מתן, כל הכבוד לסרט ולעריכה. הערה לך ולאחרים: כשאתה עומד בעמדה והרוח בכיוון ובעוצמה נכונים והיא נמשכת מספיק זמן, וביום ההוא היא גם די נדירה - זה טבעי שאנשים יקרינו עליך מהמתח שלהם, כשממש ברור להם שהם, ואפילו גולשים מתחילים היו ממריאים. אני לא מדבר על מצבים של סיכון, וממה שראיתי בסרט, התנאים נראים מצויינים, (גם לפי ההערות הנכונות של חגי) ואתה עומד וממשיך לבעוט באדמה... זה כבר לר מתאים לנסיון ולרמה שלך ומה בדיוק נותנות לך הבעיטות הללו. עם הנסיון שלך, אתה כבר אמור לחוש טוב טוב את המשבים בגוף ובפנים ולהתרכז בסרט שהתנפנף לו בגאון בכיוון ובעוצמה האידיאליים !!! הבעיטות באדמה נותנות לך אינדיקציה על המקום שבו אתה עומד. המקום הזה לא כל כך מעניין כי מייד לא תהיה שם... !!! לעומת זאת אתה מייד תגיע אל האיזור הקריטי שבו מתנפנף הסרט.
לפני שבוע מריה סתמה את העמדה במשך יותר מחצי שעה, כשלא פעם המשבים היו מצויינים, והיא, בנסיונותיה הרבים, לא הצליחה להניף... ממש התחננתי לה שתפנה לי להמראה והיא התעקשה והתעקשה כשבצד ימין של העמדה המריאו מצנחים בנתיב שייחדנו רק להם. היה חם ואני בעצם כבר איבדתי את החשק לטוס, עד כדי כך שלא באתי לטוס איתכם בליגה, כי המקרה הזה ממש ריפה את ידי. יצא שעמדתי בעמדה, לבוש, במשך קרוב לשעה. באוויר הייתי רק חצי שעה וכל מה שרציתי, זה להגיע הביתה ולבכות. בערב טילפנתי למריה והיא התחילה וויכוח של מי צודק ולא נכון ולא מדוייק... ניסיתי רק לחלוק איתה את תחושותי ולהביע מצוקה, לא להיות צודק.
בקיצור ולעניין: אתה עומד בעמדה, יש תנאי המראה ואתה לא ממריא, אז בבקשה, תפנה מהר ואל תהיה אגואיסט. לבזבז משבים נדירים בימים כאלה, זה האגואיזם בהתגלמותו !!!!!!!!!!!!!!!!!! טסתי הרבה באירופה ובארה"ב: בעניין הנימוסים וההתחשבות, אנחנו ביחס אליהם, בדיוק כמו על הכביש: הישראלי שאותו לא יעקפו ושיישאר כל היום בנתיב שמאל.
