תקלה חמורה/כמעט ונהרג בתבור יום שבת.

[ניר ארואסטי]

זה כול כך לא חשוב שמות אבל האירוע בהחלט חשוב כדי להזכיר ולהתריע שוב.

מרחף הניף את מיצנחו כאשר רצועות הרגליים והחזה פתוחים,המרחף נבהל משך ברקסים לזקר קיבל עילוי ריגעי חלש הריתמה עלתה לצווארו ומיתר אחד רצה להוריד לו ראש,מייד קפצו עליו אנשים כדי להרוג את החופה.

כשל חמור ביותר,אני לא רוצה לחשוב מה היה קורה עם היה טרמיקה חזקה על העמדה.בשיחתי עם המרחף הצעתי לו שבתור עונש/חשיבה/הרגעות, יפסיק טיסות להיום,לשימחתי ניגש אליו גם שימי והציע לו את אותו הדבר,אין לי מושג אם קיבל או שהמשיך לטוס,אבל מלהסתכל על פרצופו הבנתי שהוא צריך את זה.

דובר על זה כול כך הרבה פה בפורום ובכול מקום אחר,איפה הבד"ח אנשים? הבחור הנ"ל, בחיים לא ישכח יותר לסגור רצועות רגליים,אבל הוא נשאר בחיים. אני חוזר על מה שאמרו לפניי, יציאה לאויר ללא רצועות 99 אחוז פציעה חמורה או מוות!!!

אישית מבצע בד"ח 3 פעמים והאחרונה שבהם כאשר הAביידי מבצע בדיקה אלימה לרצועות רגליים.
ושימרו לנפשותכם...

[צחי רייל]

אין ספק בכלל שהדבר המפחיד ביותר בספורט הזה זה המראה עם רצועות רגליים פתוחות, רק מלחשוב מה הסיכוי שלך להצליח להחזיק ברתמה עד לנחיתה מספיק לי לבדוק כמה פעמים לפני ההמראה את רצועות הרגליים.

עם הזמן פיתחתי לעצמי כמה הרגלים:
*לא מדבר עם אף אחד בזמן שאני נרתם. (ומשתדל גם לא לדבר עם אחרים כשהם נרתמים)
*אם אני מפסיק את תהליך ההרתמות באמצע אני מנתק ומתחיל מחדש (כולה עוד דקה בזבוז זמן).
*לא מחבר קוקפיט לפני שבדקתי שרצועות הרגליים סגורות.
*לא הולך למרכז העמדה להמריא (אני לא פורס מצנח ומתחבר בעמצע אלא מגיע לשם מוכן) לפני שאני בודק שהרצועות סגורות, בעצם זו הבדיקה השלישית שלי שמבוצעת ללא מבט רק במשיכה כי הקוקפיט כבר מסתיר.

ככה אני יודע שכשאני ניגש למרכז העמדה להמריא אין מצב שאני ניגש עם רצועות רגליים פתוחות.
כל הבדיקות האלו גם מזכירות להרגע מהחרמנות ולעבוד מסודר שזה עוזר גם בכך שהתיזמון של ההמראה וההמראה יהיו פחות בלחץ.


כמו שאמרו חז"ל - בד"ח, בד"ח, בד"ח !!!!

[יורם אגמון]

מילא רצועות רגלים , אבל המפתח בכיס זה יותר גרוע.

[איתן שבירו]

גם להתעלם מהפלאפון  ואם כבר עונים להתנתק , לצאת מהרתמה ואז לחזור.

[צחי רייל]

יורם אתה צריך לכתוב שההערה שלך מכוונת אלי שיבינו את הבדיחה ולא יעלבו (תאמין לי נעלבים פה מאוד מהר).

בשבת 17:00 בתבור שלושתנו בריצה להמריא ל"אפקט האחה"צ התבורי" ארוע נדיר שחבל על כל דקה על הקרקע, כלכך מיהרתי ששכחתי לנעול את הרכב ו/או להשאיר את המפתח במגנט. אבל את רצועות הרגליים עדיין בדקתי 3 פעמים.

[ערן-ש]

אשתדל לתאר את הארועים כפי שאני זוכר אותם, בלי להיכנס כאן לסיבות שגרמו לתקלה.

בשבת בצהריים העמדה בתבור היתה עמוסה בעשרות מרחפים.
מצאתי מקום פנוי מאחור ופרשתי ציוד. התארגנתי לפי הספר: קסדה, אח"כ רתמה, רצועות רגליים, בטן, רצועת חזה. נרתם למצנח ומחבר ספידבר ובסוף מחבר את הקוקפיט, בודק שאין קשרים או קוצים, אוסף את המצנח לפטריה והולך לחכות לתורי ליד הסלעים מאחור.
בשלב הזה אני מתיר את עצמי מהרתמה.
כעבור כחצי שעה, לאחר שהעמדה התפנתה פחות או יותר, שמתי עלי את הרתמה, חיברתי את הקוקפיט לשתי הקרבינות והלכתי להניף.
תוך כדי הנפה הרתמה נמשכת למעלה ואני מבין מה קרה, מושך D והורג את הכנף.

עד כאן השתלשלות האירועים האומללה.

הלקח הראשון שאני לוקח מהמקרה הוא אישי: פעם שנרתמתי, אני לא יוצא מהרתמה עד לנחיתה. אם בכל זאת יוצא, אז מתיר הכל כדי לחזור ולהירתם מההתחלה.
ותוספת שניה: עוד בדיקת רצועות ואבזמים לפני הנפה.

יש עוד לקחים אישיים שאני לא אפרט כאן. בכל מקרה חשוב לי להעביר את האירועים כפי שקרו. אשמח להתייחסויות.

ערן

[צחי רייל]

דבר ראשון מזל שהצלחת לבטל את ההנפה ולא לצאת ככה לאוויר.

בנוסף לשתי הלקחים שלך שנכונים לגמרי, אם אני מוריד את הציוד ממני בעמדת ההמראה לא רק שאני מקפיד להוריד הכל כמו שציינת אלא אני גם עושה את זה בסדר ההפוך מתהליך ההרתמות, ז"א רצועות הרגליים זה הדבר האחרון ברתמה שאני משחרר. (אגב גם אחרי נחיתה אני מתנתק ככה כדי שזה ילך אוטומטי)

[ittai]

פעם שהיה לי בית ספר הייתי מלמד בשיטה פשוטה שפותרת הכל: או שאתה רתום בריתמה או שאתה מחוץ לריתמה אין באמצע !!

[ליאור]

גם לי יש לקח מהארוע.

באותו יום הייתי עם מצלמת הקסדה לראשונה, נרתמתי מהר ורצתי כדי להמריא, קיבלתי עזרה מערן ידידי בהמראה,
תוך כדי דריכות ומהירות לפנות את עמדת ההמראה, כל תשומת הלב שלי הייתה על עצמי ולא שמתי לב לערן, ובצילום אפשר להבחין שהוא לא רתום.

הלקח שלי הוא : אם יש זמן, תבדוק גם את האחרים, אם אתה רואה מישהו עומד עם ריתמה ולא רתום תעיר לו.

ערן אחי, אני כל כך שמח שזה נגמר לטובה.