אבי,
לפני כשלושה שבועות נחתתי בגלבוע למטה והתחלתי לקפל. אתה עברת שם עם התרמיל לכיוון הרכב, לחצנו ידיים "אהלן, מה נשמע" "הכל טוב", סימנתי לך עם האצבע לכיוון האוטו (יעני ניסע יחד?) עשית עם הראש והלכת. אני התחלתי לקפל מהר כדי לא לעכב אותך.
לאחר כמה דקות שמעתי את המנוע נדלק, והרכב נוסע ומשאיר ענן אבק מאחוריו... התחלתי לצעוק וולנפנף בידיים, כלום. צלצלתי אליך, לא היתה תשובה. צלצלתי פעם שניה. גם לא היתה תשובה. מוזר. אבי?
לא ויתרתי, צלצלתי לצחי ובקשתי ממנו לבדוק איתך למה השארת אותי בשדה, תוך דקה צחי חזר אלי (לצחי דווקא כן ענית) ואמר בשימך ש"אין לך מקום כי אתה צריך לאסוף את יורם אגמון". אין לך מקום? יש לך ואן לא קטן. ולמה אתה לא אומר כלום?
אני לא מבין מה היה שם. אבל לא העזתי לכתוב את זה בפורום כי בטח היתה לך סיבה.
אתמול, אני בבית, בישיבה בטלפון עם העבודה, הנייד מצלצל – אבי שאול על הקו.
לענות? בקשתי סליחה לרגע בישיבה, ועניתי. "בוא מהר יש תנאים בזכרון ואני כאן לבד". לבוא? סיימתי את הישיבה ובאתי.
התנאים לא קלים, רוח מערבית עם רכיב צפוני חזקה, טרמיקות לא קלות אבל החלטת לצאת ואני כמובן הסכמתי לחכות ולראות, אם תנחת למטה, אני אביא אותך. יצאת. תוך שני סיבובים אני רואה שאתה מחליט שזה לא זה, התישרת לנחיתה, התעלמת מטרמיקות ואפילו לא טרחת לנחות על השביל (אנחנו בזכרון על סכינים עם בעלי המטעים למטה על טייסים שנוחתים איפה שבא להם וחוצמזה שיש לנו הסכם עם עצמינו שלא נוחתים על שדה שיש שם שמץ ירוק, כי אולי זה של מישהו). רוב המרחפים בזכרון יודעים לנחות טוב, וידעת שזה במפי כשהמראת.
מילא בזבזת לי שעה של תנאים טובים, קורה.
ואני למעלה, תנאים נהדרים. לצאת? או לנסוע להביא אותך מלמטה? נסעתי למטה להביא אותך.
בדרך למטה מצלצל אלי בני ומודיע לי שעוד 10 דקות הוא מגיע לבנימינה ברכבת שאבוא לאסוף אותו, אמרתי לו שאני אוסף מישהו ותוך 20 דקות אני אצלו.
הגעתי למטה, אתה מקפל לאט ואני על קוצים עושה לך סימנים, מצפצף אליך כמו משוגע שתאסוף מהר ותצא ותקפל כבר למעלה, אתה אפילו לא משתין לכיוון בטח לא מסתכל לכיוון. צלצלתי אליך פעמיים. כלום. לא זמין.
התקרבתי עם האוטו עד כדי 20 מטר ממך, ציפצופים כמו משוגע. כלום. אתה מקפל לאט לאט. בשלב זה די נמאס לי ממך.
זה השירות שאני נותן ואפילו זה לא מגיע לאחד כמוך.
ואני לא יודע מדוע טרחתי כל כך הרבה בשבילך.
טדי.
