הירוק והמוכר שלי.
ביום מסויים בתנאים מסויימים התחום הירוק נמצא במקום מסויים, ובימים אחרים עם משתנים אחרים התחום הירוק יכול להיות אפילו רק טיסה ישרה ואופקית עד נחיתה או סתם תרמול רגיל בלי אקרו - ביום חזק ולא יציב, למשל או ביום שאני לא 100%.

הרתמה שאני טס עליה היא רתמת אקרו ייעודית עם שני תאים נפרדים לשני מצנחים רזרווים.
באיטליה בדקתי אותה לפני הטיסות עם המדריך שלי שטס אקרו איזה 15 שנה ומכיר רזרווים...
תרגלתי מספר זריקות רזרווים תו"כ סבסוב בטוויסט ברתמה התלויה, עם כל הציוד כולל מעיל, חגורת ציפה, קסדה וכפפות כדי שלא יהיו הפתעות באויר.

אני חורש אתרי אקרו וסרטוני אקרו על בסיס קבוע וידע תיאורטי יש לי, כי אני נרקומן של אקרו ומלא מוטיבציה להתפתח.


אם אחרי המידע בפוסט הזה למישהו יש ספק ברמת הבטיחות שאני מייצר לעצמי, סליחה. לא מוכן להפסיק לתרגל ב 300 מטר דברים שאני יודע לעשות גם ברכס..
אז גם אם זה נראה מפחיד לפעמים מהצד, יש מעט מאוד אנשים בארץ שיכולים לתת לי טיפים בנוגע לצורת הטיסה הזאת ושאקשיב להם...
אם אדם אומר לי שעשיתי משהו נמוך מדי אני לא מתווכח איתו כי אני יודע שיש לו נסיון בסיטואציה הזאת והוא לא סתם לחוץ.
אם יוגי אומר לי שעדיף שאוסיף 20% מרווח בטיחות כי זה נראה לו מפחיד, אני אחבק אותו על הדאגה לי ואוקיר אותה, אבל אני גם אסביר או לא אסביר, למה אני בוחר לא לקבל את העצה..

לא בגלל זלזול אלא בגלל שצריך להבין במשהו כדי לתת טיפים בקשר אליו...
אני מעריך כל מי שנותן לי עצה ודואג לי, מקשיב ושוקל אותה ובסוף בוחר אם לבצע או לא לבצע, ע"פ מה שאני יודע.

איתי, למשל חישוב זמני פציעות זה לא עצה טובה, זה סרקזם דבילי ואין באמירה הזאת שום דבש, רק עוקץ.
מבין את ההבדל? אמרתי לך בפוסט הקודם שבטח תצדיק את האמירה הזאת כאילו היא אינפורמטיבית ובאה להועיל לי בצורה מסויימת.. הקהל שלך לא מטומטם עד כדי כך ואתה לא מתוחכם עד כדי כך.

יאללה חבר'ה, בקיצור תודה על הדאגה, כל מה שאני עושה הוא מתוך מחשבה ואם אפשל ואוכל אותה ואפצע או אמות - אז טעיתי בחישוב.
אבל אם מישהו מכם חושש שיהיה לו מצפון אם יקרה לי משהו - אני טס בשביל עצמי ונהנה מכל רגע, אף עידוד או נזיפה מאף אחד מכם לא ישנה את האופן שבו אני טס ומתייחס לטיסה.

טיסות בטוחות ומהנות לכולנו 

[שרון תמם]

אני רואה שביגלל מזג האויר אתם "עפים" בפורום 

[shaison]

הגורם מספר אחד לתאונות בספורט הזה הוא עודף ביטחון עצמי!

השחצנות וזה שאתה לא אוהב את איתי וממשיך לקלל ולברך רק מוריד מערכך והורס את מה שניסת להסביר בצורה יפה.
(קצת מוזר לראות את זה אחרי שאתה מעיר לו על איך הוא כותב)



שי

[אוהד]

אחלה סירטונים וסחטיין על השיתוף. אני ממש גאה בך.  יש לך קצב התקדמות נהדר וטפו טפו טפו חמסה חמסה שלא תצטרך זמני החלמה. טוב שיש לך את הרצון והמוטיבציה ושמור על הגחלת בוערת. אוהד

[ialmog]

מתוך הדברים שלמדתי שם, יש כמה דברים שאני יודע ב-100% שלא יתחרבשו ואני גם יודע בדיוק איך לצאת מחרבוש שלהם (SAT למשל יכול להתחרבש לשני כיוונים, עם שניהם יש לי מספיק נסיון ובכל מקרה הסיכוי שאתחרבש נמוך כי כבר יש לי כמה עשרות ביצועים מוצלחים יותר ופחות של התרגיל, אבל לחרבוש לא אגיע בוודאות).

Hi Ormi
Apologies about the english- no hebrew keyboard here and I'm too lazy to use the OSK.
Shai mentioned the over-confidence issue, and I think the quote above give his point validity.
Not that I think you’ll change your philosophy over it, but maybe just acknowledge that the risk you are (consciously) taking is potentially bigger than you are aware of.

To clarify my point, here’s a little example from couple of weeks ago:
In a take on your “I know these things 100%”, I consider a standard landing approach as one of those things.
A couple of weeks ago I messed up a landing. It was a standard tandem landing, of which I did more than 5000 of. Nothing special or different in equipment, passenger or weather, and nothing you could consider as increased risk before the incident.
There was a (probably) thermic release about 3m before touchdown, that was violent enough to bring us down hard even though I prevented the surge and kept the direction and sink rate optimal for the situation.
We ended up hitting the ground much harder than what I consider comfortable, with the harnesses taking off enough of the impact to let us walk away without any injuries.
The bottom line is that a process you can assume is 100% predictable may fail because you are dealing with parameters that are 100% not in your control (specifically weather, but some aspects of gear are unknown too, like manufacturing defects).
I guess what triggered my need to respond here is your ease of use of the “100%” term.
Just remember that your 100% accuracy is only 90% of the game at best.
This is to justify Yogev’s advice to add 20% error margin, possibly not for your ability which is at 100%, but for the whole frame which is not under anyone’s control, and we can only predict it to an extent.
Again, I don’t think you’ll change your philosophy over it, but maybe it will stop you from using the combination of “100%” and “control” (or an equivalent term) in the same sentence, causing me to do lots of typing when I’d rather be flying.

[גונן גל]

איתי,

חוץ מהעובדה שזה כתוב בשפה קשה לעומת העברית שהיא שפה קלה, אני מצטרף ומחזק את דעתך בנדון.

[יובל - נשרק'ה..... נשר מצנחי רחיפה]

אלמוג,יש עכשיו אחלה בוץ בגלבוע.
אולי תקח את יריב לאיזה סיבוב ותתרגלו נחיתות...

[ialmog]

.It was Muchraka, not Gilboa, and Avi Maimon, not Yariv
...But it's nice to see that there is someone with a worse memory than mine

[יובל - נשרק'ה..... נשר מצנחי רחיפה]

זכרוני זכרונו לברכה...
(כן אני יודע שצ"ל זיכרו לברכה...)
יש כאן כמה דורות של מרחפים שלא מכירים את הסיפור אז יאללה... והפעם בעברית.

[עמרי בנדטי]

היי איתי

אתה צודק.
יש המון משתנים כשמתעסקים בשמיים (מסכים גם לגבי הציוד).

למרות שאין 100% צפוי, ואתה צודק, יש 99% צפוי...
אם אני ביום תרמלי והאויר פעיל, מן הסתם שאעשה דברים אחרת לגמרי מאשר באויר שקט.

לדוגמא: באחד הסרטונים רואים אותי ב SWOOP על העמדה בגלבוע, אני מעריך שעברתי פחות ממטר מהרצפה.
צוק העיר לי על זה.
לפני שעשיתי את זה הייתי כבר מספיק זמן באויר באזור העמדה כדי להבין מה מז"א עכשיו ומה הסיכוי לפגוש משהו חריג שיוציא אותי מדיוק. כמה רזרווה אני צריך באותם תנאים כדי לשרוד את מה שאני יכול לפגוש באויר בנסיון לבצע X.
לכנף שלי במשקל שלי יש X גלייד ו X גובה שהיא יכולה להרוויח אחרי צלילה.
אני מכיר את ה Xים האלה טוב מאוד כי יש לי המון שעות רכס איתה וגירודים וצלילות וכולי..
בצלילה בעמדה של הגלבוע אם תשים לב אני כמעט לא נוגע בברקסים כדי להתיישר - כלומר נכנסתי לצלילה בגובה שמאפשר לי לתת לכנף לרוץ הכי מהר שלה ועם הכי הרבה רזרוות (כאמור מהירות אני יכול להמיר לגובה מסויים בקצב מסויים - אני יודע את הנתונים האלה). אם הייתי פוגש סינק, היו לי בסביבות 3 מטר גובה שיכולתי להרוויח מאוד מהר מהמהירות שהייתה לי, והייתי יכול למשוך ברקסים ל"פלייר" מדומה ולהרוויח מספיק גובה כדי לא לפגוש את הקרקע.
אני מזכיר - הסתובבתי הרבה זמן מעל העמדה ועשיתי מספר סוופים בגבהים הולכים וקטנים באותו יום עד שהגעתי נמוך אך בטוח (יחסית, בסדר...).

דוגמא הפוכה: בסרטון מהכמון הקדשתי את הטיסה לאימון SAT כשהכנף החיצונית לא מרפרפת.
התחלתי מגובה 950 מטר ועשיתי שניים לימין ואחד לשמאל, כולם יחסית קצרים כי רציתי לתרגל את הכניסה והיציאה (בתוך הSAT אפשר ללכת לישון, צריך רק להקפיא את המצב והתרגיל יציב ולא מצריך תיקונים תו"כ).
אם תראה את הסרטון תראה שהפסקתי לתרגל בגובה מאוד מאוד גבוה (בגלבוע הייתי מעל הכנף בחצי גובה מזה).
הסיבה היא שהאויר לא היה רגוע כל כך וטסתי בכמון רק פעם אחת לפני זה ואני לא מרגיש נוח ובטוח ו"בבית" מספיק כדי להיות במצב טיסה לא יציב בגובה נמוך שם.
הגישה לנחיתה הייתה על הצד הבטוח כמו בספרים (לעומת ספירלות קרקע או תרגולים אחרים עד לנחיתה בטיסות אחרות).

לכל טייס יש את הגבולות שלו.
כדי להתקדם צריך לדחוק את הגבולות.
כדי לדחוק את הגבולות, צריך להכיר אותם ולהגביה את הרף רק קצת בכל פעם, מספיק בשביל שתהיה מספיק קרוב למעטפת המגבלות שלך אם משהו משתבש, ותספיק לתקן אותו בזמן, בסבירות גבוהה.
עד עכשיו זה עובד לי אחלה, טפו טפו.

אני עלול להפצע.
אני מקווה שאם זה יקרה זה יהיה בגלל משהו שהוא לא הגזמה מטופשת שלי.
אני מגזים בטפשות לפעמים, היה לי מזל בחלק מהפעמים, השתדלתי ללמוד מכל הגזמה ולהבין מה ההשלכות אם ההגזמה תהיה פראית יותר.

לפני פחות מחודש תרגלתי משהו קרוב לקרקע וטעיתי בחישוב... לא קרה לי כלום, לא רק בגלל מזל אלא גם בגלל שבחרתי מתי ואיפה לתרגל, בידיעה שאם משתבש משהו, הסיכוי להפצע מזה הוא נמוך.
היו לי מלא מקרים כאלה של חיפושי גבולות ומציאת גבולות.. עד עכשיו טפו טפו הן הסתיימו בלמידה וצחוק בעקבות שילוב של בחירות נכונות ומושכלות וגם מזל (כי בלי מזל אפשר למות אפילו מנפילה במדרגות)...

הספורט שלנו לא בטוח, טיסות אקרו בטוחות אפילו פחות.
מי שאוהב קרוסים ילך לקרוסים (וגם שם נפצעים ומתים).
מי שאוהב אקרו ילך לאקרו.
החכמה היא להיות תמיד במעטפת המגבלות של עצמך וללמוד מכל רגע כדי להיות הכי טוב שאתה יכול להיות.
לא חייבים להסכים איתי, אבל חייבים לכבד אותי כי ככה החלטתי.
כמו שאני לא חייב להסכים עם דעות וטיפים של אחרים, אבל אני חייב לכבד את העובדה שדואגים לי.

אז שוב, תודה!