ידידי חברי "רוח הקודש" הנכבדים.
ראשית, אני יודע שחלק מכם אינם אוהבים את מה ואיך שאני כותב.
אז כל מי שלא אוהב את כתיבתי או אותי, זה הזמן לצאת מהשרשור ולעבור לשרשורים אחרים.
אני מבקש שרק מי שנהנה לקרוא אותי, יישאר.
תודה.
הלו..... אתה...... ביקשתי ממך לעבור לשרשור אחר, לא?
מה קרה, אתה כן נהנה לקרוא אותי? סקרן? זה עושה לך טוב? יאללה, עבור לשרשור אחר.
יופי, עכשיו באמת נשארו רק אלו שנהנים ושבשבילם אני כותב ואפשר להמשיך.
חלפו מספר ימים מאז המבצע המזהיר של "החרב המעופפת", והצנזורה איפשרה לנו סוף סוף לפרסם את הסיפור האמיתי מאחורי לכידת הכנופיה המסוכנת שפרצה לרכבי מרחפים בעמדה בתבור.
אז אם אתם חושבים שחיסול בן לאדן היא המשימה הדרמאטית של השבוע - אתם טועים!!!
משימת השבוע הוא משימתה של החרב המעופפת, שנלחמת עבור כל קהיליית המרחפים.
וכך זה קרה באמת:
בעקבות הארוע של התפרצות, תוך ניפוץ שמשות, לרכבי מרחפים בעמדה בתבור, כונסה מיד ישיבה שלא מן המניין של "החרב המעופפת" כדי לדון בנושא.
היה ברור להנהלת החרב כי רק התערבות של "החרב" תוכל לשים קץ לתופעה שאיימה על עצם קיומו של ענף הרחיפה.
לאחר קבלת פרטים ראשוניים מאת כבוד הנשיא מורם מעם מר אדרי, ניתנה סקירת מודיעין על ידי קצין האיסוף אילן "ביף" בקר ותדריך וחלוקת משימות על ידי הקמב"ץ אבי "הטורקי" שאול.
מאחר ומזג האויר הינו מרכיב חשוב במבצעי פשיטה מורכבים ומסובכים מעין אלו, תכנון המבצע הוטל על משה "משהפון" גרד, שאסף נתוני מזג אויר והודיע שביום ו' יבשילו התנאים למבצע.
למבצע ניתן שם קוד קצר וקולע, אותו שלף אקראית המחשב של ההורסטי:- "מבצע ללכידת מנפצי החלונות ופורצי רכבים בתבור", או בקיצור: מלמ"ה ור"ב.
ביום פקודה התייצבו לוחמי החרב המעופפת בעמדה בתבור.
מייד עם ההתייצבות התנדב "משהפון" לצאת ראשון באותו יום, לטיסת סיור והכרת זירת ארוע.
לאחר טיסה של 4 דקות נחת הגיבור בשדה נחיתה.
צוות לוחמים נועזים שמנה רק את "הדובר", נשלח לחלצו מהשדה, ובדרך תיכננו השניים את תוכנית הקרב.
בשלב ראשון הוחלט להטמין פיתיון לגנבים.
כפיתיון נבחר לשמש ריכבו של משה גרד (שבמקרה יש לו ביטוח מקיף והוא מוצע למכירה כבר חצי שנה ואין מתעניינים).
הרכב הוחנה בסיבוב הכביש מעל עמדת ההמראה.
כדי להשלים את הפיתיון, טסו כל חברי החרב המעופפת ועזבו את העמדה, זאת מאחר וידענו שכל עוד גיבורינו ישהו באיזור, לא יעזו הגנבים להתקרב למקום.
בשלב זה השתבשה מעט התוכנית: חלק מחברי החרב, חלקם מפחד, חלקם עקב חרמנות טיסה וחלקם פשוט עקב שאיבה על ידי קומולוס נימבוסים, יצאו לקרוס.
בשדה הקרב, כלומר באויר ליד ההר (שם הם מרגישים הכי בטוח), נותרו רק משהפון והדובר.
אך השניים לא נבהלו ודבקו בתוכנית המקורית: נחיתה שיגרתית יזומה בשדה נחיתה ועלייה מהירה לכיוון רכב הפיתיון.
וכמו שתוכנן כך קרה: רכבו של גרד נמצא פרוץ, כמו גם רכבו של אורי חמו, שבלי לדעת נידב גם את ריכבו למשימה.
לרגע זה בדיוק חיכו גיבורינו, שידעו מראש כי הגנב תמיד חוזר לזירת האירוע (למי שלא יודע, השניים הינם קציני מצ"ח ומאחוריהם (הרחק מאחור) קריירה של אלפי פיענוחים ופיצוחים של עבירות פליליות).
השניים מיקמו תצפית לעבר הרכב הפרוץ, ואכן מקץ כמה דקות הבחינו ברכב חשוד אימתני (קטנוע גנוב, ישן ומקרטע) ועליו שניים מבני דודינו השכנים משיבלי, דוהרים ללא קסדות במעלה ההר, כשבידיהם מצלמה.
הדובר והיפה פתחו במירדף רכוב חסר פשרות אחר צמד הפוחזים, ואלו אותרו על ידם ב.........עמדה הצפונית.
מצויידים במיטב ציוד ההסרטה, הצילום וההקלטה (2 מכשירי אייפון), יצרו החוקרים המהוללים מגע עם החשודים, תוך שהם מצלמים, מסריטים ומעמתים את החשודים עם החשדות המיוחסים להם.
שני החשודים סירבו כמובן לתת את פרטיהם, והחוקרים ניתקו מגע.
החוקרים חזרו לכיוון עמדת ההמראה, אליה הגיע בינתיים כבוד הנשיא, שקטע באיבו קרוס מדהים כדי להצטרף לחולייה שבחזית.
הנשיא, באומץ הלב המאפיין אותו גם בטיסותיו (הקצרות והנמוכות), עצר את צמד הפוחזים שניראו שועטים על הקטנוע במורד ההר, כשהוא שולף מולם את ארנקו ומורה להם להציג תעודות.
למראהו האיתני של הנשיא נבהלו מאוד החשודים, התרשמו מאוד מהוד רוממותו, והמשיכו בנסיעתם הפרועה במורד ההר, לכוון שיבלי, ארץ מוצאם.
בשלב זה הצטרפה גם אלילת המזל למשחק, ושתי ניידות משטרה הגיעו במקרה למקום.
לוחמינו הנועזים עצרו את הניידות וסיפרו את סיפור גבורתם לשוטרים.
לשוטרים נמסרו תמונות וסרטי וידאו של החשודים, ודגימות דם של הפורצים שנותרו על חפץ שנגנב מרכבו של יורם אגמון 3 ימים לפני כן.
השוטרים זיהו על פי הסרט והתמונות את החשודים, והובטח לנו כי הם ייעצרו.
במשטרה נבדקת בימים אלו האפשרות להעניק לחרב המעופפת אות מופת וציון לשבח על פעילות בעורף האויב.
אנו תקווה שהמבצע בו הוקרב רכוש החרב ובו סוכנו חיי חבריה, יביא להדברת גל הטרור נגד חברי רוח הקודש.
אני מודה לכל חברי החרב שהתנדבו לחרף נפשותיהם ללא כל היסוס.
רונן גורדון, דובר
החרב המעופפת, אחרי ששרדנו את ארנון אנחנו כבר לא פוחדים מאף אחד.
