טוב. אספר.
ככה איבדתי בתולי.. סוף היום באזור הצפון. 77 בנות שמדברות ספה שלא הבנתי טופסות אותי בכח אחרי נחיתת אונס (הרוב אצלי הם נחיתת אונס),גוררות אותי לתוך שדה חיטה גבוה... לא רואים כלום מהכביש..ואני חושב... שצחי לא ירא אותי!! רק שצחי לא יתחיל לגיד לי שאפשר גם בשבילים!!
ועכשיו ברצינות.
אני גר 21 שנה באזור.
בכפר רמה גרים נוצרים למתה , מוסלמים במערב הכפר (אבו רמה כיכר, עוד יותר מערבה) ודרוזים באזורים הגבוהים של הכפר.היו לי חניכים מה3 הדתות שיגיעו למשגב. משפחות שפתחו לי את הלב ואת הבית. גם חברים.
לדבר על נשק בגליל נירא מופרע לגמרי.
אני גם הדרכתי קבוצות בכמנה ובסלאמה..בדוים תושבי מישגב.
בסלאמה הייתי צריך לחפס בפח זבל כדורי רגל...שהילדים היו מסתירים כדי להישאר איתם אחרכך.
גם היה למאמן שלנו סיפור עם פלפון שניגנב. כצת מודיעין ושיחה עם ההורה והנייד הוחזר. נכון שחלק מהכפרים בעיתים בנושה גנבות .וחלק מהילדים יכולים להיות "נודניקים". העיניין לדתי,ליצור קשר איתם. למרות שלא כולם יבינו. יצא לי כמה פעמים בסלאמה אחרי כמון לפגוש אותם. עניתי על כל מה ששאלו. היסברתי כל מה ביקשו.
לא היו לי סוכריות אבל נירא לי רעיון געוני.
ולידע כללי (אולי יעזור להיזכר).:
בכמנה ובסלאמה רוב המשפחות כוראים להם סוואעד.
ברמה יש ניכולה, שקיר, קסם.
מספיק שתשאל אם "אתה הבן של מוחמד"? 75 % פגעת.. כמה שיותר ילדים יותר סבירות בפגיע.
תשאירו את הנשק לצורך באמת. כי גם עם זה וואריו. קסדה או אפילו כל הציוד, לארוג ולהסתבך בפציע או איומים לא שווה את זה.
רולי
