חברי "רוח הקודש" היקרים.
כזכור לכם בודאי, בישיבה האחרונה של הנהלת "החרב המעופפת" ניתן למר ניר ארואסטי (הידוע בכינויו ההורסטי), חבר מייסד בחרב, אולטימטום, והוא נדרש להודיע עד יום שישי הקרוב באיזה מועדון הוא בוחר.
בנקודה זו אני מפנה אתכם לתקנון החרב המעופפת, בפרק העוסק ב"חברות צולבת", האוסר על חבר בחרב המעופפת להיות חבר במקביל במועדון נוסף, גם אם הוא וירטואלי ואינו פעיל.
אתמול התקבל במשרדי החרב המעופפת מכתב בו מפרט ניר את תשובתו.
בחרתי לפרסם את המכתב במלואו, ללא תיקונים.
להלן נוסח המכתב (ההדגשות במקור):
"לכבוד
מר אדרי משה - נשיא
מר גורדון רונן - דובר
מר משה גרד - היפה
מר אילן בקר - טס גבוה ורחוק
מר אבי שאול - טס נמוך וקצר
מר עופר איפקיס - עוד אין מה לכתוב עליו
מועדון החרב המעופפת המהולל.
מאז הישיבה האחרונה של הנהלת החרב המעופפת, אני יושב ספון בביתי, בוש ונכלם!!!
בגדתי, פשעתי, תקעתי סכין בגב המועדון, ליהודה איש קריות דמיתי, הפכתי לפוחז -
ואני ממש מתבייש.
לא הייתי צריך יותר משניה ורבע כדי להחליט לאיזה מועדון אני שייך:
לחרב המעופפת כמובן.
אני מוכן לקבל עלי כל עונש שועדת האתיקה והמשמעת תטיל עלי.
אני מרגיש חובה מוסרית לפרט את הסיבות שגרמו לי לחבור, גם אם ליום אחד, למועדון הוירטואלי של יוםה'/חמישי.
כושפתי, סוממתי והסתנוורתי מיופיה המהמם של מנהיגת המועדון, המכשפה תםתם.
כן כן, מכשפה!!
היא הטילה עלי כישוף, עשתה לי עיניים, שירבבה שפתיים, משכה לי ב"סטבי" - ואני כמו כל צעיר חסר ניסיון - קיבלתי הזדקרות.
ואחרי ההזדקרות באה קריסה, ואחריה נפילה חופשית.
ומי הציל אותי - כמובן החרב המעופפת.

אני מזהיר את כולם, אל תתפתו, תזהרו מלהסתכל לתםתם בעיניים, אחרת גם אחת תיפלו ברשתה והיא תאכל אתכם בלי מלח.

יש לי מזל גדול שיש לי חברים טובים כמוכם, שפתחו את עיני וגרמו לי לראות לאילו תהומות הידרדרתי.
אני מצהיר: אני חבר נאמן בחרב המעופפת!!!לעולם לא תצעדי לבד, חרב מפוארת.
זהו, ניקיתי את מצפוני.
ולך תםתם נשאר לי רק לאמר, לכי לך, התרחקי ממני, אל תפתי אותי שוב. היופי החיצוני שלך לא יעבוד עלי יותר.
נכון, בחרב המעופפת כולם מכוערים (כולל משה "היפה"), אבל יש בהם יופי פנימי ועומק, ואני כבר יודע שצריך להסתכל לא בקנקן אלא במה שיש בו.
ואינני יכול בלי מילה אישית ל"דובר" - גורדון, אתה גדול, אדיר, נשגב.
כתיבתך מרגשת אותי הרבה יותר מיופיה החיצוני של המכשפה.
אני עפר לרגליך ומתנצל אישית על שפקפקתי בך וביכולותיך.
על החתום
ניר "ההורסטי" ארואסטי
חבר נאמן לנצח
החרב המעופפת".
עד כאן נוסח מכתבו של ניר.
ניר - במקום בו עומדים חוזרים בתשובה, גם צדיקים גמורים אינם עומדים.
סלחנו לך כמועדון מפואר וסלחתי לך אישית.
אתה כמו בן בשבילי.
אנחנו מקבלים אותך חזרה בזרועות פתוחות.
נ.ב.
מחר תורך לעשות איסופים, תביא רכב, קפה, עוגיות ובירה קרה.
מה חשבת, שנעבור על הכל ככה סתם לסדר היום?
רונן גורדון, דובר
החרב המעופפת, המועדון שסולח אבל לא שוכח