סיגי תגידי לעוף את מתכננת מתי שהוא
או ששליטה קרקעית זה ספורט חדש 
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח
עכשיו אחרי שצחקתי כל כךךךךךךךךךךךךך אענה ברצינות, או לפחות קצת ברצינות:
אני מתה כבר לטוס ממש, אבל, למרות הנפות כל כך טובות שלי, אני כמעט באופן קבוע, בולמת שניה לפני שאני כבר באוויר, אני מתיישרת מתנוחת הטורפדו, מה שגורר משיכת ברקסים וזיקור המצנח.
אני לא הייתי מודעת לתופעה זו אצלי, רומן שם לב לזה, העיר לי והתחלנו בעצם לעבוד על זה.
בנסיונות האחרונים שלי, כבר הצלחתי להתעשת, היתה התישרות של הגוף אך מיד חזרה לתנוחת הטורפדו... זה עדיין לא מספיק, אני חייבת להתחזק ולצאת נכון ובטוח לאוויר.
ביום חמישי יש אימון בשרונה, אני כל כך רוצה לעוף שם, אבל די זמן לא נגעתי כראוי במצנח, תקופה לחוצה מאוד, אני מותשת פיזית אבל אל פחות מזה מנטלית בטיפול בכל מיני עניינים שלי פה, כך שאפילו לא הייתי מרוכזת מספיק בשביל המצנח.... והוא כמו שידוע, תובעני ודורש ריכוז מלא... אם לא אתאמן קצת על הקרקע, אין מצב שאצא לאוויר, אני חייבת להתחזק.
אבל מעט אופטימיות... עוד פחות משישה שבועות, כשאקום בבוקר, בניגוד לרובכם, אני אשלח את הילדים לבתי הספר ואהיה פנויה לעשות ככל העולה על רוחי.... או אז אקדיש שעות רבות מאוד של עבודה עם המצנח, אחזק את השליטה ולא פחות חשוב את הביטחון העצמי שלי עם המצנח, מה שחסר לי מאוד...
אבי ראה הוזהרת... אני עוד אטוס הרבה מעליך
ובלי שום קשר, אני מאוד נהנית מהאימון בשליטה הקרקעית, מודה ומתוודה
סיגי
