כמה קל ופשוט זה לנחות בעמדה במבוא חמה, כל אחד יכול.
ככה לפחות שמעתי כמעט מכל אחד שלמד רחיפה (לא משנה היכן) בשנתיים האחרונות.
לפני שבועיים עופר מיודענו זיקר את מצנחו בניסיון נואש לנחות בעמדה (זה אפילו מצולם).
והיום....
היום עליתי למבוא חמה לעשות טיסות טנדם, היה יום נהדר עם רוח חלשה וטרמיקות של 5 מטר לשניה ואף יותר.
הפרשי המשבים בעמדה היו גדולים מאוד (אפס/רוח גב ועד 20 קמ"ש) מה שלא הפריע לאנשים להדריך חניכים בקורס גובה וללא מנחית.
עשיתי 3 טיסות אשר עברו בכיף כולל נחיתות בעמדה + נוסעת שהקיאה בשדה מאחורי העמדה, ואז הגיעה הנחיתה של הטיסה האחרונה.
כבר בהמראה המתנתי ובדקתי את עוצמת הרוח שעלתה והיה ברור לי שיש להזהר בנחיתה בעמדה משום שמשקל הנוסעת רק 50 קילו.
לאחר טיסה של 20 דקות עם טרמיקות חזקות ורוח ערה בגובה רב מעל העמדה איבדתי גובה באופן יזום וטיפפסתי עם טרמיקה חזרה לעמדה.
עזבתי את הטרמיקה וניגשתי לחלק המזרחי של העמדה כאשר אני מבצע שמיניות מעל קו החשמל.
בגובה שנראה לי מתאים יצאתי לגלישה קדימה והופתעתי כאשר הסתבר לי שכתוצאה מנפילה בעוצמת הרוח אני עובר את העמדה במהירות גבוהה עם עודף גובה. בעקשנותי פניתי דרומה חזרתי לטרמיקה צברתי גובה שוב וחזרתי לחלקה המזרחי של העמדה.
כמו שהופתעתי (שלא בצדק מבחינה הגיונית) מנפילת המשב קודם, הפעם מצאתי את עצמי מופתע שוב כאשר אני גולש קדימה במהירות איטית מהרצוי לכיוון רכב נוסע (לאט מאוד) מתחתי שלא ברור לי אם הוא רואה אותי ולכן פניתי טיפה שמאלה, מה שהוביל אותי ליחס גלישה שמאפשר מעבר בגובה אפס מעל הגלשן של מרינה (שכרגיל תקוע במרכז העמדה על שביל הכניסה).
מכיוון שלא רציתי לנחות כאשר מאחורי גלשן שלא יאפשר לי ריצה לאחור בזמן הורדת המצנח, ומכיוון שגובה רב כבר לא נשאר לי, פניתי ימינה לפינת החניה המזרחית כאשר אני מקווה ומייחל שאני בפעימה הנכונה של הרוטור.
תקוותי כמעט והתגשמו (כמעט זה לא מספיק), ובגובה 2 מטר חטפתי את הצד העולה של הרוטור ומיד לאחר מכן את הצד היורד.
הנוסעת ואני עמדנו בריתמות מה שהוביל לנפילה אנכית על הרגליים מגובה של 2 מטר או פחות.
שנינו נשארנו עומדים על רגלינו אך זה בעיקר תודות למזל וקצת הודות לניסיוני בתפעול נחיתה בעייתית שכזאת.
אין צורך בתירוצים, ביום שכזה ברגע שהרוח עולה עדיף ורצוי לוותר על נחיתה בעמדה !!!
בשולי הדברים,
שחזרתי לקדמת העמדה חיכה לי לקוח נוסף (ילד בר מצווה), עוצמת הרוח השתנתה בין 25 קמ"ש לבין 40 קמ"ש.
הדבר לא הפריע למרחפים ומרחפות אשר הגיעו באיחור לעמדה לנסות להמריא.
חלקם צלחו זאת ומצאו עצמם מטלטלים באוויר היטב (הרוח גם הצפינה), אחרים נמרחו לכל עבר כאשר חבריהם + "המדריכים" תלויים להם על הריתמה (אלו אגב לא אותם מדריכים מהבוקר, אלו מדריכים שהלכו לתבור בבוקר ופגשו צפונית).
אני אישית שחררתי את ילד הבר מצווה הביתה.
שבוע טוב
איתי
