שמעון איש יקר!
אין מילים בפי לנחם.
סבל על סבל, וכאב על כאב.
מול הייסורים לא נותר אלא דומיה רועמת.
טוב שיש מטבע לשון לסייע לנו להסתתר מאחורי המילים שנקבעו לכסות על המבוכה שבחוסר האונים.....
שהמקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים ולא תוסיפו דאבה עוד.
אריה לשובר
