פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה
קהילת הרחיפה/דאיה הגדולה בארץ => פורום רוח הקודש מצנחי רחיפה => נושא נשלח על ידי: חיים אוסין - קרלוס על January 11, 2012, 11:19:50 pm
-
"נחיתת באדיקוב"
סיפור
"בואו ננתח מצב לקראת נחיתה", אני אומר בקול פסאודו אוטוריטטיבי,
מנסה להתעלות מעל המולת הדיון של הקבוצה מאחור.
"אני באוויר, בתבור, והאדמה הפכה כבר להיות יחידת נ"מ אפגאנית…"
"אתה לא היית צריך להיות שם!!!" יורה "חץ" לעברי.
איפה היית 10 דקות לפני זה!!! חושף מולי "גררו" את שיניו.
"לטוס, זה לדעת לקרוא את הטבע, דון קרלוס...", אומר לי "חוואג' ג'ו" בקול רך, מלא אהבה ורחמים.
אני מתאפק לא לבכות. בשפתיים רועדות אני מצליח למלמל " אבל, אבל…"
"אין אבל!" יורה "יוקש" לעברי, אתה לא היית צריך להיות באוויר מעבר למגבלות שלך!!!"
דמעות כבר זולגות בלחיי, ובקול תחינה אני פונה אל הקהילה,
"אבל אני מתאר מצב היפוטטי…"
נועם, נותן מבט לחברים. תנו לחבר להתבטא. הוא כל כך משתדל…
שקט נעים נוצר.
"אז בקיצור", אני ממשיך, "למטה מלחמת עולם.
אני רוצה לדעת מה השיטה שתביא אותי בבטחה לקרקע."
"ריאד" מהנהן. שאלה טובה...
עדיין אף אחד לא מרים את הכפפה.
"נגיד שיש לי 500 מטר גובה, וכל הזמן שבעולם לחשוב מה לעשות. מהם הבנצ'מרקים בהליך נחיתה…?"
"יש לך 500 מטר?...טוס לצמח…" זורק גרישה וכולם מתפוצצים.
בעוד החבר'ה צוחקים, באדיקוב עושה לי טורנדו עם האצבע.
"אני רוצה להגיע לנחיתה עם הכי הרבה מהירות, נכון?", אני חותך אל תוך הדי הצחוק האחרונים.
הסכמה כללית בקהילה.
"באדיקוב, איך היית ניגש לנחיתה?…"
באדיקוב קודח עם האצבע לתוך הרצפה.
"בוא נבהיר את המצב… אתה 100 מטר מעל הקרקע… אתה עוקב בדריכות אחר נחיתה של גלשן… ופתאום כנף ימין שלו נזרקת מעלה בחריפות…אין לך לאן לברוח …מה אתה עושה?"
"יורד 360 חדוק, פותח, גב לרוח, 3מ' מקרקע 180 חדוק אל תוך חרוח."
"רגע, אבל מה קרה לטייס הגלשן?", נזעק נועם.
"היפוטטי, היפוטטי…" מרגיע אותו חוואג' ג'ו.
"לא פשוט…" אני מפתיר, מהנהן את הקושי בראשי.
"דונט דו דה קרוס איף יו קנט דו דה סוף. חפי לנדינגס"
***
-
אחבתי את מה אתה מספר ;D
-
השאלה שאני מבקש להעלות בפני הפורום בשרשור הזה היא:
מהי דרך האימונים הבטוחה ביותר ללמוד נחיתת אונס?
לנחיתה שנשתמש בה, בעת הצורך, על מנת להציל את חיינו לאחר שנכנסנו לפינה קשה.
(אין ספק, שקודם כל, כלל לא צריך להגיע לפינה הזו.)
הדרך היחידה להגיע לנחיתה כזו, למי שאינו טייס אקרו (כולנו), היא במסלול אימונים ארוך ועפור.
אני קיבלתי החלטה להתחיל אותו. ביום בו ארחף בשמיים תוך ידיעה מושלמת, מתוך אמונה שבידיעה, כי הנחיתה היא לא יותר מסיום טיסה לפני ההמראה הבאה, אהיה טייס יותר טוב.
על מנת לסיים 360 הדוק אל תוך הרוח בגובה הקרקע צריך:
1. לדעת לצאת לכיוון שנבחר מראש.
2. לזלוג את האנרגיה מהכנף. לרוקן את האנרגיה בצורה מבוקרת, ללא תנודות.
3. לתזמן כנף ישרה ואופקית, מול הרוח, בגובה 30 סמ.
את שני התרגילים הראשונים אפשר לבצע כמעט בכל יום טיסה…. עם הרבה גובה מעל הקרקע, מעל שדה הנחיתה, מעל הרוח,…
את השלישי לא אתחיל לתרגל לפני שאלמד בדיוק איך להתקדם בהליך התקרבות אל הקרקע. (ביצוע רצף של כ15 תרגילים מושלמים, אולי?) .
עצות?
-
לפני שאתה רץ לתרגל 360 בגובה הקרקע אני מציע ש:
* תתרגל נחיתה בפניה של 90°.
* שתרגיש בטוח תתרגל נחיתה בפניה של 180°.
* ורק אז תתרגל נחיתה עם 360°.
את כולן יש לתרגל קודם ב50 מטר עד שאתה מכיר טוב את השקיעה של המצנח ולרדת בהדרגה.
-
בפעמים המעטות שרציתי לרדת עכשיו (!!!)בגלל שנתקלתי במז"א טורבולנטי השתמשתי בשיטות בי"ס...אני לא בטוח שספירלה היא הדרך הנכונה,בגלל היציאה ממנה :ירידת הלחץ והנטייה של החופה להתקפל/לקרוס אם הביצוע לא טוב. תרגול היציאה הוא תהליך ממושך והיחידי שמתרגל אותו הוא עומרי (שעדיין לא מרוצה מהתוצאה).
יש שתי דרכים בטוחות יותר (לטעמי) אבל פחות "נוצצות" :ביג אירס עם ספיד סיסטם או B STALL .
במז"א פעיל, היציאה מהספירלה יכולה להיות אסון .
-
אני משתמש בדרך עוד פחות "נוצצת" לרדת באוויר טרבולנטי.
* נושם עמוק ונרגע.
* שומר על ריכוז גובה.
* מטיס מאוד אקטיבי והכי מדוייק שאני יכול.
* נותן לגרביטציה לעשות את העבודה בלי שאני מנסה לזרז את התהליך.
טכניקות לאיבוד גובה אני משתמש רק אם אני בעילוי מתמיד שאני רוצה לצאת ממנו, ההתמודדות הכי טובה שלי עם אוויר טרבולנטי זה הטסה אקטיבית של הכנף.
לדעתי באוויר טרבולנטי אחת הבעיות שאם אתה מתחיל להיות מרוכז ב"לרדת מהר" אתה פחות מרוכז במה שבאמת חשוב שזה "לשמור על הכנף פתוחה". או כמו שנאמר בזהו זה "החילזון מן השפן" ;)
בפעם האחרונה שנחתתי באזור בית שאן באוויר חזק לקח לי חצי שעה לרדת, אבל בלי אף קיפול. חשוב מאוד במצבים האלה לשמור על סבלנות ולא לנסול ללחוץ את הדברים שלא לצורך.
הפעמים היחידות שהשתמשתי בטכניקה של נחיתה בסיבוב היו או שהייתי ממש רחוק מהכביש בנסיון לחסוך עוד קצת הליכה (אז בד"כ 90°) או שברגע האחרון גיליתי שכיוון הרוח לא מה שחשבתי.
-
קרלוס ידידי
רעיון הנחיתה בסיבוב או יציאה מסיבוב של 360 מעלות הוא רעיון גרוע ומסוכן
היציאה משתנה בהתאם לכיוון ועוצמת הרוח וכמובן טפוגרפיית שדה הנחיתה.
יציאה לנחיתה מ360 באי דיוק של סנטימטרים תעלה אותך חזרה לגובה של מטרים ללא מספיק מהירות אוויר וגובה לבצע נחיתה רכה.
איחור של סנטימטרים ביציאה יסתיים בפגיעה בקרקע בזווית ומהירות שקיעה וקרקעית גבוהות מאוד.
בקיצור סליחה אבל רעיון גרוע.
(לדעתי הענייה בלבד)
שי
-
חברים,
אני זקן, בא בימים בן 52
אשר אקרו ממנו והלאה
ורק לאחרונה מתחיל להשתחרר מהפחד לטוס בהרים... מאז הנסיעה לנפאל.
אני סה"כ רוצה להגיע הביתה בשלום.
אני רוצה, בשלב הטיסה, להיות 100% בטיסה.
בשביל זה אני לא רוצה לטוס עם פחד מנחיתה.
השאלה שלי, מתוך הסיפור הייתה:
"אז בקיצור", אני ממשיך, "למטה מלחמת עולם.
אני רוצה לדעת מה השיטה שתביא אותי בבטחה לקרקע."
מלחמת עולם = בית שאן בפיצוצים ונוחתים אחורה 10 קמ"ש... כבר קרה ליותר מאדם אחד...
אז מה ההמלצה לנחיתת חרום?
מה האסטרטגיה ליציבות כנף באוויר אלים, קרוב לקרקע:
מהירות או לחץ כנף.קצת ספיד סיסטם או קצת ברקסים...
אני נוחת בשיטה של יונתן.
יותר ויותר אני עושה פחות ופחות "S"ים.
אשתאלה: אורוגואי, כדורגל..
360 מעל הרוח באחת מפינות השדה
פותח לג עם הרוח
90 לצלע בסיס
90 לפיינל
העניין הוא, שאם עושים תיקונים קטנים מתמידים בלג עם הרוח וצלע בסיס, אז נוצרת קשת.
כאשר אתה מאסטר של השיטה, הפיינל הוא קו אמצע השדה, משיק לסיבוב.
כאשר אתה גורו, הפיינל הוא קו אמצע השדה, משיק לסיבוב, 30 סמ מהקרקע.
-
קרליטוס כמו שאמרתי לך פנים מול פנים - אתה יכול לקרוא לזה איך שתרצה אבל ספירלת קרקע \ ספירלת מוות הם השמות שניתנו בעבר לביצוע.
ספירלת קרקע היא תרגיל אקרו שהמטרה שלו היא להרשים (את עצמך או את הסובבים).
היא מדגימה שליטה טובה והבנה של הכנף, או חוסר הבנה והזמנת אמבולנס או זק"א - תלוי אם יצאת מוקדם או מאוחר מדי כמו שכתבו לפניי.
כשאני מתרגל את זה אני דואג לוודא שבשדה הנחיתה אין רוח ואין טורבולנטיות כי סינק או עילוי קטנים - משמעותם אסון לשלמות עצמות הטייס, במקרה הפחות נורא. אני לוקח בחשבון שאני עלול להפצע עכשיו.
לוקח בחשבון שיש לי שדה נחיתה שמאפשר נחיתה לכל הכיוונים ובלי מכשולים וסלעים.
ורק אז אני מתרגל בידיעה שהמשמעות של זה היא לא בטיחותית אלא נטו תרגיל.
לטייסי אקרו היא תרגיל שמגניב שיש אותו בארסנל. זה כיף להצליח...
לטייסים רגילים היא... תרגיל אקרו.
אני לא ממליץ על ביצוע ספירלות קרקע כדרך לאבד גובה עד נחיתה.
כן חשוב לתרגל ספירלות, כניסה ויציאה, שליטה על מהירות וקצב השקיעה וכולי - אבל בגובה בטוח ובאויר שקט.
ספירלה הדוקה היא אחלה לאיבוד גובה מהיר, אבל היציאה צריכה להתבצע בגובה בו יש לך מספיק זמן להתחרבש ביציאה בלי להתחרבש על האדמה הקשה.
-
בפעמים המעטות שרציתי לרדת עכשיו (!!!)בגלל שנתקלתי במז"א טורבולנטי השתמשתי בשיטות בי"ס...אני לא בטוח שספירלה היא הדרך הנכונה,בגלל היציאה ממנה :ירידת הלחץ והנטייה של החופה להתקפל/לקרוס אם הביצוע לא טוב. תרגול היציאה הוא תהליך ממושך והיחידי שמתרגל אותו הוא עומרי (שעדיין לא מרוצה מהתוצאה).
יש שתי דרכים בטוחות יותר (לטעמי) אבל פחות "נוצצות" :ביג אירס עם ספיד סיסטם או B STALL .
במז"א פעיל, היציאה מהספירלה יכולה להיות אסון .
ביג אירס עם ספיד סיסטם
אתה פותח את הביג אירס לפני הנגיעה בקרקע?
-
אני יודע ששאלת את יובל אבל הנה השקל תשעים שלי.
אם האויר כבר מרגיש רגוע בגובה מספיק ואני צריך או רוצה פלייר - אז כן.
אם האויר עדיין מרגיש מבולגן ולא חייבים את הפלייר (למשל שדה נחיתה ללא מגבלות מרחק) אז לא חייבים לפתוח אותן.
ביג אירס בלי ספיד סיסטם יגרמו לכנף לרוב לטוס לאט יותר מאשר אם היא פשוט פתוחה וטסה בטרים ספיד - לכן אם יש רוח חזקה אבל לא מערבולתית, ואם אתה מאבד גובה בקצב מספק - אתה יכול לפתוח אותן וזה יגרום לך להסחף פחות מהר אחורה, אם אתה נסחף.
קטילת הכנף אחרי הנחיתה באמצעות הברקסים כשהאוזניים סגורות יגרמו להן להפתח ולגרור אותך במקרה של רוח חזקה.
יש להיות מוכנים עוד לפני הנגיעה לקטילת הכנף עם ה C או באמצעים אחרים שלא כוללים משיכת ברקסים, אלא אם יש לך לאן להסחף או לרוץ לכיוון הכנף וזאת לא בעיה (וגם אז, עדיף לקטול עם C).
דעתי בלבד, כמובן.
-
מה האסטרטגיה ליציבות כנף באוויר אלים, קרוב לקרקע:
במשך כל הטיסה האסטרטגיה הכי טובה ליציבות הכנף זה הטסה אקטיבית. גם בנחיתה !!!!
-
פותח רגע לפני נחיתה.
בעיית הרוח קיימת בד"כ בקיץ ,משעות הצהריים, במזרח הארץ.
יש שמועות עתיקות שמטעי בננות עוזרים לבלום נחיתה ;D
-
אני בעד דבריו של צחי,
הכי נכון, הכי חכם והכי בטוח.
כל פעולה שתחריף את הבעייה אותה הגדרת , תפגע בבטיחות הנחיתה.
תעברו לפורום גלישה אוירית ותצפו בסרט של הילד כדי להבין שלחץ הנובע ממצוקה רגעית יכול גם להיות קטלני
אורי שמיר
-
הנה השירשור של הילד:
https://holywind.yuvdi.com/smf_new/index.php?topic=10823.0 (https://holywind.yuvdi.com/smf_new/index.php?topic=10823.0)
-
אני בעד דבריו של צחי,
הכי נכון, הכי חכם והכי בטוח.
כל פעולה שתחריף את הבעייה אותה הגדרת , תפגע בבטיחות הנחיתה.
תעברו לפורום גלישה אוירית ותצפו בסרט של הילד כדי להבין שלחץ הנובע ממצוקה רגעית יכול גם להיות קטלני
אורי שמיר
קור רוח נרכש ע"י נסיון במצבי קצה או מצבי חירום (מעבר למה שקיים אצלנו ומשתנה מאדם לאדם).
לא הייתי משתמש במילה "קטלני" כי אף אחד לא נהרג בסרטון שלו (אלא אם יש שם משהו אחר שקשור במוות) אבל הפוטנציאל בהחלט קיים.
-
אולי זה גם הזמן להזכיר שגם אלופי עולם עושים גראוונד-ספירל במזג אוויר יציב ולא בסופר טרבולנטי שקרלוסט מדבר עליו. באוויר טרבולנטי שתה יכול למצוא את עצמך בספירלה ובסינק ולצאת מי זה מטר אחד מאוחר מידי.
קרלוס לא מדבר על להתאמן בגראוונד-ספירל אלא להשתמש בזה לנחיתה באוויר חזק, מה שהופך את הכל להרבה יותר מסוכן והרבה פחות צפוי.
-
צחי אתם טיפה מבלבלים.
כששאלתי את באדיקוב "אתה בעצם ממליץ על גראונד ספירל בתור טכניקת נחיתה?" הוא ענה חד משמעית "לא!"
הוא דיבר על יציאה בגובה מספר מטרים מהקרקע 7-8 (נדמה לי שזה המספר שהוא זרק) והוא בעצם מבטיח שעד לגובה זה הוא לא יחטוף קריסות.
כמו שאמרתי לך אני מסכים שזה לא רלוונטי למצנחים ולרמת הטיסה שלנו ואני חושב שאשאר בינתיים בטכניקות ה"סטנדרטיות".
-
הבנתי למה בדיקוב התכוון אבל גם הבנתי איך קרלוס מפרש את מה שבדיקוב התכוון, והשני עוד יותר בעייתי מהראשון.
אגב באוויר טרבולנטי אתה גם יכול להגיע למצב "תיאורטי" שאתה טס ברוח גב עד 7-8 מטר רק בשביל לגלות שאת הסיבוב הסופי אתה עושה בסינק חזק ממה שתכננת.
טכניקה ששימושית ברמת טיסה של בדיקוב ועם גלייד של המצנח שלו. לרובנו ברוב הימים זה רק מעלה את רמת הסיכון לא מוריד אותה (למרות שלא כמו ספירלה).
-
בפעמים המעטות שרציתי לרדת עכשיו (!!!)בגלל שנתקלתי במז"א טורבולנטי השתמשתי בשיטות בי"ס...אני לא בטוח שספירלה היא הדרך הנכונה,בגלל היציאה ממנה :ירידת הלחץ והנטייה של החופה להתקפל/לקרוס אם הביצוע לא טוב. תרגול היציאה הוא תהליך ממושך והיחידי שמתרגל אותו הוא עומרי (שעדיין לא מרוצה מהתוצאה).
יש שתי דרכים בטוחות יותר (לטעמי) אבל פחות "נוצצות" :ביג אירס עם ספיד סיסטם או B STALL .
במז"א פעיל, היציאה מהספירלה יכולה להיות אסון .
ביג אירס עם ספיד סיסטם
אתה פותח את הביג אירס לפני הנגיעה בקרקע?
קודם כל, עומרי - יופי של הסבר!! up:
דבר קטן שהייתי רוצה להוסיף - תחילה מאוד מומלץ להשתמש בביג אירס עם ספיד סיסטם בלבד.
(בביצוע ביג אירס ללא ספיד סיסטם גדל מאוד הסיכוי להיכנס ל - Deep Stall במיוחד באוויר טורבולנטי!!)
עכשיו, במידה ואתם בדרך לנחיתה עם ביג אירס וספיד סיסטם והחלטתם לשחרר את הביג אירס,
אז מאוד חשוב לפתוח קודם כל את הביג אירס ורק אחרי לשחרר ספיד סיסטם!
-
בפעמים המעטות שרציתי לרדת עכשיו (!!!)בגלל שנתקלתי במז"א טורבולנטי השתמשתי בשיטות בי"ס...אני לא בטוח שספירלה היא הדרך הנכונה,בגלל היציאה ממנה :ירידת הלחץ והנטייה של החופה להתקפל/לקרוס אם הביצוע לא טוב. תרגול היציאה הוא תהליך ממושך והיחידי שמתרגל אותו הוא עומרי (שעדיין לא מרוצה מהתוצאה).
יש שתי דרכים בטוחות יותר (לטעמי) אבל פחות "נוצצות" :ביג אירס עם ספיד סיסטם או B STALL .
במז"א פעיל, היציאה מהספירלה יכולה להיות אסון .
ביג אירס עם ספיד סיסטם
אתה פותח את הביג אירס לפני הנגיעה בקרקע?
קודם כל, עומרי - יופי של הסבר!! up:
דבר קטן שהייתי רוצה להוסיף - תחילה מאוד מומלץ להשתמש בביג אירס עם ספיד סיסטם בלבד.
(בביצוע ביג אירס ללא ספיד סיסטם גדל מאוד הסיכוי להיכנס ל - Deep Stall במיוחד באוויר טורבולנטי!!)
עכשיו, במידה ואתם בדרך לנחיתה עם ביג אירס וספיד סיסטם והחלטתם לשחרר את הביג אירס,
אז מאוד חשוב לפתוח קודם כל את הביג אירס ורק אחרי לשחרר ספיד סיסטם!
'ודם כל - יורם תודה על המחמאה!
(ודבר שני טקסי - צוטטת את נשרק'ה אז אולי עדיף שתסחטיין אותו) hug
-
טקסי אני חולק על דעתך!
רוב החופות לא יכנסו לדיפ סטול עם אוזניים והיה על זה כבר דיון ארוך שאתה מוזמן לחפש ולעתיק, פשוט לא נכון.
למה לשחרר אוזניים קודם וספיידבר אח"כ? למה לא קודם ספידבר ואחרי כמה שניות שהכול מאוזן לשחרר את האוזניים?
ומומלץ לשחרר אוזן אוזן .
יאללה ביי
שי
-
אני עם איתי.
שי אולי צודק שרוב החופות לא יכנסו לדיפ סטול בגלל אזניים, במז"א יציב.
אבל איזו חופה כן תיכנס? ואיזו חופה תכנס אבל עם מעט עזרה מטרמיקה או מפל רוח? ואיזו חופה תיכנס אבל רק אחרי X שעות שמש? ז"א היום לא, ומחר בבוקר לא, אבל מחר בצהריים כן!
שורה תחתונה היא שאף אחד לא יודע איפה ה"קש" של החופה שלו בעניין אזניים ודיפ סטול, עד שזה קורה לו.
חופה עם אזניים חד משמעית קרובה יותר (או רחוקה פחות) מדיפ סטול מחופה פתוחה.
למה לקחת סיכון איפה שלא רק שלא צריך, אלא גם אין תוספת של פאן פקטור?
מבחינתי, לעולם אזניים יסגרו אחרי שהס"ס נלחץ, וישוחררו לפני שהס"ס שוחרר לחלוטין, אחת אחרי השניה.
יתרה מזאת, אם האזניים גדולות (פחות מ 3\1 חופה נשאר פתוח) אז גם הברקסים משוחררים (לחלוטין- עוזב את הידיות).
-
תרחיבו קצת בעניין, אותי לימדו שספיד אני לוחץ רק אחרי קיפול אוזניים, ומשחרר רק אחרי שהחזרתי את הספיד למקום. עד היום טעיתי????
מהי השיטה היותר בטיחותית?
הצלחתם לבלבל אותי.
-
תחשוב על הלוגיקה מאחורי הפעולה.
אזניים מגדילות גרר,מתלילות את זווית הגלישה (מבלי לשנות את זווית החופה אל האופק) ולכן מעלות את זווית ההתקפה = מקרבות את החופה להזדקרות.
ס"ס מנמיכה את שפת ההתקפה = מורידה זווית התקפה = מרחיקה את החופה מהזדקרות (ומקרבת את נקודת הקריסה).
אם מה אתה מעדיף להתמודד? קריסה או הזדקרות?
בונוס להתחלה עם ס"ס: קל יותר לקפל אזניים :)
שורה תחתונה (לדעתי), עד היום טעית.
-
היה דיון נרחב עם מסקנה זהה.
כדאי להתרכז בנושא הנוכחי.
מי שם כאן את הסרטון של הנחיתה ברברס? דוגמא מצויינת לנחיתה במצב קיצוני.
-
תרחיבו קצת בעניין, אותי לימדו שספיד אני לוחץ רק אחרי קיפול אוזניים, ומשחרר רק אחרי שהחזרתי את הספיד למקום. עד היום טעיתי????
מהי השיטה היותר בטיחותית?
הצלחתם לבלבל אותי.
מרבית היצרנים ממליצים על קיפול אוזניים ורק אח"כ ס.ס.
הטענה שקיפול אוזניים בכנף מואצת מגדיל את הסיכוי לפרונטל.
עוד אוסיף שעפ"י היצרנים אחת השיטות לצאת מדיפ-סטול היא שימוש במערכת האצה כך שגם אם קפלת אוזניים ונכנסת לדיפ-סטול האצת הכנף תעזור לך לצאת.
לעניות דעתי עשית נכון (וכך גם אני עושה).
ניר hug
-
לא משנה מה מרבית היצרנים ממליצים.משנה מה ההמלצה לכנף שלך.
אגב,אני סומך על אלמוג יותר מאשר על היצרנים...
-
באופן אישי על הכנף הנוכחית שלי (FREE) אני מקפל אוזניים לפני שאני לוחץ ס"ס.
בויסטה שלי הייתי פותח טרימרים ורק אז מקפל אוזניים.
למה?
הויסטה שלי הייתה קצת עייפה מבחינת מיתרים והסיכוי שלה להכנס לדיפ-סטול היה הרבה יותר גבוה מאשר הסיכוי לקבל פרונטל.
הכנף הנוכחית שלי נוטה לרוץ קדימה ולקבל פרונטלים תחת ס"ס בעוד שכדי להכניס אותה לדיפ-סטול אני צריך למשוך המון ברקסים וכדי לצאת אני צריך רק לשחרר אותה ולתת לה לעשות את מה שהיא אוהבת - לרוץ קדימה (ואז לבלום אותה כמובן).
כל כנף מתנהגת שונה וחשוב לדעת את ההבדלים ולהכיר אותם (SIV מי אמר?) כדי לדעת לעבוד נכון עם הנטייה הטבעית של הכנף ולנצל את הייתרונות היחסיים שלה ובעיקר כדי להמנע מנקודות החולשה שלה.
מה שבטוח, אני אף פעם בשום סיטואציה לא עוזב ידיים מהברקסים בתור נוהל או שיטה (אלא אם האויר שקט לגמרי, ואין סיכוי שאדרש לפעול מהר עם הברקסים), בטח לא באויר פעיל ובטח לא בסיטואציה שהיא מצב קצה (אם יש צורך באוזניים כנראה שזהו מצב קצה או חריג, אחרת לא היינו מקפלים).
אפשר וצריך להחזיק ברקסים בידיים גם אם לא רוצים להשתמש בהם, רק צריך לדאוג שהידיות נוגעות בגלגלות כדי למנוע משיכה בטעות.
לעזוב ברקסים כדי לחטט באף או לתפעל מכשירים או לצלם זה משהו אחר וגם שם צריך לחשוב פעמיים ולהיות מוכנים ומתורגלים להשתלטות מהירה עליהם (בלי משיכות יתר מהלחץ).
-
ניר תודה.
בזמן הזה חפרתי ואכן יש שתי שיטות עם ובלי.
לא זכור לי שאיתי בקורס SIV לימד מישהו לעשות ביג אירס עם לחיצה מוקדמת על הספייד,גם שאני עשיתי SIV לא לימדו אותי ללחוץ קודם על הספיד בר.מה שכן שניהם הזכירו את הסכנות שיש בביג אירס וכיצד לטפל,עם בדחיפה של הA או ספייד סיסטם.
מה שכן לקחתי מפה שעד שאני לא אנסה את זה מודרך,בנתיים הרגל תנוח לה על הספייד סיסטם לכול מקרה.
ונשרקה,לא רוצה לחמם אבל יש בשירשור הזה לפחות מדריך אחד שחושב אחרת ממך,אני חושב שמגיע לו התנצלות ;D
-
גם אם אתה מקפל את האוזניים לפני הלחיצה על הספיד חשוב לזכור לשים את הרגל עליו לפני הקיפול. בעיקר כאלה עם ספיד עם מדרגה אחת או שתיים שצריכים לחפש אותו.
אני בד"כ: שם רגל על הספיד -> מקפל אוזניים -> לוחץ. עד היום עבד לי סבבה.
אגב לא צריך ללחוץ הרבה ספיד, רק להעלות מהירות בכמה קמ"שים. ז"א עם 25% ספיד אפשר לקפל את האוזניים גם אחרי הלחיצה בלי להיות קרוב מידי ללגרום לקריסה גדולה.
-
אה,אה, אני כבר לא יודע על מה אנחנו מדברים.
עוד מעט שבוע בלי לעוף ,עוד מעט אני עף מהבית אם אני אמשיך לפתוח חלונות באמצע הלילה ולבדוק שהרוח ירדה מ -50 קמ"ש אל המגבלות...
-
יש עוד נושא שעלה בערב של קרלוס והשרשור הזה הסתובב סביבו אבל לא ממש נגע:
האם במזג אויר טורבולנטי (לא סתם רוח חזקה) כדאי לנחות עם אוזניים מקופלות?
בעד: כנף יותר יציבה ומאבדת גובה יותר מהר
נגד: הידיים לא על הברקסים מה שמקשה על התגובות
אישית, ה"נגד" נראה לי יותר הגיוני. מה אומרים המומחים?
ערן
-
אלמוג תחזיר את כול הדיון בבקשה.............. ..(אין לי כוחות לזה hug)
אין בכלל צל של ספק שרוב הטייסים לא מקפלים 2 שליש מהכנף.
וחשוב להדגיש מה שכבר נכתב ע"י צחי שלא צריך ללחוץ הרבה על הס"ס.
אני עדיין לא מסכים איתך כי התיאור שלך הוא אחוז אחד ממאה ומי שהגיע לחופה במצב כזה מגיע לו!
(לא תיאור הפיזיקה אלא מצב חופה מערבולות וכמובן רמת טייס)
לי נראה שיותר טוב לפגוע בקרקע מזוקר מאשר בצלילה ספיראלית והכי נכון זה לנחות נורמלי.
(כן כן משוגע מי שלא נורמלי...........)
שי
-
ערן אני אישית נגד סגירת טיפים באוויר טרבולנטי. אני מאמין גדול בטיסה אקטיבית ופחות נוטה לסמוך על המצנח שיהיה יציב ויעשה את העבודה במקומי.
לפני שנה+ אני ויהודה 1100 מעל צמח רואים קו ברור של רוח חזקה וצפונית רצה על המים לכיווננו, כבר צהריים והאוויר מאוד תרמלי וביום אחר היה אפשר בכיף להמשיך אבל עכשיו כדאי לנחות לפני שהרוח מגיעה. סגרתי טיפים ולחצתי ספיד, אחרי דקה וחצי בערך המצנח שלי רץ קדימה שזרקתי את הספיד עזבתי את האוזניים ומשכתי ברקסים בשביל לעצור את המצנח ב45° מולי רגע לפני הפרונט. את ההמשך ירדתי בספירלה עד 150 מעל הקרקע ואז בטיסה רגועה ואקטיבית עד לנחיתה.
כשהתחלנו לקפל נכנסה עלינו הרוח.
אם האוויר לא מאוד טרבולנטי זה סבבה לרדת על טיפים אבל ככל שהאוויר נעשה יותר חזק זה נעשה פחות אטרקטיבי בעיני.
-
צחי אתם טיפה מבלבלים.
כששאלתי את באדיקוב "אתה בעצם ממליץ על גראונד ספירל בתור טכניקת נחיתה?" הוא ענה חד משמעית "לא!"
הוא דיבר על יציאה בגובה מספר מטרים מהקרקע 7-8 (נדמה לי שזה המספר שהוא זרק) והוא בעצם מבטיח שעד לגובה זה הוא לא יחטוף קריסות.
כמו שאמרתי לך אני מסכים שזה לא רלוונטי למצנחים ולרמת הטיסה שלנו ואני חושב שאשאר בינתיים בטכניקות ה"סטנדרטיות".
צוק - באדיקוב אכן לא המליץ. הוא אמר מה הוא היה עושה.
השיטות הסטנדרטיות, אלה שלימדו אותנו בקורס גובה נועדו לפעול במעטפת תנאים מאוד מפנקים.
לעשות אסים באוויר טורבולנתי לקראת נחיתה נראה לי הדבר הכי מסוכן שיכול להיות.!!!
נראה לי שהמומחים מסכימים על גישה לנחיתה עם אזניים וספיד
אין אף אחד המסנגר על הגעה לקרקע עם המהירות הגבוהה ביותר ולחתוך דרך החתחותים?
-
לי אישית נראה שזה לא רעיון טוב. כשאתה לחוץ על הספייד אתה אומנם מהיר יותר אבל גם קרוב הרבה יותר לקריסה ומתוך עשר בועות שהצלחת לחתוך אחת תהיה מספיק חזקה בשביל קיפול,עכשיו שאתה במהירות מקסימלית עם חופה הרבה יותר רגישה ובגובה נמוך=שילוב מסוכן.
גם לי נראה שהשילוב הנכון הוא ספייד עם ביג אירס.
ובנוגע לספירלת מוות,בנפאל היה בחור צרפתי טייס אקרו שמתאמן במקום לאיזה תחרות גדולה,הבחור כול פעם שעלה לאויר העניים היו מופנות למעלה להסתכל על השטויות שהוא עושה (פעם ראשונה שראיתי טאמבלינג בלייף) ואין פעם שהוא שהוא לא סיים בספירלת מוות.טייס תותח! באחד הטיסות שלו משהוא השתבש והוא התרסק בעוצמה ומזלו זה היה במים,מה שגרם לו לנער את המצנח ולעלות שוב לעמדה ולטוס שוב. אם זה היה על הקרקע זה היה אחרת לגמרי ואי אפשר להתחמק מפציעה קשה!
-
ארואסטי במהירות גבוהה החופה לא יותר רגישה אלא פחות רגישה אבל זה לא אומר שהיא לא תקרוס ושחופה קורסת במהירות גבוהה זה הרבה יותר אנרגתי, אבל הבעייה העיקרית זה שהסכנה שבאוויר טרבולנטי תפגע בקרקע לפני איבוד האנרגיה גבוה בהרבה והרבה יותר מסוכן מנחיתה רגילה.
קרלוס נראה לי שהדיון פה התפצל קצת, אלמוג ונשרקה מדברים על שיטה בטוחה לאיבוד גובה לא על נחיתה באוויר טרבולנטי. עד כמה שזכור לי מדיון דומה שהיה בPGforum המומחים שם המליצו בפרוש לא להגיע לקרקע עם טיפים סגורים באוויר מאוד טרבולנטי לאל להטיס את הכנף.
לא ממש הבנתי מה מסוכן מבעשות שמיניות באוויר טרבולנטי לעומת לטוס ברוח גב עד 8 מטר מהנחיתה, מהירות האוויר שלך ולחץ החופה זהים. אבל הייתרון של לעשות שמיניות רגילות זה שיש לך פיינל גדול שכל מה שצריך לעשות בו זה לטוס ישר ולשמור על הכנף בלי להוסיף סיכונים מיותרים.
-
כשאני צריך לרדת באויר מחותחת אני מקפל אזניים ופותח טרימרים(או להיפך 8) )
ובגובה של בערך 30-50 מטר מהקרקע אני פותח .
בקיצור שיטת צחי עובדת עבורי מצויין.
לחטף קריסה בגובה 10 מטר וברוח גב עשוי להיגמר רע מאד.
איפה הסכנה בשמיניות או תמרוני S לקראת נחיתה? ???
-
כשאני צריך לרדת באויר מחותחת אני מקפל אזניים ופותח טרימרים(או להיפך 8) )
ובגובה של בערך 30-50 מטר מהקרקע אני פותח .
בקיצור שיטת צחי עובדת עבורי מצויין.
לחטף קריסה בגובה 10 מטר וברוח גב עשוי להיגמר רע מאד.
איפה הסכנה בשמיניות או תמרוני S לקראת נחיתה? ???
שבין השמיניות יש איבוד של 1.1% לחץ חופה (אלא אם אתה טועה בתזמון). hug
-
יש פה הסכמה כוללת בין כל הגורמים ששמם הוא איתי (שלושה שהם לא שלישיה)!
דבר אחד אני מלמד וממליץ שונה מאלמוג אך בדומה לצחי:
1. קודם יש להניח רגל על מערכת האצה.
2. יש לקפל טיפים קצת - מטעמי בטיחות נטו לגבי טייסים שיכולים לטעות ולגרום לפרונטל.
3. מפה והלאה להוסיף ס"ס ככל שהאוזניים גדלות.
למי שיש בבית סרטים מהקורסים איתי, ניתן לראות בהם שאין בעיה לעשות פלר כאשר מגיעים עם אוזניים סגורות ובפלר הן נפתחות.
-
תחשוב על הלוגיקה מאחורי הפעולה.
אזניים מגדילות גרר,מתלילות את זווית הגלישה (מבלי לשנות את זווית החופה אל האופק) ולכן מעלות את זווית ההתקפה = מקרבות את החופה להזדקרות.
ס"ס מנמיכה את שפת ההתקפה = מורידה זווית התקפה = מרחיקה את החופה מהזדקרות (ומקרבת את נקודת הקריסה).
אם מה אתה מעדיף להתמודד? קריסה או הזדקרות?
בונוס להתחלה עם ס"ס: קל יותר לקפל אזניים :)
שורה תחתונה (לדעתי), עד היום טעית.
איתי
כל התרגיל הזה נועד לתת לי לחץ חופה = עמידות בקריסות, נכון?
העניין הוא שהמבנה הut פחות אווירודינאמי , הוא גם הרבה יותר איטי, מה שנותן לי תחושה של sitting Duck
בטיסה שלי בתרמיקות אני היום משתמש היום הרבה יותר במהירות הכנף לכלי להתמזגות. תרמיקות שאני עובר דרך מינוס רציני אני נכנס עם ספיד סיסטם. (עד 50%)
נראה לי הרבה יותר אלגנטי להגיע עם מהירות ופלייר נמוך.
למה המהירות נפסלת כדרך לחדור אוויר מחותחת?
-
ארואסטי במהירות גבוהה החופה לא יותר רגישה אלא פחות רגישה אבל זה לא אומר שהיא לא תקרוס ושחופה קורסת במהירות גבוהה זה הרבה יותר אנרגתי, אבל הבעייה העיקרית זה שהסכנה שבאוויר טרבולנטי תפגע בקרקע לפני איבוד האנרגיה גבוה בהרבה והרבה יותר מסוכן מנחיתה רגילה.
קרלוס נראה לי שהדיון פה התפצל קצת, אלמוג ונשרקה מדברים על שיטה בטוחה לאיבוד גובה לא על נחיתה באוויר טרבולנטי. עד כמה שזכור לי מדיון דומה שהיה בPGforum המומחים שם המליצו בפרוש לא להגיע לקרקע עם טיפים סגורים באוויר מאוד טרבולנטי לאל להטיס את הכנף.
לא ממש הבנתי מה מסוכן מבעשות שמיניות באוויר טרבולנטי לעומת לטוס ברוח גב עד 8 מטר מהנחיתה, מהירות האוויר שלך ולחץ החופה זהים. אבל הייתרון של לעשות שמיניות רגילות זה שיש לך פיינל גדול שכל מה שצריך לעשות בו זה לטוס ישר ולשמור על הכנף בלי להוסיף סיכונים מיותרים.
אין לנו שאלה לגבי הפיינל. קו ישר לנחיתה.
אני אומר שתמיד, עדיף להגיע לנקודה ממנה מתחיל הפיינל, עם כמה שיותר מהירות.
סרט של נחיתה בביר. דווקא בסרט אני צריך לעשות s על מנת לאפשר לכנפיים אחרות לנחות,...
Landing in Bir (http://www.youtube.com/watch?v=n6PhnPMRELA#ws)