מזל טוב לצביקה וילנאי על הקרוס הראשון

[יוגב ברנדט]

טיסה שניה בתבור (תקן אותי אם אני טועה) וכבר מרגיש בבית. היום הגיע לשרונה. מחר לצמח ומחרתיים למבוא חמה.

ספר ספר קצת חוויות.

ברכות

[צביקה וילנאי]

אחרי פעמים רבות בהן הייתי בתבור והחלטתי לא לטוס - היום הייתה הפעם השניה בה כן טסתי.
ההתחלה לא הייתה מזהירה - הפרשי משבים והחלטה של גיא שלא לצאת (למי שלא יודע גיא הוא פעמון האזהרה שלי) ואחרי שלוש הנפות לא מוצלחות כבר שקלתי לותר. דווקא גיא נטע בי את הבטחון להמריא אחרי שמדד ודיווח שיש רגיעה במשבים.
בפעם הקודמת הסתפקתי בטיסה כמעט מקומית בה הגעתי ללמעלה מ1000 מ', אבל לא יצאתי בגלל חוסר בטחון ורצועה מפותלת. הפעם החלטתי שאם יש תנאים ויש גובה אצא. זוהר המתין לי באוויר שעה ארוכה (ובגללי כנראה פספס את הקרוס שלו) כדי להדריך אותי.
המראתי ולא הרגשתי בנוח בקרבת ההר ולכן החלטתי להתרחק מההר תוך תשלום בגובה. כבר התחלתי לסקור את שדות הנחיתה האפשריים למרגלות התבור, אבל קיוויתי שאמצא בכל זאת את הטרמיקה הגואלת. פניתי למקום בו מצאתיה בפעם הקודמת והיא לא אכזבה אותי.תוך דקות כבר הייתי מעל 1000 מ' תוך הסחפות למעלה. טרמיקה נוחה יחסית של +2 בממוצע עשתה את מלאכתה ולקחה אותי למעלה.
מצאתי עצמי בגובה של למעלה מ1000 מ' לבד מעל ההר. ההתלבטות אם לצאת או לא הייתה קצרה. פניתי מזרחה תוך תחושה מדהימה של חופש וראשוניות הגילוי. מפעם לפעם נתקלתי בפיספסים שניסתי למצות מהם עוד כמה מטרים. בדרך התבוננתי נפעם בנוף ובמרחב הנפרשים למטה ובמקביל פקחתי עין בוחנת על הדאון שטס כקילומר ממני בערך בגובה שלי.
הגעתי עד לכפר כמא בגבה 800 מ' (כאן המקום להעיר שמהאוויר לא כ"כ ידעתי מה נמצא מתחתי - נקודה לשיפור לפעמים הבאות) וטרמיקה נוספת החזירה אותי כמעט ל1100 מ'.
מכאן התלבטתי לאן להמשיך ומשכתי דווקא צפונה תוך שאני חולף מימיני את שרונה (גם את זה גילית רק אחרי שהורדתי את הטרק מהGPS). מכאן קידמו את פני רק סינקים והבנתי שאני בדרכי למטה. מולי ראיתי ערוץ נחל עמוק (נחל אדם) והחלטתי שאני לא רוצה לחצות אותו ולכן  סבתי על עקבותי במטרה לנחות מול הרוח. סיבוב עם הGPS לוודא את כיוון הרוח ובחירה של שדה קצור היו ההכנות לנחיתה. נחיתה קלה כמעט ללא פלייר מול הרוח ומייד לאחריה חיוך ענק שעלה על פני. נחתתי צפונית מערבית לשרונה.
אחרי שהתקפלתי צעדתי לכיוון קבוצת רוכבי אופניים שטח שיצאו משדה אילן יחד עם רכב גיבוי. הרכב הקפיץ אותי לכיסה לשרונה. משם יחד עם נפתלי לקחתי מונית חזרה לתבור. סה"כ טיסה של למעלה מחצי שעה. קרוס ראשון. כ-10 ק"מ. אמנם קטן, אבל עבורי צעד ענק.
ארוחה המשותפת בניין והטיסה בארסוף היו קינוח משולם ליום מדהים.
איזה כיף שהיה לי היום.

מצ"ב תמונה של הטרק

[sefidori]

כל הכבוד צביקה.
מחזיק ממך !

[יוחנן המתביל עם ט]

צביקה היקר,
שמח מאד בשמחתך, מאחל לך לשמוח בקרוב בשמחתי

[זוהר שרון]

היי צביקה , יופי של יציאה לקרוס...כל הכבוד! פעם הבאה ניפגש במבוא חמה אינשאללה.

אגב לא פספסתי את הקרוס בגללך,אומנם חיכיתי לך ונדנדתי לך שתמריא כבר ,אבל עובדה היא שהמראת הרבה אחרי
והגעת לשרונה ואני לשדמות דבורה. התעכבתי יותר מדי זמן בתבור ויצאתי לבסוף נמוך עם עיקוף קל של התבור (מדרום כדי לא להכנס לרוטור)
מעל שדמות דבורה הייתי בגובה של 440 מעפ"ש בטרמיקה שניסתה לסחוף אותי מזרחה,
וויתרתי על התענוג של טיסה בגובה נמוך ליבניאל(70% הייתי נוחת באמצע הדרך בשדות).
בכול מקרה תענוג לשמוע ולראות את המחסום הפסיכולוגי נפרץ ואת הברק בעניים שלך אחרי הטיסה הזאת.


זוש

[עופרי אייזן]

צביקה, ברכות.
אחלה טיסה, פעם הבאה מבוא חמה בטוח.
אתה יכול להציק לזוש בקשר כמה שאתה רוצה. יש לך אישור

[אריה לשובר]

אחלה צביקה כל הכבוד
ספר לכל הקנאים כמוני עוד קצת פרטים.
מה היתה מהירות הרוח ומה היה הרכיב, מדוע התלבטת בגובה 1000 מ ומדוע הכרעת צפונה, שתף קצת את הפלבאים המקורקעים על השיקולים בגובה זה תוך כדי התחושה המדהימה של חופש וראשוניות הגילוי..... איזה כיף!!!
ושוב מברוק
הרבה טיסות בטוחות ומהנות. ובקרוב למבוא חמה.
אריה לשובר SOL PARAGLIDERS DEALER!

[צביקה וילנאי]

קודם כל שוב תודה לכל המברכים. הפרגון, העזרה והרעות הם לדידי ההשלמה האולטימטיבית לספורט המדהים הזה שאנחנו עוסקים בו. אמנם זהו ספורט מאוד אינדיבידואליסטי (אתה לבד שם למעלה), אבל מאוד חברותי וחברי. שוב תודה.

לגבי הטיסה הזו - פרטים נוספים:
הרוח בהמראה הייתה משבית עם רכיב דרומי. בגובה הייתה מערבית בעצמה של כ20 קמ"ש עם רכיב צפוני קל. בנחיתה הייתה מערבית.

לא הייתה ממש החלטה לצאת צפונה. רק בדיעבד הבנתי שטסתי צפונה. כל כך הייתי נרגש מעצם היציאה, שלא כ"כ עסקתי בניווט. את הכינרת לא ניתן היה לראות בשל האובך ולכן החלטתי לשמור על קשר עין עם הכביש הראשי שראיתי מהאוויר (משיקולי איסוף). בטעות הכביש הזה היה הכביש שהוליך לצומת גולני ולא הכביש שהוליך ליבניאל. כנראה הסיבובים בטרמיקה גרמו לי לאבדן אוריינטציה קל.
רק אחרי שהורדתי את המסלול מהGPS הבנתי לאן בעצם טסתי. זוהר אמר לי בצדק שאם הייתי טס עם הגב לרוח ולא בניצב לה ככל הנראה הייתי מגיע הרבה יותר רחוק.

המסקנה שלי שכל האזור חדש לי מהאוויר ואני עדיין צריך ללמוד אותו.
שוב המון תודה על הפרגון. זה עוזר לא פחות מהטרמיקות.