נתחיל עם התחזית לסופ"ש שצפתה סופ"ש חם מהרגיל עם התחממות נוספת ביום שבת.
הגענו בשישי לארסוף, והרוח היתה עייפה וצפונית. טיסה קצרה והחלטתי שלא מתאים לי לנחות למטה.
נסעתי הביתה ועצרתי ברכס בנתניה להגיד שלום לסלאח ולנצר. הרוח עדיין היתה חלשה.
כאשר התקרר מעט והקרקע שחררה את החום הניכר, אפשר היה להחזיק יפה מאוד בחצי גובה מלון על בועות..
הוצאתי את הציוד מאוטו וטסתי לי משך כמעט שעה.
מחר יהיה מגעיל יותר חשבתיי.
ביום שבת בבוקר (8:30) רוח 0 קמ"ש ברכס. ציפיתי לבזבוז של יום בתבור. אבי הגיע..."לפחות נאכל בניין אמרתי" ונסענו...
הגענו לתבור, קדמי ואורי הצטרפו אלינו ועלינו למעלה, רוח נחמדה של כ 10 קמ"ש מכיוון דרום מערב קיבלה אותנו ומיד התחלנו מתארגנים כדי לא לפספס את 'החלון'..במידה ויהיה משהו.
ראשוני המרחפים עלו לאויר ועשה רושם שהחזיקו יפה מאוד...אם כי לא גבוה במיוחד.
יצאנו לאויר...ודיי מהר עלינו לגובה ההר. משם ראיתי את אורי וקצת אחריו את עמית קדמי, שיצאו גם הם.
במכשיר הקשר שמענו את צחי, מנו וארנון שהיו בנתיים במבוא חמה...ארנון שאל אם אנחנו מגיעים בקרוס למבוא חמה. את האמת, לא האמנתי כי לא הצלחנו עד לרגע הזה לעבור את ה 800 מטר, מה עוד שכמה רגעים אחרי וחזרתי לגובה ההר.
הרמתי את הראש למעלה וראיתי את ויקטור, אבי ועוד כמה מרחפים חוגגים להם גבוה גבוה והחלטתי שאני מגיע לתרמיקה שלהם. טסתי לכיוון והואריו החל מזמר בלי הכרה. תוך מספר דקות הייתי בגובה שלהם כ 1000 מטר. החלטתי שאני יוצא לקרוס והם נשארו באיזור ההר.
הגעתי עד יבניאל בלי שום תרמיקה משמעותית, מבט צפונה ואני רואה את אורי חמו נמוך ממני בכ 100 מטר. מבט לאחור והחבר'ה עדיין חוגגים דיי גבוה. "גם לנחות ביבניאל זה יפה" חשבתי לעצמי, תוך כדי שאני מחפש שדה נחיתה פוטנציאלי..
לפתע תפסה אותי תרמיקה של +5.5 עליתי איתה ועליתי איתה, אורי הצטרף מאחוריי ואמר לי בקשר "תמצוץ את התרמיקה הזאת עד הסוף.." הגעתי עד ל 1450 מטר. כמה נעים וקריר היה בגובה הזה. עברתי את יבניאל והמשכתי לכיוון צמח "צמח, כבר יש לך בכיס" אמר לי אורי.
ויקטור הגיח משמאל עם המצנח פורמולה 1 שלו..וחצה את הכנרת באמצע. אני כמו ילד טוב החלטתי לעקוף אותה...וכך מצאתי את עצמי מתקדם אט אט עד לצמח, בלי אף תרמיקה בדרך...שזה טוב במקום מסויים, כי רציתי להתרשם מהנוף.
לצמח הגעתי ב 800 מטר, כשמאחורי אורי, קדמי ואבי ... החלטתי להמשיך לכיוון שדה הנחיתה של מבוא חמה. שם היו צחי ומנו.
אט אט, נעשה חם יותר ויותר. מצאתי עצמי מתכופף כמו רוכבי הקטנועים, בשביל להשיג עוד עשירית קמ"ש למהירות. לבסוף הגעתי לשדה הנחיתה של מבוא חמה בגובה של 50 מטרים. נחיתה רכה. והמון המון סיפוק מהקרוס הראשון למבוא חמה.
קינחנו את היום בארוחה דשנה ב'יקינטון' ובהמון חוויות מהטיסה ומההתרשמות של צחי ומנו מה ELLUS 2.
אז למרות שהיתה התחממות ואכן היה חם, ולמרות שהיה 0 קמ"ש רוח בבוקר ו-0 ציפיות מהיום הזה. יצא אחלה של יום...
(מנו, תודה על הטרמפ לתבור).
