בהמשך לתגובה של אדוה...אדוה, איתי ואני למדנו גובה ורכס אצל רומן (בני אותו מחזור).
אדוה ואיתי היו ביום שישי במבוא חמה ועל אף שהיו מלא מצנחים באויר, קיבלו החלטה לא לצאת.
אני הייתי אתמול בארסוף, גם שם היו מצנחים באויר ועילוי מטורף, כמוהם החלטתי שהתנאים מגבלתיים ולא יצאתי.
הייתי בעמדה 3 שעות, קינאתי, אבל לא התפשרתי על מרווחי הבטיחות.
כשיצאתי מהעמדה התקשרתי לרומן ואמרתי לו שאני צריך את התמיכה שלו, כמו אלכוהוליסט בתוכנית של אלכוהוליסטים אנונימיים

שהיה בפאב ובסוף לא שתה.
לאחרונה היו מספר תאונות, חלקן בזמן שיעור. אני קורא לכל החניכים להפנים:
האחריות היא שלכם בלבד. אם אתם מרגישים שאתם לא מוכנים, קבלו החלטה ואל תצאו.
מדריך שדוחף חניך, על אף תחושתו שאינו מוכן, לא עושה את עבודתו נאמנה. חניך שסומך רק על המדריך ומסיר מעצמו אחריות ושיקול דעת, לא מבצע את מטלת הלימוד כהלכה.
לא משנה אם יש מנחית או לא. שדה הנחיתה ידוע? ביצעו בריפ עם הסבר על אזור איבוד גובה? אז אין סיבה שתנחת בסופים מעבר לכביש או על עץ או על השער בקצה השדה. קחו אחריות ומרווחי ביטחון.
אינני יודע להעיד על אחרים אלה מנסיוני האישי. אף אחד תחת הדרכתו של רומן, לא עובר שלב לפני שהוא מוכן. אני ביצעתי 18 רחיפות גובה נמוך, לפני שהגעתי למבוא חמה. תהיו בוגרים, את אף אחד לא מעניין באיזה טסט עברת, אלה אייך אתה נוהג.
את מה שאני כותב, אני כותב כי זו אמונתי וכך אני נוהג. אני מאוד, מאוד מעריך את רומן, אבל אם המראה לא נראת לי, אני מבטל. אם התנאים לא נראים לי, אני לא יוצא. אם יש לי תחושה לא נוחה, אני נוהג לחומרה וזוכר שיהיו ימים אחרים.
רומן מכבד ומעודד הפעלת שיקול דעת שמרני. התוצאה, חניכים שיוצאים לשטח ועל אף הפיתוי שמים את הבטיחות במקום הראשון.